Structure du débat :Question 1Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
entre ces coupes, s’il veut boire, qu’il boive ; entre la troisième et la quatrième, il ne boira pas. Or, si tu disais que [le vin] rassasie, pourquoi boirait-il ? Il mangerait ainsi la matsa en état de satiété ! Déduis-en donc qu’il ouvre l’appétit.
בין הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה ואי אמרת מסעד סעיד אמאי ישתה הא קא אכיל למצה אכילה גסה אלא שמע מינה מגרר גריר
Rav Chéchet jeûnait toute la veille de Pessa’h. Dirons-nous que Rav Chéchet pense que nous avons appris « à l’approche de la grande min’ha », et que c’est à cause du Pessa’h, de peur qu’il ne se laisse entraîner et n’en vienne à négliger de faire le Pessa’h ?
רב ששת הוה יתיב בתעניתא כל מעלי יומא דפסחא נימא קא סבר רב ששת סמוך למנחה גדולה תנן ומשום פסחא הוא דילמא מימשך ואתי לאימנועי מלמעבד פיסחא הוא
Et qu’il pense comme ce qu’a dit Rabbi Ochaya au nom de Rabbi Éléazar : Ben Betéra déclarait valide le Pessa’h égorgé le matin du quatorze en son nom ; et dès le matin c’est le moment du Pessa’h, car toute la journée est propre au Pessa’h,
וסבר לה כי הא דאמר רבי אושעיא אמר ר"א מכשיר היה בן בתירא בפסח ששחטו שחרית בארבעה עשר לשמו ומצפרא זמן פסחא הוא דכולי יומא חזי לפסחא
« Et même le plus pauvre en Israël ne mangera pas sans être accoudé. » Il a été dit : la matsa requiert d’être accoudé ; le maror ne requiert pas d’être accoudé. Le vin — il a été dit au nom de Rav Na’hman : il requiert d’être accoudé ; et il a été dit au nom de Rav Na’hman : il ne requiert pas d’être accoudé.
ואפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב: איתמר מצה צריך הסיבה מרור אין צריך הסיבה יין איתמר משמיה דרב נחמן צריך הסיבה ואיתמר משמיה דרב נחמן אין צריך הסיבה
Et ils ne divergent pas : ceci [vaut] pour les deux premières coupes, cela pour les deux dernières. Certains le disent dans un sens, et certains le disent dans l’autre. Certains le disent dans un sens : les deux premières coupes requièrent d’être accoudé, car c’est maintenant que commence la liberté ; les deux dernières coupes ne le requièrent pas : ce qui a été a été.
ולא פליגי הא בתרתי כסי קמאי הא בתרתי כסי בתראי אמרי לה להאי גיסא ואמרי לה להאי גיסא אמרי לה להאי גיסא תרי כסי קמאי בעו הסיבה דהשתא הוא דקא מתחלא לה חירות תרי כסי בתראי לא בעו הסיבה מאי דהוה הוה
Et certains le disent dans l’autre sens : au contraire, les deux dernières coupes requièrent d’être accoudé, car c’est à ce moment-là qu’il y a la liberté ; les deux premières coupes ne le requièrent pas, car il dit encore « nous étions esclaves ». Maintenant qu’il a été dit ceci et qu’il a été dit cela, les unes comme les autres requièrent d’être accoudé.
ואמרי לה להאי גיסא אדרבה תרי כסי בתראי בעו הסיבה ההיא שעתא דקא הויא חירות תרי כסי קמאי לא בעו הסיבה דאכתי עבדים היינו קאמר השתא דאיתמר הכי ואיתמר הכי אידי ואידי בעו הסיבה
[Être couché] sur le dos ne s’appelle pas être accoudé ; [être accoudé] sur la droite ne s’appelle pas être accoudé ; et de plus, [il y a à craindre] que la trachée ne précède l’œsophage et qu’il n’en vienne au danger.
פרקדן לא שמיה הסיבה הסיבה ימין לא שמה הסיבה ולא עוד אלא שמא יקדים קנה לוושט ויבא לידי סכנה
Une femme auprès de son mari n’a pas besoin d’être accoudée ; mais si c’est une femme importante, elle doit être accoudée. Un fils auprès de son père doit être accoudé. Ils demandèrent : un disciple auprès de son maître, qu’en est-il ?
אשה אצל בעלה לא בעיא הסיבה ואם אשה חשובה היא צריכה הסיבה בן אצל אביו בעי הסיבה איבעיא להו תלמיד אצל רבו מאי
Viens et entends : Abayé a dit : quand nous étions chez le maître, nous nous accoudions sur les genoux les uns des autres ; quand nous sommes venus chez Rav Yossef, il nous a dit : vous n’en avez pas besoin, la crainte de ton maître est comme la crainte du Ciel.
ת"ש (אמר) אביי כי הוינן בי מר זגינן אבירכי דהדדי כי אתינן לבי רב יוסף אמר לן לא צריכתו מורא רבך כמורא שמים
Ils demandèrent : un serviteur, qu’en est-il ? Viens et entends, car Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : le serviteur qui a mangé la mesure d’une olive de matsa en étant accoudé s’est acquitté. Accoudé, oui ; non accoudé, non. Déduis-en qu’il doit être accoudé. Déduis-en [cela].
איבעיא להו שמש מאי תא שמע דאמר ריב"ל השמש שאכל כזית מצה כשהוא מיסב יצא מיסב אין לא מיסב לא שמע מינה בעי הסיבה שמע מינה
ואמר ר' יהושע בן לוי נשים חייבות בארבעה כוסות הללו
Original : Pesachim 108a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.