Structure du débat :Question 1Objection 1Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
et celui qui [n’a été consacré que par] les vêtements multiples, celui qui a été oint de l’huile d’onction a la préséance, car celui qui a été oint de l’huile d’onction apporte le taureau qui vient pour toutes les mitsvot, alors que celui [consacré par] les vêtements multiples ne l’apporte pas.
ומרובה בגדים משוח בשמן המשחה עדיף דאילו משוח בשמן המשחה מביא פר הבא על כל המצות ואילו מרובה בגדים אין מביא
[Entre] l’oint qui a cessé [ses fonctions] et celui [consacré par] les vêtements multiples, celui des vêtements multiples a la préséance, car celui des vêtements multiples accomplit le service, alors que l’oint qui a cessé n’est pas apte au service.
משוח שעבר ומרובה בגדים מרובה בגדים עדיף דמרובה בגדים עביד עבודה ואילו משוח שעבר לאו בר עבודה הוא
[Entre] celui qui a cessé à cause d’un accident nocturne et celui qui a cessé à cause d’un défaut, celui qui a cessé à cause d’un accident nocturne a la préséance, car celui-ci est apte au service le lendemain, alors que celui qui a cessé à cause de son défaut n’est pas apte au service.
עבר מחמת קירויו ועבר מחמת מומו עבר מחמת קירויו עדיף דאילו האי חזי לעבודה למחר ואילו עבר מחמת מומו לא חזי לעבודה
Ils ont demandé : Le [cohen] oint pour la guerre et le segan, lequel des deux a la préséance ? L’oint pour la guerre a-t-il la préséance, puisqu’il est apte à la guerre ? Ou bien le segan a-t-il la préséance, puisqu’il est apte au service ?
איבעיא להו משוח מלחמה וסגן הי מינייהו עדיף משוח מלחמה עדיף דחזי למלחמה או דלמא סגן עדיף דחזי לעבודה
Viens et entends, car il est enseigné : Il n’y a de différence entre l’oint pour la guerre et le segan que ceci : s’ils marchaient en chemin et trouvaient un mort dont l’inhumation est un devoir, que l’oint pour la guerre se rende impur, et que le segan ne se rende pas impur.
ת"ש דתניא אין בין משוח מלחמה לסגן אלא שאם היו מהלכין בדרך ומצאו מת מצוה יטמא משוח מלחמה ואל יטמא הסגן
Mais il est enseigné : L’oint pour la guerre passe avant le segan ! Mar Zoutra a dit : Pour ce qui est de lui sauver la vie, l’oint pour la guerre a la préséance. Quelle en est la raison ? Parce que la multitude dépend de lui.
והתני' משוח מלחמה קודם לסגן אמר מר זוטרא לענין החיותו משוח מלחמה עדיף מאי טעמ' דתלו ביה רבים
Et pour ce qui est de l’impureté, le segan a la préséance, car il est enseigné : Rabbi ’Hanina ben Antigonos dit : Pourquoi a-t-on institué un segan pour le grand-prêtre ? Pour que, s’il survient en celui-ci une inaptitude, il entre et officie à sa place.
ולענין טומאה סגן עדיף דתניא רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר למה תקנו סגן לכהן גדול שאם אירע בו פסול הרי נכנס ומשמש תחתיו
Ils ne sont en désaccord qu’au sujet du grand-prêtre et du naziréen lorsqu’ils vont ensemble ; mais chacun seul, ils peuvent se rendre impurs. D’où ces paroles ?
עד כאן לא פליגי אלא בכהן גדול ונזיר כי קא אזלי בהדי הדדי אבל חד חד לחודיה בר איטמויי אינון מנא הני מילי
Car nos maîtres ont enseigné : « Il ne viendra auprès d’aucune personne morte » (Lv 21, 11). De quoi l’Écriture parle-t-elle ? Si c’est des [morts] étrangers, c’est un raisonnement a fortiori : si le simple cohen, qui se rend impur pour ses proches, ne se rend pas impur pour les étrangers, le grand-prêtre, qui ne se rend pas impur pour ses proches, n’est-il pas logique qu’il ne se rende pas impur pour les étrangers ? C’est donc des proches que parle l’Écriture.
דת"ר (ויקרא כא, יא) על כל נפשות מת לא יבא במה הכתוב מדבר אי ברחוקים קל וחומר הוא ומה כהן הדיוט שהוא מיטמא לקרובים אינו מיטמא לרחוקים כהן גדול שאינו מיטמא לקרובים אינו דין שאינו מיטמא לרחוקים אלא בקרובים הכתוב מדבר
« Et pour son père » : pour lui il ne se rend pas impur, mais il se rend impur pour un mort dont l’inhumation est un devoir.
ולאביו הוא דאינו מיטמא הא מיטמא הוא למת מצוה
Original : Nazir 47b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.