Structure du débat :Objection 3Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Puisque nous trouvons que l’Écriture a rendu le petit semblable à l’adulte pour le serment délibéré, pour l’interdit et pour « il ne profanera pas », pourrait-on penser qu’il soit passible d’un sacrifice pour sa consécration ?
לפי שמצינו שהשוה הכתוב הקטן כגדול לזדון שבועה ולאיסר ולבל יחל יכול יהא חייב על הקדשו קרבן
L’interdit de « il ne profanera pas » ? Quoi que tu penses : si [le vœu de] celui qui sait prononcer expressément [et qui est] proche de l’âge d’homme est de la Torah, qu’il reçoive aussi les coups de fouet ; et s’il n’est pas de la Torah, il n’y a pas non plus d’interdit ! [Il s’agit d’un interdit] pour ceux qui sont mis en garde à son sujet.
איסור בל יחל מה נפשך אי מופלא סמוך לאיש דאורייתא מילקא נמי לילקי ואי מופלא סמוך לאיש לאו דאורייתא איסור נמי ליכא לאותן המוזהרים עליו
On en déduit [donc] qu’un petit qui mange des charognes, le tribunal est tenu de l’en écarter ! De quoi traitons-nous ici ? Par exemple, il a consacré lui-même, et d’autres l’ont mangé.
שמע מינה קטן אוכל נבלות ב"ד מצווין עליו להפרישו הכא במאי עסקינן כגון שהקדיש הוא ואכלו אחרים
C’est bien selon celui qui dit : s’il a consacré lui-même et que d’autres l’ont mangé, ils reçoivent les coups de fouet ; mais selon celui qui dit qu’ils ne reçoivent pas les coups de fouet, que peut-on dire ? Car il a été dit : S’il a consacré lui-même et que d’autres l’ont mangé, Rav Kahana a dit : Ils ne reçoivent pas les coups de fouet ; Rabbi Yo’hanan et Rech Lakich disent tous deux : Ils reçoivent les coups de fouet.
הניחא למ"ד הקדיש הוא ואכלו אחרים לוקין אלא למ"ד אין לוקין מאי איכא למימר דאיתמר הקדיש הוא ואכלו אחרים רב כהנא אמר אין לוקין רבי יוחנן ור"ל דאמרי תרוויהו לוקין
Revenons au texte même : S’il a consacré et que d’autres l’ont mangé, Rav Kahana a dit : Ils ne reçoivent pas les coups de fouet ; Rabbi Yo’hanan et Rech Lakich disent tous deux : Ils reçoivent les coups de fouet. Sur quoi divergent-ils ? L’un pense que [le vœu de] celui qui sait prononcer expressément [et qui est] proche de l’âge d’homme est de la Torah, et l’autre pense qu’il est rabbinique.
גופא הקדיש ואכלו אחרים רב כהנא אמר אין לוקין רבי יוחנן ור"ל דאמרי תרוייהו לוקין במאי קמיפלגי מר סבר מופלא סמוך לאיש דאורייתא ומר סבר מופלא סמוך לאיש מדרבנן
Rav Yirmeya objecta : Une orpheline qui a fait un vœu, son mari l’annule pour elle. Certes, si tu dis que [le vœu de] celui qui sait prononcer expressément [et qui est] proche de l’âge d’homme est rabbinique, un mariage rabbinique vient annuler un vœu rabbinique ; mais si tu dis qu’il est de la Torah, un mariage rabbinique viendrait-il annuler un vœu de la Torah ?
מתיב רב ירמיה יתומה שנדרה בעלה מפר לה אי אמרת בשלמא מופלא סמוך לאיש דרבנן אתו נשואין דרבנן ומבטלי נדרא דרבנן אלא אי אמרת דאורייתא אתו נשואין דרבנן ומבטלי נדרא דאורייתא
Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : Son mari l’annule pour elle de toute façon : s’il est rabbinique, il est rabbinique ; s’il est de la Torah, c’est un petit qui mange des charognes, et le tribunal n’est pas tenu de l’en écarter.
אמר רב יהודה אמר שמואל בעלה מפר לה ממה נפשך אי דרבנן דרבנן הוא אי דאורייתא קטן אוכל נבלות הוא ואין ב"ד מצווין עליו להפרישו
Mais le mari n’annule pas les [vœux] antérieurs ! [Il s’agit d’un cas] conforme à Rav Pin’has au nom de Rava, car Rav Pin’has a dit au nom de Rava : Toute [femme] qui fait un vœu le fait selon la volonté de son mari.
והא אין בעל מפר בקודמין כדרב פינחס משמיה דרבא דאמר רב פנחס משמיה דרבא כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת
Abayé a dit : Viens entendre : Un petit qui n’a pas produit deux poils, Rabbi Yehouda dit : Sa terouma n’est pas une terouma. Rabbi Yossé dit : Tant qu’il n’est pas arrivé à l’âge des vœux, sa terouma n’est pas une terouma ; dès qu’il est arrivé à l’âge des vœux, sa terouma est une terouma.
אמר אביי ת"ש קטן שלא הביא ב' שערות רבי יהודה אומר אין תרומתו תרומה רבי יוסי אומר עד שלא בא לעונת נדרים אין תרומתו תרומה משבא לעונת נדרים תרומתו תרומה
On a supposé que Rabbi Yossé pense que la terouma à notre époque est de la Torah. Certes, si tu dis que [le vœu de] celui qui sait prononcer expressément [et qui est] proche de l’âge d’homme est de la Torah, un homme de la Torah vient rectifier le tevel de la Torah ; mais si tu dis qu’il est rabbinique, un homme rabbinique viendrait-il rectifier le tevel de la Torah ? Non : Rabbi Yossé pense que la terouma à notre époque est rabbinique.
סברוה קסבר ר' יוסי תרומה בזמן הזה דאורייתא אי אמרת בשלמא מופלא סמוך לאיש דאורייתא אתי גברא דאורייתא ומתקן טבלא דאורייתא אלא אי אמרת דרבנן אתי גברא דרבנן ומתקן טבלא דאורייתא לא קסבר רבי יוסי תרומה בזמן הזה דרבנן
Mais Rabbi Yossé pense-t-il que la terouma à notre époque est rabbinique ? Or il est enseigné dans le Seder ’Olam : « [Le pays] que tes pères ont possédé, et tu le posséderas » (Dt 30, 5) :
וסבר ר' יוסי תרומה בזמן הזה דרבנן והתניא בסדר עולם (דברים ל, ה) אשר ירשו אבותיך וירשתה
Rabbi Yossé l’enseigne, mais il ne le pense pas. C’est aussi logique, car il est enseigné : Une pâte qui a été mélangée [de terouma] ou qui a levé avec du levain de terouma
ר' יוסי תני לה ולא סבר לה ה"נ מסתברא דתניא עיסה שנדמעה או שנתחמצה בשאור של תרומה
Original : Niddah 46b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.