« hors du temps de sa nidda » (Lv 15, 25) — (« au-delà de sa nidda ») — tout proche de sa nidda.
(ויקרא טו, כה) בלא עת נדתה (על נדתה) סמוך לנדתה
Nidda 73a נדה
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Je n’ai que [le cas] tout proche de sa nidda ; éloigné de sa nidda d’un jour, d’où [l’apprend-on] ? L’enseignement dit : « ou si elle a un flux » (Lv 15, 25).
ואין לי אלא סמוך לנדתה מופלג לנדתה יום אחד מנין ת"ל (ויקרא טו, כה) או כי תזוב
Je n’ai qu’un jour ; d’où inclure l’éloignement de deux, trois, quatre, cinq, six, sept, huit, neuf, dix [jours] ?
אין לי אלא יום אחד מנין לרבות מופלג שנים שלשה ארבעה חמשה ששה ושבעה שמונה תשעה עשרה מנין
Tu dis : de même que nous trouvons que le quatrième [jour] est apte au compte et apte au flux, j’inclurai aussi le dixième, qui est apte au compte et apte au flux.
אמרת מה מצינו ברביעי שראוי לספירה וראוי לזיבה אף אני אביא העשירי שראוי לספירה וראוי לזיבה
Et d’où inclure le onzième ? L’enseignement dit : « hors du temps de sa nidda ». Pourrais-je inclure aussi le douzième ? Tu dis : non.
ומנין לרבות אחד עשר ת"ל בלא עת נדתה יכול שאני מרבה אף שנים עשר אמרת לאו
Et qu’as-tu vu pour inclure le onzième et exclure le douzième ? J’inclus le onzième, qui est apte au compte de « ou si elle a un flux », et j’exclus le douzième, qui n’est pas apte au compte de « ou si elle a un flux ».
ומה ראית לרבות אחד עשר ולהוציא שנים עשר מרבה אני אחד עשר שראוי לספירת או כי תזוב ומוציא אני י"ב שאין ראוי לספירת או כי תזוב
Je n’ai que trois jours ; deux jours, d’où ? L’enseignement dit : « les jours ». Un jour, d’où ? L’enseignement dit : « tous les jours ».
ואין לי אלא שלשה ימים שני ימים מנין ת"ל ימי יום אחד מנין ת"ל כל ימי
« Impure » : cela enseigne qu’elle rend impur l’homme qui a des rapports avec elle, comme la nidda. « Elle » : c’est elle qui rend impur l’homme qui a des rapports avec elle, mais le zav ne rend pas impure celle avec qui il a des rapports.
טמאה מלמד שמטמאה את בועלה כנדה היא היא מטמאה את בועלה ואין הזב מטמא מה שהוא בועל
Ne serait-ce pas logique ? Si elle, qui ne rend pas impur par les vues comme par les jours, rend impur l’homme qui a des rapports avec elle, lui, qui rend impur par les vues comme par les jours, n’est-il pas logique qu’il rende impure celle avec qui il a des rapports ? L’enseignement dit : « elle » — c’est elle qui rend impur l’homme qui a des rapports avec elle, mais le zav ne rend pas impure celle avec qui il a des rapports.
והלא דין הוא ומה היא שאינה מטמאה בראיות כבימים מטמאה את בועלה הוא שמטמא בראיות כבימים אינו דין שמטמא מה שהוא בועל ת"ל היא היא מטמאה את בועלה ואין הזב מטמא מה שהוא בועל
Et d’où [sait-on] qu’elle produit [l’impureté de] la couche et du siège ? L’enseignement dit : « comme la couche de sa nidda » (Lv 15, 26).
ומנין שהוא עושה משכב ומושב ת"ל (ויקרא טו, כו) כמשכב נדתה
Je n’ai que trois jours ; deux jours, d’où ? L’enseignement dit : « les jours ». Un jour, d’où ? L’enseignement dit : « tous les jours ».
ואין לי אלא שלשה ימים שני ימים מנין ת"ל ימי יום אחד מנין ת"ל כל ימי
Et d’où [sait-on] qu’elle compte un [jour] pour un ? L’enseignement dit : « sera pour elle » (Lv 15, 26). On aurait pu penser qu’elle compterait sept pour deux, et ce serait logique : si lui, qui ne compte pas un pour un, compte sept pour deux, elle, qui compte un pour un, n’est-il pas logique qu’elle compte sept pour deux ? L’enseignement dit : « sera pour elle » — elle ne compte que son jour.
ומנין שסופרת אחד לאחד ת"ל יהיה לה יכול תספור שבעה לשנים ודין הוא ומה הוא שאין סופר אחד לאחד סופר שבעה לשנים היא שסופרת אחד לאחד אינו דין שתספור שבעה לשנים ת"ל יהיה לה אינה סופרת אלא יומה
Donc ce sont des versets ! — Pour Rabbi Akiva, ce sont des versets ; pour Rabbi Éléazar ben Azaria, c’est une loi transmise.
אלמא קראי נינהו לר"ע קראי לר' אלעזר בן עזריה הלכתא
Rav Chemaya dit à Rabbi Abba : dis donc : de jour elle serait zava, la nuit elle serait nidda ! Il lui répondit : contre toi, le verset dit : « au-delà de sa nidda » (Lv 15, 25) — tout proche de sa nidda. Tout proche de sa nidda, quand est-ce ? La nuit ; et pourtant il l’appelle zava.
א"ל רב שמעיה לר' אבא אימא ביממא תהוי זבה בליליא תהוי נדה א"ל עלך אמר קרא (ויקרא טו, כה) על נדתה סמוך לנדתה סמוך לנדתה אימת הוי בליליא וקא קרי לה זבה
On a enseigné à l’école d’Élie : quiconque étudie des halakhot chaque jour a l’assurance d’être un fils du monde à venir, ainsi qu’il est dit : « Les voies du monde sont à Lui » (Ha 3, 6) — ne lis pas halikhot (les voies), mais halakhot (les lois).
תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר (חבקוק ג, ו) הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות
Nous reviendrons à toi, [chapitre] « La fillette », et le traité Nidda est achevé.
הדרן עלך תינוקת וסליקא לה מסכת נדה
Original : Niddah 73a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.