Rabbi Yo’hanan demanda à Chmouel : Y a-t-il deuil le Chabbat, ou n’y a-t-il pas de deuil le Chabbat ? Il lui répondit : Il n’y a pas de deuil le Chabbat.
בעא מיניה ר' יוחנן משמואל יש אבילות בשבת או אין אבילות בשבת אמר ליה אין אבילות בשבת
Mo’ed katan 24a מועד קטן
Les rabbins étaient assis devant Rav Papa et disaient au nom de Chmouel : L’endeuillé qui a eu des rapports conjugaux pendant les jours de son deuil est passible de mort. Rav Papa leur dit : C’est « interdit » qui a été dit, et c’est au nom de Rabbi Yo’hanan que cela a été dit.
יתבי רבנן קמיה דרב פפא וקאמרי משמיה דשמואל אבל ששימש מטתו בימי אבלו חייב מיתה א"ל רב פפא אסור אתמר ומשמיה דר' יוחנן אתמר
Et si vous avez entendu [quelque chose] au nom de Chmouel, voici ce que vous avez entendu : Rav Ta’halifa bar Avimi a dit au nom de Chmouel : L’endeuillé qui n’a pas laissé pousser [ses cheveux] et n’a pas déchiré [ses vêtements] est passible de mort, ainsi qu’il est dit : « Ne laissez pas pousser [les cheveux de] vos têtes et ne déchirez pas vos vêtements, et vous ne mourrez pas, etc. » (Lv 10, 6). Il s’ensuit que tout autre qui n’a pas laissé pousser et n’a pas déchiré est passible de mort.
ואי שמיעא לכו משמיה דשמואל הכי שמיע לכו אמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל אבל שלא פרע ושלא פירם חייב מיתה שנאמר (ויקרא י, ו) ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו ולא תמותו וגו' הא אחר שלא פרע ושלא פירם חייב מיתה
Rafram bar Papa a dit : Il a été enseigné dans [le traité] Evel Rabbati : L’endeuillé a l’interdiction d’avoir des rapports conjugaux pendant les jours de son deuil. Et il arriva qu’un homme eut des rapports conjugaux pendant les jours de son deuil, et des porcs traînèrent son cadavre.
אמר רפרם בר פפא תנא באבל רבתי אבל אסור לשמש מטתו בימי אבלו ומעשה באחד ששימש מטתו בימי אבלו ושמטו חזירים את גוייתו
Chmouel a dit : P.’H.Z. est obligatoire, N.T.R. est facultatif.
אמר שמואל פח"ז חובה נת"ר רשות
Le dégagement de la tête, le retournement de la déchirure vers l’arrière et le redressement du lit [à l’issue du Chabbat] sont obligatoires. Chausser les sandales, les rapports conjugaux, se laver les mains et les pieds à l’eau chaude le soir [du Chabbat] sont facultatifs. Et Rav a dit : Même le dégagement de la tête est facultatif.
פריעת הראש חזרת קרע לאחוריו זקיפת המטה חובה נעילת הסנדל תשמיש המטה רחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית רשות ורב אמר אף פריעת הראש רשות
Et Chmouel, en quoi chausser les sandales diffère-t-il, pour être facultatif ? Parce que tout le monde n’a pas l’habitude de mettre ses chaussures. Le dégagement de la tête aussi — tout le monde n’a pas l’habitude de se découvrir la tête !
ושמואל מאי שנא נעילת הסנדל דרשות דלאו כולי עלמא עבידי דסיימי מסאנייהו פריעת הראש נמי לאו כולי עלמא עבידי דמגלו רישייהו
Chmouel suit son raisonnement, car Chmouel a dit : Toute déchirure qui n’est pas faite au moment de l’émotion n’est pas une déchirure, et tout enveloppement qui n’est pas comme l’enveloppement des Ismaélites n’est pas un enveloppement. Rav Na’hman montra : jusqu’aux pommettes de la barbe.
שמואל לטעמיה דאמר שמואל כל קרע שאינו בשעת חימום אינו קרע וכל עטיפה שאינה כעטיפת ישמעאלים אינה עטיפה מחוי ר"נ עד גובי דדיקנא
Rabbi Yaakov a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : On ne l’a enseigné que s’il n’a pas de chaussures aux pieds ; mais s’il a des chaussures aux pieds, ses chaussures témoignent pour lui.
א"ר יעקב א"ר יוחנן לא שנו אלא שאין לו מנעלים ברגליו אבל יש לו מנעלים ברגליו מנעליו מוכיחין עליו
« Toute déchirure qui n’est pas faite au moment de l’émotion n’est pas une déchirure » ? Pourtant, on dit à Chmouel : Rav est mort. Il déchira pour lui douze vêtements et dit : Il s’en est allé, l’homme que je craignais. On dit à Rabbi Yo’hanan : Rabbi ’Hanina est mort. Il déchira pour lui treize manteaux de laine fine et dit : Il s’en est allé, l’homme que je craignais.
כל קרע שאינו בשעת חימום אינו קרע והא אמרו ליה לשמואל נח נפשיה דרב קרע עליה תריסר מני אמר אזל גברא דהוה מסתפינא מיניה א"ל לרבי יוחנן נח נפשיה דר' חנינא קרע עליה תליסר אצטלי מלתא אמר אזל גברא דהוה מסתפינא מיניה
Les rabbins sont différents : puisqu’à tout moment on rappelle leurs enseignements, c’est comme au moment de l’émotion.
שאני רבנן דכיון דכל שעתא מדכרי שמעתייהו כשעת חימום דמי
Ravin bar Ada dit à Rava : Ton disciple Rav ’Amram a dit : Il a été enseigné : L’endeuillé, pendant tous les sept [jours], porte sa déchirure devant ; et s’il veut changer [de vêtement], il change et déchire. Le Chabbat, il porte sa déchirure derrière ; et s’il veut changer, il change et ne déchire pas.
א"ל רבין בר אדא לרבא אמר תלמידך רב עמרם תניא אבל כל שבעה קורעו לפניו ואם בא להחליף מחליף וקורע בשבת קורעו לאחוריו ואם בא להחליף מחליף ואינו קורע
Lorsque cela a été enseigné, c’est pour l’honneur de son père et de sa mère.
כי תניא ההיא בכבוד אביו ואמו
Ces déchirures se recousent-elles ou ne se recousent-elles pas ? Le père de Rav Ochaya et Bar Kappara sont en désaccord à ce sujet : l’un dit qu’elles ne se recousent pas, et l’autre dit qu’elles se recousent.
אותן קרעין מתאחין או אין מתאחין פליגי בה אבוה דרב אושעיא ובר קפרא חד אמר אין מתאחין וחד אמר מתאחין
Concluons que c’est le père de Rav Ochaya qui dit qu’elles ne se recousent pas, puisque Rav Ochaya a dit : Elles ne se recousent pas. De qui l’a-t-il entendu ? N’est-ce pas de son père ? Non, il l’a entendu de Bar Kappara, son maître.
תסתיים דאבוה דרב אושעיא דאמר אין מתאחין דאמר רב אושעיא אין מתאחין ממאן שמיע ליה לאו מאבוה לא מבר קפרא רביה שמיע ליה
Rava a dit : L’endeuillé circule [le Chabbat] en manteau à l’intérieur de sa maison. Abayé trouva Rav Yossef qui avait étendu un foulard sur sa tête et allait et venait dans sa maison. Il lui dit : Le maître ne pense-t-il pas qu’il n’y a pas de deuil le Chabbat ? Il lui répondit : Ainsi a dit Rabbi Yo’hanan : Les choses privées, il les observe.
אמר רבא אבל מטייל באונקלי בתוך ביתו אביי אשכחיה לרב יוסף דפריס ליה סודרא ארישיה ואזיל ואתי בביתיה א"ל לאו סבר לה מר אין אבילות בשבת א"ל הכי א"ר יוחנן דברים שבצינעא נוהג:
« Rabbi Eliézer dit : Depuis que le Temple a été détruit, Chavouot est comme le Chabbat, etc. » : Rav Guidel bar Menachia a dit au nom de Chmouel : La halakha est selon Rabban Gamliel.
ר"א אומר משחרב בית המקדש עצרת כשבת וכו': אמר רב גידל בר מנשיא אמר שמואל הלכה כר"ג
Et certains rattachent cette [parole] de Rav Guidel bar Menachia à ceci : Pendant les trente [premiers] jours, l’enfant sort [vers la tombe] dans les bras et est enterré par une femme et deux hommes, mais non par un homme et deux femmes.
ואיכא דמתני להא דרב גידל בר מנשיא אהא כל ל' יום תינוק יוצא בחיק ונקבר באשה אחת ושני אנשים אבל לא באיש אחד ושתי נשים
Original : Moed Katan 24a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.