C’est donc que ce n’est pas une règle stricte : parfois il explique d’abord ce par quoi il a ouvert, parfois il explique d’abord ce qu’il a mentionné en dernier. Et si tu veux, dis : les formules partielles, comme elles proviennent d’une exégèse, il les explique en premier.
Qu’il ouvre alors par elles ! — Il a d’abord ouvert par les substituts, qui sont de la Torah, puis il explique les formules partielles, qui lui viennent par exégèse.
וליפתח הדין ברישא מיפתח פתח בכינויין דאורייתא ברישא והדר מפרש ידות דאתיין ליה מדרשא
Cela va bien pour celui qui dit que les substituts sont [des mots de] langues étrangères ; mais pour celui qui dit que c’est un langage que les Sages ont forgé pour qu’on fasse vœu par lui, que peut-on dire ?
הניחא למאן דאמר כינויין לשון נכרים הן אלא למ''ד לשון שבדו להן חכמים להיות נודר בו מאי איכא למימר
Enseigne-t-il donc les formules partielles ? Ne dis-tu pas qu’il manque quelque chose ? Mets-les aussi en tête et enseigne : « Toutes les formules partielles des vœux sont comme les vœux, et tous les substituts des vœux sont comme les vœux ; et voici les formules partielles : celui qui dit à son prochain… ; et voici les substituts : konam, kona’h, konas. »
מי קתני ידות ולאו חסורי קא מחסרת לה אקדים נמי ותני ידות כל ידות נדרים כנדרים וכל כינויי נדרים כנדרים ואלו הן ידות האומר לחבירו ואלו הן כינויין קונם קונח קונס
Et les formules partielles, où sont-elles écrites ? « Un homme, lorsqu’il prononcera expressément un vœu de nazir, pour se consacrer en nazir à l’Éternel » (Nb 6, 2) ; et il est enseigné : « “nazir, pour se consacrer en nazir” — pour faire les substituts du naziréat comme le naziréat, et les formules partielles du naziréat comme le naziréat.
וידות היכא כתיב (במדבר ו ב) איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה' ותניא נזיר להזיר לעשות כינויי נזירות כנזירות וידות נזירות כנזירות
Je ne le sais que pour le naziréat ; pour les vœux, d’où [le sait-on] ? L’Écriture dit : “Un homme, lorsqu’il prononcera expressément un vœu de nazir, pour se consacrer en nazir à l’Éternel” : elle compare le naziréat aux vœux et les vœux au naziréat. De même que pour le naziréat elle a fait les formules partielles du naziréat comme le naziréat, de même pour les vœux elle a fait les formules partielles des vœux comme les vœux.
אין לי אלא בנזירות בנדרים מנין ת''ל איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה' מקיש נזירות לנדרים ונדרים לנזירות מה נזירות עשה בו ידות נזירות כנזירות אף נדרים עשה בהם ידות נדרים כנדרים
Et de même que pour les vœux on transgresse “il ne profanera pas [sa parole]” et “tu ne tarderas pas”, de même pour le naziréat on transgresse “il ne profanera pas” et “tu ne tarderas pas”. Et de même que pour les vœux le père annule les vœux de sa fille et le mari annule les vœux de sa femme, de même pour le naziréat le père annule le naziréat de sa fille et le mari annule le naziréat de sa femme. »
ומה נדרים עובר בבל יחל ובבל תאחר אף נזירות עובר בבל יחל ובבל תאחר ומה נדרים האב מיפר נדרי בתו ובעל מיפר נדרי אשתו אף נזירות האב מיפר נזירות בתו ובעל מיפר נזירות אשתו
Qu’y a-t-il de particulier au naziréat ? Qu’il est écrit « nazir, pour se consacrer en nazir » ? Pour les vœux aussi, il est écrit « pour vouer un vœu » ! Pourquoi ai-je donc besoin de la comparaison ?
מ''ש גבי נזירות דכתיב נזיר להזיר נדרים נמי הא כתיב לנדור נדר והיקישא למה לי
S’il avait écrit « un vœu, pour vouer », comme il a écrit « nazir, pour se consacrer en nazir », ce serait comme tu le dis, et l’on n’aurait pas besoin de la comparaison ; mais maintenant qu’il est écrit « pour vouer un vœu », la Torah a parlé selon le langage des hommes.
אי כתב נדר לנדור כדכתב נזיר להזיר כדקאמרת לא צריך היקישא השתא דכתיב לנדור נדר דברה תורה כלשון בני אדם
Cela va bien pour celui qui admet que la Torah a parlé selon le langage des hommes ; mais celui qui n’admet pas que la Torah a parlé selon le langage des hommes, que fait-il de ce « pour vouer un vœu » ? Il l’interprète pour faire les formules partielles des vœux comme les vœux, et il compare le naziréat aux vœux. Quant à « nazir, pour se consacrer en nazir », il l’interprète ainsi : cela enseigne
הניחא למאן דאית ליה דברה תורה כלשון בני אדם אלא למאן דלית ליה דברה תורה כלשון בני אדם האי לנדור נדר מאי עביד ליה דריש ליה לעשות ידות נדרים כנדרים ומקיש נזירות לנדרים נזיר להזיר דריש ליה מלמד
Original : Nedarim 3a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.