Structure du débat :Baraïta 2Question 1Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais alors, « il se tiendra debout et dira : Je ne désire pas la prendre » (Dt 25, 8) — là aussi [faut-il être debout] ? Or il a été enseigné : Qu’il soit assis, debout ou couché !
אלא מעתה (דברים כה, ח) ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה ה"נ והא תניא בין יושב בין עומד בין מוטה
Rami bar ’Hama a dit : D’où [sait-on] que la déchirure se fait debout ? Ainsi qu’il est dit : « Job se leva et déchira » (Jb 1, 20). Mais peut-être a-t-il fait davantage [que requis] ; car si tu ne dis pas cela, « il se rasa la tête » (Jb 1, 20) — [faudrait-il] aussi [le faire] ?
אמר רמי בר חמא מנין לקריעה שהיא מעומד שנאמר (איוב א, כ) ויקם איוב ויקרע דלמא מילתא יתירתא הוא דעבד דאי לא תימא הכי (איוב א, כ) ויגז את ראשו ה"נ
C’est plutôt d’ici : « Le roi se leva et déchira ses vêtements » (2 S 13, 31). Mais peut-être a-t-il fait davantage [que requis] ; car si tu ne dis pas cela, « il se coucha à terre » (2 S 13, 31) — [faudrait-il] aussi [le faire] ?
אלא מהכא (שמואל ב יג, לא) ויקם המלך ויקרע את בגדיו ודלמא מילתא יתירתא עביד דאי לא תימא הכי (שמואל ב יג, לא) וישכב ארצה ה"נ
Or il a été enseigné : S’il s’est assis sur un lit, sur un siège, sur un coffre (grand, posé sur le sol, plus que tous), il ne s’est pas acquitté de son obligation ; et Rabbi Yo’hanan a dit : [C’est-à-dire] qu’il n’a pas accompli le renversement du lit.
והתניא ישב על גבי מטה על גבי כסא על גבי אודייני (גדולה ע"ג קרקע מכולן) לא יצא ידי חובתו וא"ר יוחנן שלא קיים כפיית המטה
Nos maîtres ont enseigné : (Voici) les choses qui sont interdites à l’endeuillé : il lui est interdit de travailler, de se laver, de s’oindre, d’avoir des rapports conjugaux et de chausser des sandales ; il lui est interdit de lire la Torah, les Prophètes et les Hagiographes, et d’étudier la Michna, le midrach, les halakhot, le Talmud et les aggadot. Mais si le public a besoin de lui, il ne s’abstient pas. Il arriva que le fils de Rabbi Yossé mourut à Tsippori ; il entra à la maison d’étude et prêcha toute la journée.
ת"ר (ואלו) דברים שאבל אסור בהן אסור במלאכה וברחיצה ובסיכה ובתשמיש המטה ובנעילת הסנדל ואסור לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים ולשנות במשנה במדרש ובהלכות ובהש"ס ובאגדות ואם היו רבים צריכין לו אינו נמנע ומעשה ומת בנו של ר' יוסי בציפורי ונכנס לבית המדרש ודרש כל היום כולו
Rabba bar bar ’Hana fut frappé d’un deuil. Il pensa ne pas sortir donner sa leçon publique. Rabbi ’Hanina lui dit : Si le public a besoin de lui, il ne s’abstient pas. Il pensa placer un interprète auprès de lui. Rav lui dit : Il a été enseigné : à condition qu’il ne place pas d’interprète.
רבה בר בר חנה איתרעא ביה מילתא סבר דלא למיפק לפירקא א"ל ר' חנינא אם היו רבים צריכין לו אינו נמנע סבר לאוקמי אמורא עליה א"ל רב תניא ובלבד שלא יעמיד תורגמן
ואלא היכי עביד כי הא דתניא מעשה ומת בנו של ר' יהודה בר אילעאי ונכנס לבית המדרש ונכנס ר' חנניה בן עקביא וישב בצדו ולחש הוא לר' חנניה בן עקביא ור' חנניה בן עקביא לתורגמן ותורגמן השמיע לרבים
Nos maîtres ont enseigné : L’endeuillé, pendant les trois premiers jours, a l’interdiction de mettre les tefilin ; à partir du troisième, le troisième inclus, il a la permission de mettre les tefilin ; et si des visages nouveaux arrivent, il ne les ôte pas ; telles sont les paroles de Rabbi Eliézer. Rabbi Yehochoua dit : L’endeuillé, pendant les deux premiers jours, a l’interdiction de mettre les tefilin ; à partir du deuxième, le deuxième inclus, il a la permission de mettre les tefilin ; et si des visages nouveaux arrivent, il les ôte.
ת"ר אבל ג' ימים הראשונים אסור להניח תפילין משלישי ואילך ושלישי בכלל מותר להניח תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולץ דברי ר"א ר' יהושע אומר אבל ב' ימים הראשונים אסור להניח תפילין משני ושני בכלל מותר להניח תפילין ואם באו פנים חדשות חולץ
Rav Matna a dit : Quelle est la raison de Rabbi Eliézer ? Car il est écrit : « Les jours des pleurs du deuil de Moïse furent achevés » (Dt 34, 8). Rav ’Eina a dit : Quelle est la raison de Rabbi Yehochoua ? Car il est écrit : « Et sa fin sera comme un jour amer » (Am 8, 10).
אמר רב מתנה מאי טעמא דר"א דכתיב (דברים לד, ח) ויתמו ימי בכי אבל משה אמר רב עינא מ"ט דר' יהושע דכתיב (עמוס ח, י) ואחריתה כיום מר
Et pour Rabbi Yehochoua aussi, il est écrit : « Les jours… furent achevés » ! — Il te dira : Moïse est différent, car son deuil était intense. Et pour Rabbi Eliézer aussi, il est écrit : « Et sa fin sera comme un jour amer » ! — L’essentiel de l’amertume est d’un seul jour.
ורבי יהושע נמי הא כתיב ויתמו ימי וגו' אמר לך שאני משה דתקיף אבליה ור"א נמי הא כתיב ואחריתה כיום מר עיקר מרירא חד יומא הוא
Viens et entends : Oula a dit : Il ôte et remet, même cent fois. Il a été aussi enseigné ainsi : Yehouda ben Teima dit : Il ôte et remet, même cent fois.
ת"ש אמר עולא חולץ ומניח אפי' מאה פעמים תניא נמי הכי יהודה בן תימא אומר חולץ ומניח אפי' מאה פעמים
Rava a dit : Une fois qu’il les a mis, il ne les ôte plus. Mais c’est pourtant Rava qui a dit : La halakha est selon notre Tanna, qui dit : trois [jours] !
רבא אמר כיון שהניח שוב אינו חולץ והא רבא הוא דאמר הלכה כתנא דידן דאמר שלשה
Original : Moed Katan 21a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.