Structure du débat :Michna 1Question 3Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: On arrose un champ assoiffé [qui dépend de l’irrigation] pendant les jours intermédiaires de la fête et pendant l’année sabbatique, que ce soit à partir d’une source qui vient de jaillir pour la première fois ou à partir d’une source qui n’a pas jailli pour la première fois ; mais on n’arrose ni avec l’eau de pluie [recueillie] ni avec l’eau puisée au chadouf.
מתני׳ משקין בית השלחין במועד ובשביעית בין ממעיין שיצא בתחילה בין ממעיין שלא יצא בתחילה אבל אין משקין לא ממי הגשמים ולא ממי הקילון
Et on ne creuse pas de cuvettes autour des vignes. Rabbi Éléazar ben Azaria dit : On ne creuse pas un canal neuf pendant les jours intermédiaires ni pendant l’année sabbatique. Et les Sages disent : On creuse un canal neuf pendant l’année sabbatique, et on répare les canaux endommagés pendant les jours intermédiaires.
ואין עושין עוגיות לגפנים ר' אלעזר בן עזריה אומר אין עושין את האמה בתחילה במועד ובשביעית וחכמים אומרים עושין את האמה בתחילה בשביעית ומתקנין את המקולקלות במועד
On répare les dégâts des eaux dans le domaine public et on les cure ; on répare les routes, les places et les réservoirs d’eau ; on accomplit tous les besoins du public ; on marque les tombes ; et on sort même [inspecter les champs] à cause des mélanges interdits (kilayim).
ומתקנין את קלקולי המים שברשות הרבים וחוטטין אותן ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוות המים ועושין כל צורכי הרבים ומציינין את הקברות ויוצאין אף על הכלאים:
GUEMARA: Maintenant que l’on dit qu’on arrose à partir d’une source qui vient de jaillir pour la première fois, bien qu’on risque de s’épuiser [à l’aménager], est-il besoin de dire qu’on arrose à partir d’une source qui n’a pas jailli pour la première fois, où l’on ne risque pas de s’épuiser ?
גמ׳ השתא יש לומר ממעיין שיצא בתחילה דאתי לאינפולי משקין ממעיין שלא יצא בתחילה דלא אתי לאינפולי מיבעיא
On répond : c’était nécessaire. Si [la Michna] n’avait enseigné que la source qui vient de jaillir, j’aurais dit : c’est là [seulement] qu’un champ assoiffé, oui, mais un champ arrosé par la pluie, non, parce qu’on risque de s’épuiser ; mais pour une source qui n’a pas jailli pour la première fois, où l’on ne risque pas de s’épuiser, je dirais que même un champ arrosé par la pluie [est permis].
אמרי אצטריך אי תנא מעיין שיצא בתחילה הוה אמינא הכא הוא דבית השלחין אין בית הבעל לא משום דאתי לאינפולי אבל מעיין שלא יצא בתחילה דלא אתי לאינפולי אימא אפילו בית הבעל נמי
Elle nous enseigne donc qu’il n’y a pas de différence entre une source qui vient de jaillir et une source qui n’a pas jailli pour la première fois : un champ assoiffé, oui ; un champ arrosé par la pluie, non.
קא משמע לן לא שנא מעיין שיצא בתחילה ולא שנא מעיין שלא יצא בתחילה בית השלחין אין בית הבעל לא
Et d’où déduit-on que l’expression beit hachela’hin désigne la soif ? De ce qu’il est écrit : « Et toi, tu étais las et épuisé » (Dt 25, 18), que nous rendons en araméen : « Et toi, tu étais assoiffé (mechalhé) et las ».
ומאי משמע דהאי בית השלחין לישנא דצחותא היא דכתיב (דברים כה, יח) ואתה עיף ויגע ומתרגמינן ואת משלהי ולאי
Et d’où déduit-on que l’expression beit habaal désigne l’établissement [d’une terre qui se suffit à elle-même] ? De ce qu’il est écrit : « Car comme un jeune homme épouse (yiv’al) une vierge » (Is 62, 5), que nous rendons en araméen : « Car de même qu’un jeune homme s’établit avec une vierge, tes fils s’établiront en ton sein ».
ומאי משמע דהאי בית הבעל לישנא דמייתבותא היא דכתיב (ישעיהו סב, ה) כי יבעל בחור בתולה ומתרגמינן ארי כמה דמיתותב עולם עם בתולתא יתייתבון בגויך בנייך
Rav Papa a donc dit : De qui s’agit-il ? C’est Rabbi Yehouda, car il a été enseigné : D’une source qui jaillit pour la première fois, on arrose même un champ arrosé par la pluie ; telles sont les paroles de Rabbi Meïr. Rabbi Yehouda dit : On n’arrose qu’un champ assoiffé qui s’est desséché. Rabbi Éléazar ben Azaria dit : Ni ceci ni cela. Plus encore, Rabbi Yehouda a dit : Qu’un homme ne détourne pas un canal d’eau pour arroser son jardin ou sa parcelle desséchée pendant les jours intermédiaires de la fête.
אלא אמר רב פפא הא מני רבי יהודה היא דתניא מעיין היוצא בתחילה משקין ממנו אפילו שדה בית הבעל דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אין משקין אלא שדה בית השלחין שחרבה רבי אלעזר בן עזריה אומר לא כך ולא כך יתר על כן אמר רבי יהודה לא יפנה אדם אמת המים וישקה לגינתו ולחורבתו בחולו של מועד
Que signifie « qui s’est desséché » ? Si l’on dit qu’il s’est réellement desséché, à quoi bon l’arroser ? Abayé a dit : Il s’est desséché parce que telle source [qui l’alimentait] a tari, et qu’une autre source a jailli pour lui.
מאי חרבה אילימא חרבה ממש למה לי דמשקי לה אמר אביי שחרבה ממעיין זה ויצא לה מעיין אחר
Mais d’où [le sais-tu] ? Peut-être Rabbi Yehouda n’a-t-il dit « un champ assoiffé, oui ; un champ arrosé par la pluie, non » que pour une source qui vient de jaillir pour la première fois,
וממאי דלמא עד כאן לא קאמר רבי יהודה בית השלחין אין בית הבעל לא אלא מעיין שיצא בתחילה
Original : Moed Katan 2a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.