Sur « je suis mis au ban envers toi » : Rabbi Akiva pense que c’est une expression de bannissement, et les Rabbanan pensent que c’est une expression d’excommunication.
במנודה אני לך דרבי עקיבא סבר לישנא דנידויא הוא ורבנן סברי לישנא דמשמתנא הוא
Nedarim 7b נדרים
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et cela s’oppose à Rav ’Hisda : un homme avait dit « je suis excommunié » au sujet des biens du fils de Rav Yirmeya bar Abba. Il vint devant Rav ’Hisda, qui lui dit : personne ne tient compte de cette [opinion] de Rabbi Akiva. Il pense donc qu’ils divergent sur « je suis excommunié ».
ופליגא דרב חסדא דההוא גברא דאמר משמתנא בנכסיה דבריה דרב ירמיה בר אבא אתא לקמיה דרב חסדא א''ל לית דחש לה להא דרבי עקיבא קסבר במשמתנא פליגי
Rabbi Ila dit au nom de Rav : si on l’a mis au ban en sa présence, on ne le relève qu’en sa présence ; si on l’a mis au ban hors de sa présence, on le relève en sa présence ou hors de sa présence.
אמר רבי אילא אמר רב נדהו בפניו אין מתירין לו אלא בפניו נדהו שלא בפניו מתירין לו בין בפניו בין שלא בפניו
Rav ’Hanin dit au nom de Rav : celui qui entend son prochain prononcer le Nom [divin en vain] doit le mettre au ban ; et s’il ne l’a pas mis au ban, il sera lui-même au ban ; car partout où la mention du Nom [en vain] est fréquente, la pauvreté est fréquente,
אמר רב חנין אמר רב השומע הזכרת השם מפי חבירו צריך לנדותו ואם לא נידהו הוא עצמו יהא בנידוי שכל מקום שהזכרת השם מצויה שם עניות מצויה
et la pauvreté est comme la mort, ainsi qu’il est dit : « car ils sont morts, tous les hommes [qui en voulaient à ta vie] » (Ex 4, 19). Et il est enseigné : partout où les Sages ont posé leurs yeux, [il en est résulté] soit la mort, soit la pauvreté.
ועניות כמיתה שנאמר (שמות ד יט) כי מתו כל האנשים ותניא כל מקום שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני
Rabbi Abba dit : je me tenais devant Rav Houna ; il entendit une femme prononcer le Nom en vain ; il l’excommunia, puis la releva aussitôt en sa présence. Déduis-en trois choses : déduis-en que celui qui entend son prochain prononcer le Nom doit le mettre au ban ; déduis-en que si on l’a mis au ban en sa présence, on ne le relève qu’en sa présence ; et déduis-en qu’entre la mise au ban et sa levée, il n’est besoin d’aucun intervalle.
אמר רבי אבא הוה קאימנא קמיה דרב הונא שמעה להך איתתא דאפקה הזכרת השם לבטלה שמתה ושרא לה לאלתר באפה ש''מ תלת ש''מ השומע הזכרת השם מפי חבירו צריך לנדותו וש''מ נידהו בפניו אין מתירין לו אלא בפניו וש''מ אין בין נידוי להפרה ולא כלום
Rav Guidel dit au nom de Rav : un érudit peut se mettre lui-même au ban et se relever lui-même. — C’est évident ! — Tu aurais pu dire qu’un prisonnier ne se libère pas lui-même de la prison ; il nous enseigne [le contraire].
א''ר גידל אמר רב תלמיד חכם מנדה לעצמו ומיפר לעצמו פשיטא מהו דתימא אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורין קמ''ל
Comment est-ce ? Comme Mar Zoutra le Pieux : lorsqu’un élève de l’académie méritait l’excommunication, il s’excommuniait d’abord lui-même, puis excommuniait l’élève ; et quand il rentrait chez lui, il se relevait lui-même, puis le relevait.
היכי דמי כי הא דמר זוטרא חסידא כי מחייב בר בי רב שמתא משמית נפשיה ברישא והדר משמת בר בי רב וכי עייל לביתיה שרי לנפשיה והדר שרי ליה
Et Rav Guidel dit au nom de Rav :
ואמר רב גידל א''ר
Original : Nedarim 7b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.