Structure du débat :Michna 1Question 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« D’où [sait-on] qu’on ne doit pas dire : “À l’Éternel, un holocauste”, “à l’Éternel, une offrande de farine”, “à l’Éternel, un sacrifice de reconnaissance”, “à l’Éternel, des sacrifices de paix” ? L’Écriture dit : “un sacrifice à l’Éternel” (Lv 1, 2).
מניין שלא יאמר אדם לה' עולה לה' מנחה לה' תודה לה' שלמים תלמוד לומר קרבן לה'
Et c’est a fortiori : si pour celui-ci, qui n’avait l’intention de mentionner le nom du Ciel qu’à propos d’un sacrifice, la Torah a dit “un sacrifice à l’Éternel”, [pour qui le prononce] en vain, à plus forte raison ! »
וקל וחומר ומה זה שלא נתכוון אלא להזכיר שם שמים על הקרבן אמרה תורה קרבן לה' לבטלה על אחת כמה וכמה
Dirons-nous que c’est comme [une controverse de] Tannaïm ? Beit Chammaï disent : les substituts des substituts sont interdits ; et Beit Hillel disent : les substituts des substituts sont permis.
לימא כתנאי בית שמאי אומרים כינויי כינויין אסורין ובית הלל אומרים כינויי כינויין מותרין
N’est-ce pas que celui qui dit que les substituts des substituts sont interdits pense que les substituts sont la langue des nations, et que celui qui dit qu’ils sont permis pense que c’est un langage que les Sages ont forgé ?
מאי לאו מאן דאמר כינויי כינויין אסורין קסבר (כינויי) כינויין לשון אומות הן, ולמאן דאמר מותרים קסבר לשון שבדו להן חכמים
Non : tous s’accordent que les substituts sont la langue des nations ; Beit Chammaï pensent que les nations parlent aussi avec ceux-là, et Beit Hillel pensent que les nations ne parlent pas avec ceux-là.
לא דכולי עלמא כינויין לשון אומות הן ובית שמאי סברי בהני נמי משתעי אומות ובית הלל סברי בהני לא משתעי אומות
Et si tu veux, dis : Beit Chammaï pensent que nous décrétons [l’interdit] des substituts des substituts à cause des substituts, et Beit Hillel pensent que nous ne décrétons pas [l’interdit] des substituts des substituts à cause des substituts.
ואיבעית אימא בית שמאי סברי גזרינן כינויי כינויין משום כינויין ובית הלל סברי לא גזרינן כינויי כינויין משום כינויין
Que sont les substituts des substituts pour les vœux ? Rav Yossef a enseigné : meqanmana, meqan’hana, meqansana. Que sont les substituts des substituts pour le ’hérem ? On a enseigné : mefacha’a, ’harakim, ’harakhim, ’harafim. Les substituts des substituts pour le naziréat ? Rav Yossef a enseigné : ma’hazaqna, menaz’hana, mefi’hana.
היכי דמי כינויי כינויין דנדרים תני רב יוסף מקנמנא מקנחנא מקנסנא היכי דמי כינויי כינויין דחרם תני מפשאה חרקים חרכים חרפים כינויי כינויין דנזירות תני רב יוסף מחזקנא מנזחנא מפיחנא
Rav A’ha fils de Rav ’Hiya dit à Rav Achi : « qina », qu’en est-il ? Veut-il dire un nid (qina) de poules, ou peut-être est-ce une forme de « konam » ? — Que la question demeure.
אמר ליה רב אחא בריה דרב חייא לרב אשי קינה מאי קינה של תרנגולין קאמר או דילמא לשון דקונם תיבעי
Les substituts des substituts pour le serment, que sont-ils ? Chevouel, chevoutiel, chekoukiel. — Chevouel ? Cela désigne Chevouel fils de Guerchom ! — Mais chevouvel, chevoutiel, chekoukiel, qu’en est-il ? Chmouel dit : s’il a dit « achivta », il n’a rien dit ; « achqiqa », il n’a rien dit ; « qarincha », il n’a rien dit.
כינויי כינויין דשבועה היכי דמי שבואל שבותיאל שקוקאל שבואל שבואל בן גרשום משמע אלא שבובאל שבותיאל שקוקאל מהו אמר שמואל אמר אשיבתא לא אמר כלום אשקיקא לא אמר כלום קרינשא לא אמר כלום
« [Celui qui] a fait vœu par “mohi” — ce sont des substituts. » Il est enseigné : Rabban Chimon ben Gamliel dit : celui qui dit « par mohi » n’a rien dit ; « par le serment qu’a prononcé Mohi [Moïse] » — ce sont des substituts pour le serment.
נדר במוהי הרי אלו כינויין תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר האומר במוהי לא אמר כלום במומתא דאמר מוהי הרי אלו כינויין לשבועה:
MICHNA: Celui qui dit : « Le’houlin [lu : non profane] ce que je mangerais de toi », « non cachère », « non pur », « pur » ou « impur », « notar » ou « pigoul » — il est interdit.
מתני׳ האומר לחולין שאוכל לך לא כשר ולא דכי טהור וטמא נותר ופיגול אסור
« Comme l’agneau [quotidien] », « comme les enclos [du Temple] », « comme le bois [de l’autel] », « comme les feux [de l’autel] », « comme l’autel », « comme le Sanctuaire », « comme Jérusalem » — s’il a fait vœu par l’un quelconque des accessoires de l’autel, bien qu’il n’ait pas mentionné « sacrifice », c’est un vœu par sacrifice. Rabbi Yehouda dit : celui qui dit « Jérusalem » n’a rien dit.
כאימרא כדירים כעצים כאשים כמזבח כהיכל כירושלים נדר באחד מכל משמשי המזבח אף על פי שלא הזכיר קרבן הרי זה נדר בקרבן רבי יהודה אומר האומר ירושלים לא אמר כלום
Original : Nedarim 10b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.