Structure du débat :Baraïta 1Question 1Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
car on risque de s’épuiser ; mais pour une source qui n’a pas jailli pour la première fois, où l’on ne risque pas de s’épuiser, même un champ arrosé par la pluie [serait permis] ?
דלמא אתי לאינפולי אבל מעיין שלא יצא בתחילה דלא אתי לאינפולי אפילו בית הבעל נמי
S’il en était ainsi, à qui attribuerais-tu notre Michna ? C’est donc que, selon Rabbi Yehouda, il n’y a pas de différence entre une source qui vient de jaillir et une source qui n’a pas jailli pour la première fois : un champ assoiffé, oui ; un champ arrosé par la pluie, non. Et s’il est question d’une source qui vient de jaillir, c’est pour te faire connaître la force [de l’opinion] de Rabbi Meïr, selon qui on arrose même d’une source qui jaillit pour la première fois, et même un champ arrosé par la pluie.
אם כן מתניתין אמאן תרמייה אלא לרבי יהודה לא שנא מעיין שיצא בתחילה ולא שנא מעיין שלא יצא בתחילה בית השלחין אין בית הבעל לא והאי דקתני מעיין שיצא בתחילה להודיעך כחו דר' מאיר דאפילו מעיין היוצא בתחילה משקין ממנו אפילו שדה הבעל
Il a été dit : Celui qui désherbe ou qui arrose des semences le Chabbat, au titre de quoi l’avertit-on ? Rabba a dit : Au titre du labour. Rav Yossef a dit : Au titre de l’ensemencement.
אתמר המנכש והמשקה מים לזרעים בשבת משום מאי מתרינן ביה רבה אמר משום חורש רב יוסף אמר משום זורע
Rabba a dit : C’est mon avis qui est logique : de même que le labour a pour fonction d’ameublir la terre, celui-ci aussi ameublit la terre. Rav Yossef a dit : C’est mon avis qui est logique : de même que l’ensemencement a pour fonction de faire pousser le fruit, ici aussi on fait pousser le fruit.
אמר רבה כוותי דידי מסתברא מה דרכו של חורש לרפויי ארעא האי נמי מרפויי ארעא אמר רב יוסף כוותי דידי מסתברא מה דרכו של זורע לצמוחי פירא הכא נמי מצמח פירא
Abayé dit à Rabba : Il y a une difficulté pour toi et une difficulté pour Rav Yossef. Pour toi : au titre du labour, oui, mais au titre de l’ensemencement, non ? Pour Rav Yossef : au titre de l’ensemencement, oui, mais au titre du labour, non ?
אמר ליה אביי לרבה לדידך קשיא ולרב יוסף קשיא לדידך קשיא משום חורש אין משום זורע לא לרב יוסף קשיא משום זורע אין משום חורש לא
Et si tu dis que partout où il y a deux [titres] on n’est coupable que d’un seul, Rav Kahana n’a-t-il pas dit : Celui qui taille [sa vigne] et a besoin du bois est coupable de deux [transgressions], l’une au titre de la plantation et l’autre au titre de la moisson ?
וכי תימא כל היכא דאיכא תרתי לא מיחייב אלא חדא והאמר רב כהנא זומר וצריך לעצים חייב שתים אחת משום נוטע ואחת משום קוצר
Rav Yossef objecta à Rabba : Celui qui désherbe ou recouvre de terre des mélanges interdits reçoit la flagellation. Rabbi Akiva dit : Même celui qui les maintient [est flagellé].
איתיביה רב יוסף לרבה המנכש והמחפה לכלאים לוקה רבי עקיבא אומר אף המקיים
Cela se comprend selon moi, qui dis : au titre de l’ensemencement, puisque l’ensemencement de mélanges est interdit. Mais selon toi, qui dis : au titre du labour, le labour [parmi] les mélanges est-il interdit ?
בשלמא לדידי דאמינא משום זורע היינו דאסירא זריעה בכלאים אלא לדידך דאמרת משום חורש חרישה בכלאים מי אסירא
Mais puisque la fin [de la baraïta] enseigne : « Rabbi Akiva dit : Même celui qui les maintient », il s’ensuit que, selon le premier Tanna, ce n’est pas au titre du maintien !
והא מדקתני סיפא ר"ע אומר אף המקיים מכלל דתנא קמא לאו משום מקיים הוא
Tout l’enseignement est de Rabbi Akiva, et il donne la raison : pour quelle raison celui qui désherbe ou recouvre des mélanges est-il flagellé ? Au titre du maintien, car Rabbi Akiva dit : même celui qui maintient.
כולה ר' עקיבא היא ומאי טעם קאמר מאי טעם המנכש והמחפה בכלאים לוקה משום מקיים שר"ע אומר אף המקיים
Quelle est la raison de Rabbi Akiva ? Il a été enseigné : « Ton champ, tu ne l’ensemenceras pas de mélanges » (Lv 19, 19) ; je n’en déduis que celui qui ensemence ; d’où [sait-on que] celui qui maintient [est aussi coupable] ?
מאי טעמא דר' עקיבא דתניא (ויקרא יט, יט) שדך לא תזרע כלאים אין לי אלא זורע מקיים מניין
Pour les jours intermédiaires, cela se comprend : [l’interdit] tient à l’effort, et en cas de perte les Rabbins l’ont permis. Mais pour l’année sabbatique, que ce soit selon celui qui dit : au titre de l’ensemencement, ou selon celui qui dit : au titre du labour, l’ensemencement et le labour sont-ils permis pendant l’année sabbatique ?
בשלמא מועד משום טירחא הוא ובמקום פסידא שרו רבנן אלא שביעית בין למאן דאמר משום זורע ובין למאן דאמר משום חורש זריעה וחרישה בשביעית מי שרי
Abayé a dit : [Il s’agit de] l’année sabbatique à notre époque, et c’est l’opinion de Rabbi, car il a été enseigné : Rabbi dit : « Et voici la règle de la remise : remettre » (Dt 15, 2) ; l’Écriture parle de deux remises, la remise de la terre et la remise des dettes.
אמר אביי בשביעית בזמן הזה ורבי היא דתניא רבי אומר (דברים טו, ב) וזה דבר השמטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים
Lorsque tu pratiques la remise de la terre, tu pratiques la remise des dettes ; et lorsque tu ne pratiques pas la remise de la terre, tu ne pratiques pas la remise des dettes.
בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים ובזמן שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים
Rava a dit : Tu peux même dire [que c’est l’opinion] des Rabbins : le Miséricordieux a interdit les travaux principaux ;
רבא אמר אפילו תימא רבנן אבות אסר רחמנא
Original : Moed Katan 2b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.