de l’impureté grave, c’est qu’elle ne rend pas [une autre chose] semblable à elle ; le diras-tu de l’impureté légère, qui rend [une autre chose] semblable à elle ?
בטומאה חמורה שכן אינה עושה כיוצא בה תאמר בטומאה קלה שעושה כיוצא בה
Nidda 51a נדה
Structure du débat :Baraïta 1Question 3Objection 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Abayé lui dit : C’est à plus forte raison ! Si l’impureté grave, qui est plus légère en ce qu’elle ne rend pas [une autre chose] semblable à elle, rend impur sans intention, l’impureté légère, qui est plus grave en ce qu’elle rend [une autre chose] semblable à elle, n’est-il pas logique qu’elle rende impur sans intention ?
אמר ליה אביי כל דכן הוא ומה טומאה חמורה דקילא דאינה עושה כיוצא בה מטמאה שלא במחשבה טומאה קלה דחמירא דעושה כיוצא בה אינו דין שמטמאה שלא במחשבה
Rav Chéchet dit donc : Voici ce qu’il dit : Non ! Si tu l’as dit de l’impureté grave, c’est qu’elle n’a pas besoin de préparation ; le diras-tu de l’impureté légère, qui a besoin de préparation ?
אלא אמר רב ששת הכי קאמר לא אם אמרת בטומאה חמורה שכן אינה צריכה הכשר תאמר בטומאה קלה שצריכה הכשר
Mais a-t-elle besoin de préparation ? Or nous avons appris : Trois choses ont été dites au sujet de la charogne d’un oiseau pur : elle a besoin d’intention, elle ne rend impur que dans le gosier, et elle n’a pas besoin de préparation !
ומי צריכה הכשר והתנן שלשה דברים נאמרו בנבלת עוף טהור צריכה מחשבה ואינה מטמאה אלא בבית הבליעה ואינה צריכה הכשר
Admettons qu’elle n’ait pas besoin de la préparation du reptile ; elle a besoin de la préparation par l’eau.
נהי דהכשר שרץ לא בעיא הכשר מים בעיא
Pourquoi la préparation du reptile est-elle différente, qu’elle n’en ait pas besoin ? Selon ce qu’a enseigné l’école de Rabbi Yichmaël. Qu’elle n’ait pas besoin non plus de la préparation par l’eau, selon ce qu’a enseigné l’école de Rabbi Yichmaël !
מאי שנא הכשר שרץ דלא בעיא כדתנא דבי רבי ישמעאל הכשר מים נמי לא תבעי כדתנא דבי רבי ישמעאל
Car l’école de Rabbi Yichmaël a enseigné : « Sur toute semence de semailles que l’on sème » (Lv 11, 37) :
דתנא דבי רבי ישמעאל (ויקרא יא, לז) על כל זרע זרוע אשר יזרע
de même que les semences, qui ne sont pas destinées à rendre impur d’une impureté grave, ont besoin de préparation, de même tout ce qui n’est pas destiné à rendre impur d’une impureté grave a besoin de préparation ; à l’exclusion de la charogne d’un oiseau pur, qui est destinée à rendre impur d’une impureté grave, et qui n’a pas besoin de préparation.
מה זרעים שאין סופן לטמא טומאה חמורה צריכין הכשר אף כל שאין סופן לטמא טומאה חמורה צריכין הכשר יצתה נבלת עוף טהור שסופה לטמא טומאה חמורה שאין צריך הכשר
Rava, et certains disent Rav Papa, dit donc : [Il s’agit] d’une impureté grave quelconque et d’une impureté légère quelconque.
אלא אמר רבא ואיתימא רב פפא שום טומאה חמורה בעולם שום טומאה קלה בעולם
Rava a dit : Et Rabbi Yo’hanan reconnaît, au sujet de la dîme, qu’une intention [formée pendant que la plante est] attachée est considérée comme une intention. Rava a dit : D’où le dis-je ? Car nous avons appris : L’hysope [appelée] siah, l’hysope et la sarriette qui sont dans la cour, si elles étaient gardées, sont soumises [à la dîme].
אמר רבא ומודה רבי יוחנן לענין מעשר דמחשבת חיבור שמה מחשבה אמר רבא מנא אמינא לה דתנן הסיאה והאזוב והקורנית שבחצר אם היו נשמרין חייבין
De quoi s’agit-il ? Si l’on dit qu’on les a semées au départ pour l’homme, faut-il le dire ? N’est-ce pas plutôt qu’on les a semées au départ pour le bétail, et il enseigne : si elles étaient gardées, elles sont soumises ?
היכי דמי אילימא דזרעינהו מתחלה לאדם צריכא למימר אלא לאו דזרעינהו מתחלה לבהמה וקתני אם היו נשמרין חייבין
Rav Achi a dit : Ici, nous traitons d’une cour où elles ont poussé d’elles-mêmes, et elles sont en général destinées à l’homme ; et voici ce qu’il dit : si la cour garde ses fruits, elles sont soumises, et sinon, elles sont exemptes.
אמר רב אשי הכא בחצר שעלו מאיליהן עסקינן וסתמא לאדם קיימי והכי קאמר אם החצר משמרת פירותיה חייבין ואם לאו פטורין
Rav Achi objecta : « Tout ce qui est soumis aux dîmes devient impur de l’impureté des aliments. » S’il en était ainsi, il y aurait celles-ci, qui sont soumises à la dîme et ne deviennent pas impures de l’impureté des aliments !
מתיב רב אשי כל שחייבין במעשרות מטמאין טומאת אוכלין ואם איתא הא איכא הני דקחייבין במעשר ואין מטמאין טומאת אוכלין
Rava a dit : Voici ce qu’il dit : Toute espèce qui est soumise à la dîme devient impure de l’impureté des aliments.
אמר רבא הכי קאמר כל מין שחייב במעשר מטמא טומאת אוכלין
C’est aussi logique, puisqu’il enseigne dans la dernière partie : « Tout ce qui est soumis aux prémices de la tonte est soumis aux dons ; mais il en est qui est soumis aux dons et n’est pas soumis aux prémices de la tonte. »
ה"נ מסתברא מדקתני סיפא כל שחייב בראשית הגז חייב במתנות ויש שחייב במתנות ואין חייב בראשית הגז
S’il en était ainsi, il y aurait le terefa, qui est soumis aux prémices de la tonte et n’est pas soumis aux dons !
ואם איתא האיכא טרפה דחייבת בראשית הגז ואינה חייבת במתנות
Ravina a dit : De qui est-ce ? C’est de Rabbi Chimon, car nous avons appris : Rabbi Chimon exempte le terefa des prémices de la tonte.
אמר רבינא הא מני רבי שמעון היא דתנן ר"ש פוטר את הטרפה מראשית הגז
Rav Chimi bar Achi a dit : Viens entendre : Celui qui abandonne sa vigne, se lève de bon matin et la vendange, est soumis aux grains tombés, aux grappillons, à l’oubli et à la péa, et il est exempt de la dîme.
אמר רב שימי בר אשי תא שמע המפקיר את כרמו והשכים בבקר ובצרו חייב בפרט ובעוללות ובשכחה ובפאה ופטור מן המעשר
Mais nous avons appris : « Tout ce qui est soumis à la péa est soumis aux dîmes » ! N’en déduis-tu pas plutôt qu’il enseigne [au sujet de] l’espèce ? On en déduit [cela].
והא אנן תנן כל שחייב בפאה חייב במעשרות אלא לאו שמע מינה מין קתני שמע מינה
Nous avons appris là-bas : Les Sages reconnaissent avec Rabbi Akiva, au sujet de celui qui sème de l’aneth ou de la moutarde en deux ou trois endroits, qu’il donne la péa de chacun d’eux.
תנן התם מודים חכמים לר' עקיבא בזורע שבת או חרדל בשנים ושלשה מקומות שנותן פאה מכל אחד ואחד
Original : Niddah 51a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.