doit être plongée dans le ’harosset à cause du qapa [ver toxique]. Car si tu pensais qu’il n’est pas nécessaire de la plonger, pourquoi me faut-il l’ablution des mains ? Il ne touche pas [le liquide] ! – Et peut-être, en réalité, je te dirai qu’il n’est pas nécessaire de la plonger, et que le qapa meurt [déjà] à l’odeur ; et pourquoi me faut-il l’ablution des mains ? Peut-être la plongera-t-il.
צריך לשקועיה בחרוסת משום קפא דאי ס"ד לא צריך לשקועיה נטילת ידים למה לי הא לא נגע ודילמא לעולם אימא לך לא צריך לשקועיה וקפא מריחא מיית אלא למה לי נטילת ידים דילמא משקעו ליה
Et Rav Papa a dit : Qu’on ne laisse pas séjourner l’herbe amère dans le ’harosset, de peur que la douceur des épices n’en annule l’amertume ; or nous exigeons le goût de l’herbe amère, et il n’y en aurait pas. Rav ’Hisda fit monter Rabbana ’Oqva [à la tribune], qui enseigna : S’il s’est lavé les mains pour le premier trempage, il se lave les mains pour le second trempage.
ואמר רב פפא לא נישהי איניש מרור בחרוסת דילמא אגב חלייה דתבלין מבטיל ליה למרוריה ובעינן טעם מרור וליכא אדבריה רב חסדא לרבנא עוקבא ודרש נטל ידיו בטיבול ראשון נוטל ידיו בטיבול שני
Les Sages le dirent devant Rav Papa : Cela a été dit en général, car si tu pensais que cela a été dit ici, pourquoi me faut-il l’ablution des mains deux fois ? Il s’est déjà lavé les mains une fois !
אמרוה רבנן קמיה דרב פפא הא בעלמא איתמר דאי סלקא דעתך הכא איתמר למה לי נטילת ידים תרי זימני הא משא ליה ידיה חדא זימנא
Mais alors, si cela a été dit ici, pourquoi me faut-il l’ablution des mains deux fois ? Il s’est déjà lavé les mains une fois ! On répond : Puisqu’il doit dire la Haggada et le Hallel, peut-être a-t-il cessé d’y prêter attention et a-t-il touché [quelque chose d’impur].
אלא מאי הכא איתמר נטילת ידים תרי זימני למה לי הא משא ליה ידיה חדא זימנא אמרי כיון דבעי למימר אגדתא והלילא דילמא אסוחי אסחיה לדעתיה ונגע
Rava a dit : S’il a avalé de la matsa [sans la mâcher], il s’est acquitté. S’il a avalé de l’herbe amère, il ne s’est pas acquitté. S’il a avalé de la matsa et de l’herbe amère [ensemble], il s’est acquitté de [l’obligation de] la matsa, il ne s’est pas acquitté de [celle de] l’herbe amère. S’il les a enveloppées dans une fibre [de palmier] et les a avalées, il ne s’est pas acquitté même de [l’obligation de] la matsa.
אמר רבא בלע מצה יצא בלע מרור לא יצא בלע מצה ומרור ידי מצה יצא ידי מרור לא יצא כרכן בסיב ובלען אף ידי מצה נמי לא יצא
Rav Chimi bar Achi a dit : La matsa devant chacun, l’herbe amère devant chacun et le ’harosset devant chacun ; et on n’enlève la table que devant celui qui dit la Haggada.
אמר רב שימי בר אשי מצה לפני כל אחד ואחד מרור לפני כל אחד ואחד וחרוסת לפני כל אחד ואחד ואין עוקרין את השלחן אלא לפני מי שאומר הגדה
Pourquoi enlève-t-on la table ? On a dit dans l’école de Rabbi Yannaï : Afin que les enfants le remarquent et posent des questions. Abayé était assis devant Rabba ; il vit qu’on enlevait la table de devant lui. Il leur dit : « Nous n’avons pas encore mangé, et on vient enlever la table de devant nous ! » Rabba lui dit : « Tu nous as dispensés de dire “Qu’est-ce qui distingue”. »
למה עוקרין את השולחן אמרי דבי ר' ינאי כדי שיכירו תינוקות וישאלו אביי הוה יתיב קמיה דרבה חזא דקא מדלי תכא מקמיה אמר להו עדיין לא קא אכלינן אתו קא מעקרי תכא מיקמן אמר ליה רבה פטרתן מלומר מה נשתנה:
Chmouel a dit : « Le pain de pauvreté (’oni) » (Dt 16, 3) : un pain sur lequel on répond (’onin) de nombreuses paroles. Il est enseigné de même : « Le pain de pauvreté » : un pain sur lequel on répond de nombreuses paroles. Autre explication : « le pain de pauvreté » – il est écrit ’ani [pauvre] : de même que le pauvre a l’habitude [de manger] un morceau,
אמר שמואל (דברים טז, ג) לחם עוני (כתיב) לחם שעונין עליו דברים תניא נמי הכי לחם עוני לחם שעונין עליו דברים הרבה דבר אחר לחם עוני עני כתיב מה עני שדרכו בפרוסה
Original : Pesachim 115b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.