Pour exclure l’homme [de l’impureté] par le [sang] rouge.
למעוטי איש מאודם
Nidda 32b נדה
Structure du débat :Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et ce qui est enseigné dans une baraïta : « Femme » : je n’aurais que la femme ; [une fille] âgée de dix jours, d’où [sait-on qu’elle est soumise] à l’écoulement ? Le verset dit : « Et une femme » (Lv 15, 25) — à quoi bon ? Qu’on l’apprenne de la nidda !
והא דתניא אשה אין לי אלא אשה בת י' ימים לזיבה מנין ת"ל ואשה למה לי ליגמר מנדה
C’était nécessaire : car si le Miséricordieux l’avait écrit pour la nidda, j’aurais dit : la nidda, parce que lorsqu’elle voit [du sang] un seul jour, elle doit compter sept [jours] ; mais la zava, qui, si elle voit un seul jour, se contente de garder un jour pour un jour, je dirais que non. C’était donc nécessaire.
צריכא דאי כתב רחמנא בנדה הוה אמינא נדה משום דכי חזאי חד יומא בעיא למיתב ז' אבל זבה דאי חזאי חד יומא בשומרת יום כנגד יום סגי לה אימא לא צריכא
Que le Miséricordieux l’écrive alors pour la zava, et il n’aurait pas besoin [de l’écrire] pour la nidda, et je saurais qu’il n’y a pas de zava sans nidda ! — Oui, c’est bien ainsi. Mais alors, à quoi bon le verset ? Pour exclure l’homme [de l’impureté] par le [sang] rouge.
וליכתוב רחמנא בזבה ולא בעי בנדה ואנא ידענא דאין זבה בלא נדה אין ה"נ ואלא קרא למה לי למעוטי איש מאודם
Mais il l’a déjà exclu une fois ! L’un pour exclure la semence, et l’autre pour exclure le sang.
הא מיעטתיה חדא זימנא חד למעוטי משכבת זרע וחד למעוטי מדם
Et de même pour les mâles, comme il est enseigné dans une baraïta : « Un homme, un homme » (Lv 15, 2) : pourquoi le verset dit-il « un homme, un homme » ? Pour inclure le nourrisson âgé d’un jour, qui devient impur par l’écoulement ; ce sont les paroles de Rabbi Yehouda.
וכן לענין זכרים דתניא (ויקרא טו, ב) איש איש מה ת"ל איש איש לרבות תינוק בן יום אחד שהוא מטמא בזיבה דברי רבי יהודה
Rabbi Yichmaël, fils de Rabbi Yo’hanan ben Beroka, dit : Ce n’est pas nécessaire, puisqu’il est dit : « Pour le mâle et pour la femelle » (Lv 15, 33) : « pour le mâle », tout ce qui est mâle, qu’il soit grand ou petit ; « et pour la femelle », tout ce qui est femelle, qu’elle soit grande ou petite. S’il en est ainsi, pourquoi le verset dit-il « un homme, un homme » ? La Torah a parlé selon le langage des hommes.
רבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר אין צריך הרי הוא אומר (ויקרא טו, לג) לזכר ולנקבה לזכר כל שהוא זכר בין שהוא גדול בין שהוא קטן ולנקבה כל שהיא נקבה בין גדולה בין קטנה א"כ מה ת"ל איש איש דברה תורה כלשון בני אדם
Il ressort donc que lorsque le verset inclut, il inclut [un garçon] âgé d’un jour. Mais on oppose : « Homme » : je n’aurais que l’homme ; [un garçon] âgé de neuf ans et un jour, d’où [le sait-on] ? Le verset dit : « Et un homme » (Lv 15, 16).
אלמא כי מרבי קרא בן יום אחד מרבי ורמינהו איש אין לי אלא איש בן תשע שנים ויום אחד מנין ת"ל (ויקרא טו ) ואיש
Rava a dit : Ce sont des halakhot, et les rabbins les ont appuyées sur des versets. Laquelle est la halakha et lequel est le verset ? Si tu dis que [le garçon] âgé d’un jour est la halakha, et [celui] âgé de neuf ans et un jour [découle du] verset, le verset est écrit sans précision !
אמר רבא הלכתא נינהו ואסמכינהו רבנן אקראי הי הלכתא והי קרא אילימא בן יום אחד הלכתא ובן ט' שנים ויום אחד קרא קרא סתמא כתיב
C’est donc [celui] âgé de neuf ans et un jour qui est la halakha, et [celui] âgé d’un jour [qui découle du] verset. Et puisque c’est une halakha, à quoi bon le verset ? Pour exclure la femme [de l’impureté] par le [liquide] blanc.
אלא בן ט' שנים ויום אחד הלכתא ובן יום א' קרא וכי מאחר דהלכתא היא קרא למה לי למעוטי אשה מלובן
Pourquoi fallait-il l’écrire pour les mâles, et pourquoi fallait-il l’écrire pour les femelles ?
למה לי למכתב בזכרים ולמה לי למכתב בנקבות
C’était nécessaire : car si le Miséricordieux l’avait écrit pour les mâles, [j’aurais dit] c’est parce qu’ils deviennent impurs par les visions comme par les jours ; mais les femelles, qui ne deviennent pas impures par les visions comme par les jours, je dirais que non.
צריכי דאי כתב רחמנא בזכרים משום דמטמאו בראיות כבימים אבל נקבות דלא מטמאו בראיות כבימים אימא לא
Et si le Miséricordieux l’avait écrit pour les femelles, [j’aurais dit] c’est parce qu’elles deviennent impures même par contrainte ; mais les mâles, qui ne deviennent pas impurs par contrainte, je dirais que non. C’était donc nécessaire.
ואי כתב רחמנא בנקבות משום דקמטמו באונס אבל זכרים דלא מטמאו באונס אימא לא צריכא
« Les Samaritains rendent impure la couche inférieure comme la supérieure. » Que signifie « la couche inférieure comme la supérieure » ? Si tu dis que s’il y a dix matelas et qu’il s’assoit dessus, il les rend impurs, c’est évident, puisqu’il les a foulés !
הכותים מטמאין משכב תחתון כעליון מאי משכב תחתון כעליון אילימא דאי איכא י' מצעות ויתיב עלייהו מטמו להו פשיטא דהא דרס להו
Mais [cela signifie] que ce qui est sous celui qui a des rapports avec une nidda est comme ce qui est au-dessus du zav : de même que ce qui est au-dessus du zav ne rend impurs que les aliments et les boissons, de même ce qui est sous celui qui a des rapports avec une nidda ne rend impurs que les aliments et les boissons.
אלא שיהא תחתונו של בועל נדה כעליונו של זב מה עליונו של זב אינו מטמא אלא אוכלין ומשקין אף תחתונו של בועל נדה אינו מטמא אלא אוכלין ומשקין
Ce qui est au-dessus du zav, d’où le savons-nous ? Car il est écrit : « Et quiconque touche à tout ce qui aura été sous lui sera impur » (Lv 15, 10). Que signifie « sous lui » ?
עליונו של זב מנלן דכתיב (ויקרא טו, י) וכל הנוגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא מאי תחתיו
Original : Niddah 32b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.