Structure du débat :Michna 4Baraïta 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: Celui qui fait vœu [de ne pas tirer profit] de « ceux qui chôment le Chabbat », il lui est interdit [de tirer profit] des Israélites et des Samaritains. De « ceux qui mangent de l’ail », il lui est interdit [de tirer profit] des Israélites et des Samaritains. De « ceux qui montent à Jérusalem », il lui est interdit [de tirer profit] des Israélites, et il lui est permis [de tirer profit] des Samaritains.
מתני׳ הנודר משובתי שַבָּת אסור בישראל ואסור בכותים מאוכלי שום אסור בישראל ואסור בכותים מעולי ירושלים אסור בישראל ומותר בכותים
GUEMARA: Que signifie « ceux qui chôment le Chabbat » ? Dira-t-on : de ceux qui observent le Chabbat ? Pourquoi parler [seulement] des Samaritains ? Même les non-Juifs aussi [observent parfois] ! — Il s’agit donc de ceux qui sont commandés au sujet du Chabbat.
גמ׳ מאי שובתי שבת אילימא ממקיימי שבת מאי איריא בכותים אפילו נוכרים נמי אלא ממצווים על השבת
S’il en est ainsi, cite la fin : « De ceux qui montent à Jérusalem, il lui est interdit [de tirer profit] des Israélites, et il lui est permis [de tirer profit] des Samaritains. » Pourquoi ? Ils sont pourtant commandés !
אי הכי אימא סיפא מעולי ירושלים אסור בישראל ומותר בכותים אמאי והא מצווים נינהו
Abayé a dit : on enseigne [ici] « commandé et accomplissant » dans les deux cas. Dans le premier cas, les Israélites et les Samaritains sont commandés et accomplissent ; les non-Juifs, ceux qui le font, accomplissent mais ne sont pas commandés. Pour ceux qui montent à Jérusalem, les Israélites sont commandés et accomplissent ; les Samaritains sont commandés mais n’accomplissent pas.
אמר אביי מצווה ועושה קתני בתרתי בבי קמייתא ישראל וכותים מצווין ועושין נוכרים ההוא דעבדי עושין ואינם מצווין בעולי ירושלים ישראל מצווין ועושין כותים מצווין ואינם עושין
MICHNA: « Konam que je ne tire pas profit des descendants de Noé » : il lui est permis [de tirer profit] des Israélites et interdit [de tirer profit] des non-Juifs.
מתני׳ קונם שאיני נהנה לבני נוח מותר בישראל ואסור בנוכרים
MICHNA: « … que je ne tire pas profit de la descendance d’Abraham » : il lui est interdit [de tirer profit] des Israélites et permis [de tirer profit] des non-Juifs.
מתני׳ שאיני נהנה לזרע אברהם אסור בישראל ומותר בנוכרים
GUEMARA: Mais il y a Ismaël ! — Il est écrit : « Car c’est par Isaac qu’une descendance te sera nommée » (Gn 21, 12). Mais il y a Ésaü ! — « Par Isaac », et non tout Isaac.
גמ׳ והאיכא ישמעאל כי ביצחק יקרא לך זרע (בראשית כא, יב) כתיב והאיכא עשו ביצחק ולא כל יצחק
MICHNA: « … que je ne tire pas profit des Israélites » : il achète plus cher et vend moins cher. « … que les Israélites ne tirent pas profit de moi » : il achète moins cher et vend plus cher, si on veut bien l’écouter. « … que je ne tire pas profit d’eux et eux de moi » : qu’il tire profit des non-Juifs.
מתני׳ שאיני נהנה מישראל לוקח ביותר ומוכר בפחות שישראל נהנין לי לוקח בפחות ומוכר ביותר ואין שומעין לו שאיני נהנה להן והן לי יהנה לנוכרים
GUEMARA:Chmouel a dit : celui qui prend un objet chez l’artisan pour l’examiner, et qui est détruit chez lui par force majeure, est responsable. On voit donc qu’il estime que c’est au profit de l’acheteur.
גמ׳ אמר שמואל הלוקח כלי מן האומן לבקרו ונאנס בידו חייב אלמא קסבר הנאת לוקח היא
Nous avons appris : « … que je ne tire pas profit des Israélites » : il vend moins cher, mais pas au juste prix. Or si c’est au profit de l’acheteur, [il faudrait interdire] même au juste prix ! — Notre Michna traite d’une marchandise qui pèse sur [le vendeur, difficile à écouler].
תנן שאיני נהנה מישראל מוכר בפחות אבל שווה בשווה לא ואי הנאת לוקח היא אפילו שוה בשוה מתניתין בזבינא דרמי על אפיה
S’il en est ainsi, cite le début : « il achète plus cher » ! Et de plus, cite la fin : « … que les Israélites ne tirent pas profit de moi » : [il achète moins cher] et vend plus cher. Or s’il s’agit d’une marchandise qui pèse sur [le vendeur], même au juste prix [ce serait permis] !
אם כן אימא רישא לוקח ביותר ועוד אימא סיפא שישראל נהנין לי [לוקח בפחות] ומוכר ביותר ואי בזבינא דרמי על אפיה אפילו שוה בשוה
La fin traite d’une marchandise recherchée. — S’il en est ainsi, « il achète moins cher » : [ce serait permis] même au juste prix ! Mais
סיפא בזבינא חריפא אי הכי לוקח בפחות אפילו שווה בשווה אלא
Original : Nedarim 31a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.