Structure du débat :Michna 2Baraïta 2Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
ici aussi, un morceau. Autre explication : de même que l’usage du pauvre est que lui allume le feu et que sa femme cuise, ici aussi, lui allume le feu et sa femme cuit.
אף כאן בפרוסה דבר אחר מה דרכו של עני הוא מסיק ואשתו אופה אף כאן נמי הוא מסיק ואשתו אופה
« Bien que le ’harosset ne soit pas une prescription. » Et si ce n’est pas une prescription, pourquoi l’apporte-t-on ? Rabbi Ami a dit : À cause du qapa. Rav Assi a dit : Le qapa de la laitue, [son remède est] la camomille ; le qapa de la camomille, le poireau ; [le qapa du poireau, l’eau chaude ;] le qapa de tous, l’eau chaude. Et entre-temps, qu’on dise ainsi : « Qapa, qapa, je me souviens de toi, et de tes sept filles, et de tes huit belles-filles. »
אע"פ שאין חרוסת מצוה: ואי לא מצוה משום מאי מייתי לה א"ר אמי משום קפא אמר רב אסי קפא דחסא חמא קפא דחמא כרתי [קפא דכרתי חמימי] קפא דכולהו חמימי אדהכי והכי נימא הכי קפא קפא דכירנא לך ולשב בנתיך ולתמני כלתך:
« Rabbi Eliézer fils de Rabbi Tsadoq dit : C’est une prescription, etc. » Quelle prescription ? Rabbi Lévi dit : En souvenir du pommier. Et Rabbi Yo’hanan dit : En souvenir de l’argile. Abayé a dit : C’est pourquoi il faut le rendre acide et il faut l’épaissir : le rendre acide en souvenir du pommier, et l’épaissir en souvenir de l’argile.
רבי אלעזר בר' צדוק אומר מצוה וכו': מאי מצוה רבי לוי אומר זכר לתפוח ור' יוחנן אומר זכר לטיט אמר אביי הלכך צריך לקהוייה וצריך לסמוכיה לקהוייה זכר לתפוח וצריך לסמוכיה זכר לטיט
Il est enseigné conformément à Rabbi Yo’hanan : Les épices, en souvenir de la paille ; le ’harosset, en souvenir de l’argile. Rabbi Eliézer fils de Rabbi Tsadoq a dit : Ainsi disaient les marchands d’épices à Jérusalem : « Venez prendre des épices pour la prescription ! »
תניא כוותיה דרבי יוחנן תבלין זכר לתבן חרוסת זכר לטיט אמר רבי אלעזר בר' צדוק כך היו אומרים תגרי חרך שבירושלים בואו וטלו לכם תבלין למצוה:
« Qu’est-ce qui distingue cette nuit de toutes les nuits ? Toutes les nuits, nous mangeons du ’hamets et de la matsa ; cette nuit, uniquement de la matsa. Toutes les nuits, nous mangeons d’autres légumes ; cette nuit, des herbes amères. Toutes les nuits, nous mangeons de la viande rôtie, bouillie ou cuite ; cette nuit, uniquement rôtie. Toutes les nuits, nous (ne sommes pas tenus de tremper même) une fois ; cette nuit, deux fois. »
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה הלילה הזה כולו מצה שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות הלילה הזה מרור שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל הלילה הזה כולו צלי שבכל הלילות (אין) אנו (חייבים לטבל אפילו) פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים
Et selon l’intelligence du fils, son père lui enseigne. Il commence par la honte et termine par la louange, et il commente [depuis] « Mon père était un Araméen errant » (Dt 26, 5), jusqu’à ce qu’il ait terminé toute la section.
ולפי דעתו של בן אביו מלמדו מתחיל בגנות ומסיים בשבח ודורש (דברים כו, ה) מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה כולה:
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : S’il est savant, son fils l’interroge ; et s’il n’est pas savant, sa femme l’interroge ; et sinon, il s’interroge lui-même. Et même deux érudits qui connaissent les lois de Pessa’h s’interrogent l’un l’autre.
גמ׳ ת"ר חכם בנו שואלו ואם אינו חכם אשתו שואלתו ואם לאו הוא שואל לעצמו ואפילו שני תלמידי חכמים שיודעין בהלכות הפסח שואלין זה לזה:
« Qu’est-ce qui distingue cette nuit de toutes les nuits ? Toutes les nuits, nous trempons une fois ; cette nuit, deux fois. » Rava objecta : Est-ce que chaque jour on ne peut pas se passer de tremper une fois ? Rava a donc dit : Voici ce qu’on enseigne : Toutes les nuits, nous ne sommes pas tenus de tremper même une fois ; cette nuit, deux fois.
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים: מתקיף לה רבא אטו כל יומא לא סגיא דלא מטבלא חדא זימנא אלא אמר רבא הכי קתני שבכל הלילות אין אנו חייבין לטבל אפילו פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים
Rav Safra objecta : Une obligation pour les enfants ? Rav Safra a donc dit : Voici ce qu’on enseigne : Nous ne trempons pas même une fois ; cette nuit, deux fois.
מתקיף לה רב ספרא חיובא לדרדקי אלא אמר רב ספרא הכי קתני אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים:
« Il commence par la honte et termine par la louange. » Qu’est-ce que « par la honte » ? Rav a dit : « Au commencement, nos pères étaient idolâtres. » [Et Chmouel] a dit : « Nous étions esclaves. »
מתחיל בגנות ומסיים בשבח: מאי בגנות רב אמר מתחלה עובדי עבודת גלולים היו אבותינו [ושמואל] אמר עבדים היינו
Rav Na’hman dit à son esclave Daro : « Un esclave que son maître fait sortir à la liberté et à qui il donne de l’argent et de l’or, que doit-il lui dire ? » Il lui dit : « Il doit le remercier et le louer. » Il lui dit : « Tu nous as dispensés de dire “Qu’est-ce qui distingue”. » Il commença et dit : « Nous étions esclaves. »
אמר ליה רב נחמן לדרו עבדיה עבדא דמפיק ליה מריה לחירות ויהיב ליה כספא ודהבא מאי בעי למימר ליה אמר ליה בעי לאודויי ולשבוחי א"ל פטרתן מלומר מה נשתנה פתח ואמר עבדים היינו:
Original : Pesachim 116a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.