Il lui répondit : Demande-moi si ma mère est en vie. Il lui dit : Ma mère est-elle en vie ? Il lui répondit : Demande-moi si mon père est en vie. [Rabbi ’Hiya] dit à son serviteur : Ôte-moi mes chaussures, et suis-moi avec mes affaires aux bains.
אמר ליה אימא קיימת אמר ליה אימא קיימת א"ל אבא קיים אמר ליה לשמעיה חלוץ לי מנעלי והולך אחרי כלי לבית המרחץ
On en déduit trois choses : on en déduit que l’endeuillé a l’interdiction de chausser des sandales ; on en déduit qu’une nouvelle lointaine ne s’observe qu’un seul jour ; et on en déduit qu’une partie du jour compte comme le jour entier.
שמע מינה תלת שמע מינה אבל אסור בנעילת הסנדל ושמע מינה שמועה רחוקה אינה נוהגת אלא יום אחד ושמע מינה מקצת היום ככולו
Rabbi Yossé bar Avin a dit : S’il a appris une nouvelle proche pendant la fête et qu’à l’issue de la fête elle est devenue lointaine, [la fête] compte pour lui et il n’observe qu’un seul jour. Rabbi Ada de Césarée enseigna devant Rabbi Yo’hanan : S’il a appris une nouvelle proche pendant le Chabbat et qu’à l’issue du Chabbat elle est devenue lointaine, il n’observe qu’un seul jour.
אמר רבי יוסי בר אבין שמע שמועה קרובה ברגל ולמוצאי הרגל נעשית רחוקה עולה לו ואינו נוהג אלא יום אחד תני רבי אדא דמן קסרי קמיה דר' יוחנן שמע שמועה קרובה בשבת ולמוצאי שבת נעשית רחוקה אינו נוהג אלא יום אחד
Déchire-t-il ou ne déchire-t-il pas ? Rabbi Mani a dit : Il ne déchire pas. Rabbi ’Hanina a dit : Il déchire. Rabbi Mani dit à Rabbi ’Hanina : Cela se comprend selon moi, qui dis qu’il ne déchire pas, puisqu’il n’y a pas de deuil de sept [jours] ; mais selon toi, qui dis qu’il déchire, existe-t-il une déchirure sans les sept [jours] ?
קורע או אינו קורע רבי מני אמר אינו קורע רבי חנינא אמר קורע אמר ליה רבי מני לר' חנינא בשלמא לדידי דאמינא אינו קורע היינו דלא איכא אבילות שבעה אלא לדידך דאמרת קורע קריעה בלא שבעה מי איכא
Et non ? Pourtant Issi, le père de Rabbi Zeïra — et certains disent le frère de Rabbi Zeïra — a enseigné devant Rabbi Zeïra : Celui qui n’a pas de tunique à déchirer et à qui il s’en présente une dans les sept [jours], il déchire ; après les sept [jours], il ne déchire pas.
ולא והתניא איסי אבוה דרבי זירא ואמרי לה אחוה דרבי זירא קמיה דר' זירא מי שאין לו חלוק לקרוע ונזדמן לו בתוך שבעה קורע לאחר שבעה אינו קורע
Rabbi Zeïra répondit après lui : De quoi parle-t-on ? Des cinq morts [pour lesquels le deuil est] obligatoire ; mais pour son père et sa mère, il déchire [à tout moment].
עני ר' זירא בתריה במה דברים אמורים בחמשה מתי מצוה אבל על אביו ועל אמו קורע והולך
Nos maîtres ont enseigné : Tous ceux qui sont mentionnés dans la section des cohanim, pour lesquels le cohen se rend impur, l’endeuillé porte leur deuil. Ce sont : sa femme, son père et sa mère, son frère et sa sœur, son fils et sa fille. On y a ajouté : son frère et sa sœur vierge de par sa mère, et sa sœur mariée, qu’elle soit de par son père ou de par sa mère.
ת"ר כל האמור בפרשת כהנים שכהן מיטמא להן אבל מתאבל עליהן ואלו הן אשתו אביו ואמו אחיו ואחותו בנו ובתו הוסיפו עליהן אחיו ואחותו הבתולה מאמו ואחותו נשואה בין מאביו בין מאמו
Et de même qu’il porte leur deuil, de même il porte le deuil de leurs parents au second degré ; telles sont les paroles de Rabbi Akiva. Rabbi Chimon ben Éléazar dit : Il ne porte que le deuil du fils de son fils et du père de son père. Et les Sages disent : Pour tout parent dont il porte le deuil, il porte le deuil avec lui.
וכשם שמתאבל עליהם כך מתאבל על שניים שלהם דברי ר"ע רבי שמעון בן אלעזר אומר אינו מתאבל אלא על בן בנו ועל אבי אביו וחכ"א כל שמתאבל עליו מתאבל עמו
Les Sages, c’est la même chose que le premier Tanna ! — La différence entre eux : avec lui dans la maison. Comme ce que Rav dit à ’Hiya son fils, et de même ce que Rav Houna dit à Rabba son fils : En sa présence, observe le deuil ; hors de sa présence, n’observe pas le deuil.
חכמים היינו תנא קמא איכא בינייהו עמו בבית כי הא דאמר ליה רב לחייא בריה וכן א"ל רב הונא לרבה בריה באפה נהוג אבילותא בלא אפה לא תינהוג אבילותא
Le fils du beau-père de Mar Oukva mourut. Il pensa rester assis [en deuil] pour lui sept et trente [jours]. Rav Houna entra chez lui et le trouva ainsi. Il lui dit : Veux-tu donc manger des friandises [pour complaire à ta femme] ? On n’a dit [de prendre le deuil] par égard pour sa femme que pour son beau-père et sa belle-mère.
מר עוקבא שכיב ליה בר חמוה סבר למיתב עליה שבעה ושלשים על רב הונא לגביה אשכחיה אמר ליה צודנייתא בעית למיכל לא אמרו לכבוד אשתו אלא חמיו וחמותו
Car il a été enseigné : Celui dont le beau-père ou la belle-mère est mort n’a pas le droit de contraindre sa femme à se farder les yeux et à se maquiller, mais il renverse son lit et observe le deuil avec elle. Et de même, celle dont le beau-père ou la belle-mère est mort n’a pas le droit de se farder les yeux et de se maquiller, mais elle renverse son lit et observe le deuil avec lui.
דתניא מי שמת חמיו או חמותו אינו רשאי לכוף את אשתו להיות כוחלת ולהיות פוקסת אלא כופה מטתו ונוהג עמה אבילות וכן היא שמת חמיה או חמותה אינה רשאה להיות כוחלת ולהיות פוקסת אלא כופה מטתה ונוהגת עמו אבילות
Et il a été enseigné dans une autre [baraïta] : Bien qu’on ait dit qu’il n’a pas le droit de contraindre sa femme à se farder les yeux et à se maquiller, en vérité on a dit : elle lui verse sa coupe, lui prépare son lit et lui lave le visage, les mains et les pieds. Elles se contredisent l’une l’autre !
ותניא אידך אף על פי שאמרו אינו רשאי לכוף את אשתו להיות כוחלת ולהיות פוקסת באמת אמרו מוזגת לו את הכוס ומצעת לו מטה ומרחצת לו פניו ידיו ורגליו קשיין אהדדי
N’en déduit-on pas plutôt : ici, [il s’agit] de son beau-père et de sa belle-mère ; là, des autres parents ? On en déduit effectivement. Il a été aussi enseigné ainsi : On n’a dit [de prendre le deuil] par égard pour sa femme que pour son beau-père et sa belle-mère seulement.
אלא לאו שמע מינה כאן בחמיו וחמותו כאן בשאר קרובים שמע מינה תניא נמי הכי לא אמרו לכבוד אשתו אלא חמיו וחמותו בלבד
Le petit-fils d’Amémar mourut, et il déchira [son vêtement] pour lui. Son fils arriva, et il déchira [de nouveau] devant lui. Il se rappela qu’il avait déchiré assis ; il se leva et déchira debout.
Rav Achi dit à Amémar : La déchirure debout, d’où la savons-nous ? Car il est écrit : « Job se leva et déchira son manteau » (Jb 1, 20).
אמר ליה רב אשי לאמימר קריעה דמעומד מנלן דכתיב (איוב א, כ) ויקם איוב ויקרע את מעילו
Original : Moed Katan 20b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.