qui vont d’Akko à Yafo, car ceux-là sont des habitants de la terre ferme, mais [seulement] ceux dont l’habitude est de partir au large.
ההולכים מעכו ליפו דהלין יושבי יבשה נינהו אלא ממי שדרכן לפרש
Nedarim 30b נדרים
Structure du débat :Michna 3Question 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et celui qui l’enseigne sur la fin l’enseigne ainsi : « Celui qui fait vœu à l’égard des habitants de la terre ferme, il lui est interdit [de tirer profit] des navigateurs » ; et non seulement de ceux qui vont d’Akko à Yafo, mais même de celui dont l’habitude est de partir au large, puisqu’il finit par remonter sur la terre ferme.
ומאן דמתני אסיפא מתני הכי הנודר מיושבי יבשה אסור ביורדי הים ולא באלו ההולכים מעכו ליפו בלבד אלא אפילו במי שדרכו לפרש הואיל וסופו ליבשה סליק
MICHNA: Celui qui fait vœu [de ne pas tirer profit] de ceux qui voient le soleil, il lui est interdit [de tirer profit] même des aveugles, car celui-ci n’a voulu viser que ceux que le soleil voit.
מתני׳ הנודר מרואי החמה אסור אף בסומין שלא נתכוון זה אלא למי שהחמה רואה אותן
GUEMARA: Quelle en est la raison ? Puisqu’il n’a pas dit : « de ceux qui voient » [tout court] ; [cela vient] exclure les poissons et les embryons.
גמ׳ מאי טעמא מדלא קאמר מן הרואין לאפוקי דגים ועוברים
MICHNA: Celui qui fait vœu [de ne pas tirer profit] des « têtes noires », il lui est interdit [de tirer profit] des chauves et des hommes aux cheveux blancs, et il lui est permis [de tirer profit] des femmes et des enfants, car on n’appelle « têtes noires » que les hommes.
מתני׳ הנודר משחורי הראש אסור בקרחין ובעלי שיבות ומותר בנשים ובקטנים שאין נקראין שחורי הראש אלא אנשים
GUEMARA: Quelle en est la raison ? Puisqu’il n’a pas dit : « de ceux qui ont des cheveux ».
גמ׳ מאי טעמא מדלא קאמר מבעלי שיער
« Et il lui est permis [de tirer profit] des femmes et des enfants, car on n’appelle “têtes noires” que les hommes. » Quelle en est la raison ? Les hommes, parfois ils se couvrent la tête et parfois ils se découvrent la tête ; mais les femmes sont toujours couvertes et les enfants toujours découverts.
ומותר בנשים ובקטנים שאין נקראין שחורי הראש אלא אנשים מאי טעמא אנשים זימנין דמיכסו רישייהו וזימנין דמגלו רישייהו אבל נשים לעולם מיכסו וקטנים לעולם מיגלו
MICHNA: Celui qui fait vœu [de ne pas tirer profit] des yeloudim [« ceux qui sont nés »] a le droit [de tirer profit] des noladim [« ceux qui naîtront »] ; [celui qui fait vœu] à l’égard des noladim, il lui est interdit [de tirer profit] des yeloudim. Rabbi Meïr permet même les yeloudim. Et les Sages disent : celui-ci n’a voulu viser que celui dont la nature est de naître [d’une mère].
מתני׳ הנודר מן הילודים מותר בנולדים מן הנולדים אסור מן הילודים רבי מאיר מתיר אף בילודים וחכמים אומרים לא נתכוון זה אלא במי שדרכו להיוולד
GUEMARA: Selon Rabbi Meïr, et sans même parler des noladim, de qui donc lui est-il interdit [de tirer profit] ?
גמ׳ לרבי מאיר ולא מיבעיא נולדים אלא ממאן אסור
Il manque quelque chose, et voici ce qu’on enseigne : « Celui qui fait vœu à l’égard des yeloudim a le droit [de tirer profit] des noladim ; à l’égard des noladim, il lui est interdit [de tirer profit] des yeloudim. Rabbi Meïr dit : même celui qui fait vœu à l’égard des noladim a le droit [de tirer profit] des yeloudim, de même que celui qui fait vœu à l’égard des yeloudim a le droit [de tirer profit] des noladim. »
חסורי מיחסרא והכי קתני הנודר מן הילודים מותר בנולדים מן הנולדים אסור בילודים רבי מאיר אומר אף הנודר מן הנולדים מותר בילודים כי היכי דנודר מן הילודים מותר בנולדים
Rav Papa dit à Abayé : est-ce à dire que noladim signifie « ceux qui naîtront » ? Mais alors : « Tes deux fils, qui te sont nés (ha-noladim) en terre d’Égypte » (Gn 48, 5), est-ce aussi qu’ils devaient naître ?
אמר ליה רב פפא לאביי למימרא דנולדים דמתיילדן משמע אלא מעתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים הכי נמי דאיתיילדן הוא
Mais alors quoi ? Cela signifie « ceux qui sont déjà nés » ? Mais alors, ce qui est écrit : « Voici qu’un fils naîtra (nolad) à la maison de David, Josias est son nom » (1 R 13, 2), est-ce aussi qu’il était [déjà né] ? Manassé n’était même pas encore venu [au monde] ! Il faut donc dire que cela signifie ceci et signifie cela, et en matière de vœux, on suit le langage des gens.
ואלא מאי דיילידו משמע אלא מעתה דכתיב הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו הכי נמי דהוה והא עדיין מנשה לא בא אלא משמע הכי ומשמע הכי ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם
« Et les Sages disent : celui-ci n’a voulu viser que celui dont la nature est de naître. » Pour exclure quoi ? Pour exclure les poissons et les oiseaux.
וחכמים אומרים לא נתכוין זה אלא ממי שדרכו להיוולד לאפוקי מאי לאפוקי דגים ועופות
Original : Nedarim 30b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.