« en ce jour-là », pourquoi ? Si cela ne s’applique pas au huitième, applique-le au septième. Et pour Rabbi aussi, n’est-il pas écrit « en ce jour-là » ? Rabbi te répondra : celui-là vient te dire [qu’il le sanctifie] même s’il n’a pas apporté ses sacrifices.
ביום ההוא למה לי אם אינו ענין לשמיני תנהו ענין לשביעי ורבי נמי הכתיב ביום ההוא אמר לך רבי ההוא להכי הוא דאתא לומר לך אע"פ שלא הביא קרבנותיו
Et Rav ’Hisda, qu’est-ce qui l’a contraint à l’établir selon Rabbi Yossé bar Rabbi Yehouda ? Qu’il l’établisse par exemple pour celui qui est devenu impur [et de nouveau impur] la nuit du huitième, et c’est Rabbi !
ורב חסדא מאי דוחקיה לאוקמיה כר' יוסי ברבי יהודה לוקמה כגון דנטמא דחזיא בליל שמיני ורבי היא
Rav Adda bar Ahava dit : l’un dépend de l’autre : si tu dis que la nuit constitue un manque de temps, quand devient-il propre au sacrifice ? Le matin ; le naziréat non plus ne s’applique pas avant le matin. Et si tu dis que la nuit ne constitue pas un manque de temps, le naziréat de pureté s’applique dès le soir.
אמר רב אדא בר אהבה הא בהא תליא אי אמרת ליליא מחוסר זמן אימת מיחזי לקרבן לצפרא נזירות נמי לא חיילא עד צפרא ואי אמרת ליליא אינו מחוסר זמן נזירות טהרה חיילא מאורתא:
Revenons au texte même : s’il est devenu impur le septième, puis de nouveau impur le septième, il n’apporte qu’un seul sacrifice ; s’il est devenu impur le huitième, puis de nouveau impur le huitième, il apporte un sacrifice pour chacune, et il recommence à compter aussitôt — paroles de Rabbi Eliézer.
גופא נטמא בשביעי וחזר ונטמא בשביעי אינו מביא אלא קרבן אחד נטמא בשמיני וחזר ונטמא בשמיני מביא קרבן על כל אחד ואחד מתחיל ומונה מיד דברי ר' אליעזר
Et les Sages disent : un seul sacrifice pour toutes, tant qu’il n’a pas apporté son sacrifice expiatoire ; s’il a apporté son sacrifice expiatoire et est devenu impur, puis a apporté son sacrifice expiatoire et est devenu impur, il apporte un sacrifice pour chacune ; s’il a apporté son sacrifice expiatoire sans avoir apporté son sacrifice de culpabilité, il compte.
וחכ"א קרבן אחד על הכל עד שיביא חטאתו הביא חטאתו ונטמא והביא חטאתו ונטמא מביא קרבן על כל אחד ואחד הביא חטאתו ולא הביא אשמו מונה
Rabbi Yichmaël, fils de Rabbi Yo’hanan ben Berouka, dit : de même que son sacrifice expiatoire le retient, de même son sacrifice de culpabilité le retient.
ר' ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר כשם שחטאתו עיכבתו כן אשמו מעכבו
Passe encore pour Rabbi Eliézer : le verset dit : « Et il sanctifiera sa tête en ce jour-là » (Nb 6, 11), même s’il n’a pas apporté ses sacrifices ; et pour les Sages, celui-là [signifie] : même s’il n’a pas apporté son sacrifice de culpabilité.
בשלמא לרבי אליעזר אמר קרא (במדבר ו, יא) וקדש את ראשו ביו' ההוא אע"פ שלא הביא קרבנותיו ורבנן ההוא אע"פ שלא הביא אשמו
Mais pour Rabbi Yichmaël, celui-là, à quoi lui sert-il ? Il te répondra : celui-là [signifie] : même s’il n’a pas apporté son holocauste. Et les Sages ? L’holocauste n’a pas besoin d’être exclu : ce n’est qu’un simple présent.
אלא רבי ישמעאל ההוא למה לי אמר לך ההוא אע"פ שלא הביא עולתו ורבנן עולה לא בעי מיעוטא דורון בעלמא הוא
Quelle est la raison des Sages ? Comme il est enseigné : « Et il consacrera à l’Éternel les jours de son naziréat, et il apportera un agneau d’un an en sacrifice de culpabilité » (Nb 6, 12). Que vient enseigner le verset ? Puisque nous trouvons que tous les sacrifices de culpabilité de la Torah sont indispensables, je pourrais penser que celui-ci aussi est indispensable ;
מאי טעמייהו דרבנן דתניא (במדבר ו, יב) והזיר לה' את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם מה ת"ל לפי שמצינו שכל אשמות שבתורה שהן מעכבין יכול אף זה מעכבו
Original : Nazir 18b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.