Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi Yehouda revint et fit un autre raisonnement : le notar est soumis à « vous n’en laisserez pas de reste », et le ’hamets [aussi] est soumis à « vous n’en laisserez pas de reste » ; de même que le notar [s’élimine] par le feu, de même le ’hamets [s’élimine] par le feu.
חזר רבי יהודה ודנו דין אחר נותר ישנו בבל תותירו וחמץ בבל תותירו מה נותר בשריפה אף חמץ בשריפה
On lui dit : le sacrifice de culpabilité en suspens et l’oiseau du sacrifice expiatoire apporté en cas de doute, selon tes propres paroles, le prouveront : ils sont soumis à « vous n’en laisserez pas de reste », et nous disons, nous, [qu’on les élimine] par le feu, et toi tu dis par l’enterrement. Rabbi Yehouda se tut.
אמרו לו אשם תלוי וחטאת העוף הבא על הספק לדבריך יוכיחו שהן בבל תותירו שאנו אומרים בשריפה ואתה אומר בקבורה שתק ר' יהודה
Rav Yossef dit : c’est ce que disent les gens : « La poutre dans laquelle le charpentier a fauté, qu’on y brûle de la moutarde. » [N.d.T. : terme rare ou réalité ancienne ; identification et sens incertains.]
אמר רב יוסף היינו דאמרי אינשי כפא דחטא נגרא בגווה נשרוף חרדלא
Abayé dit : « Le billot repose sur les billots ; c’est par sa propre main qu’on est payé. » [N.d.T. : terme rare ou réalité ancienne ; identification et sens incertains.]
Rava dit : « La flèche est tuée par les flèches ; c’est par sa propre main qu’on est payé. » [N.d.T. : terme rare ou réalité ancienne ; identification et sens incertains.]
« Et les Sages disent : on peut l’émietter et le jeter [au vent], etc. » Ils ont demandé : comment le dit-il ? On émiette et on jette au vent, et on émiette et on jette à la mer ? Ou peut-être on émiette et on jette au vent, mais on jette à la mer tel quel ? Et nous avons aussi appris de cette manière au sujet de l’idolâtrie : Rabbi Yossé dit : on broie et on jette au vent, ou on jette à la mer. Et ils ont demandé : comment le dit-il ? On broie et on jette au vent, et on broie et on jette à la mer ? Ou peut-être on broie et on jette au vent, mais on jette à la mer tel quel ?
וחכ"א מפרר וזורה וכו': איבעיא להו היכי קאמר מפרר וזורה לרוח ומפרר ומטיל לים או דילמא מפרר וזורה לרוח אבל מטיל לים בעיניה ותנן נמי גבי ע"ז כי האי גוונא ר' יוסי אומר שוחק וזורה לרוח או מטיל לים ואיבעיא להו היכי קאמר שוחק וזורה לרוח ושוחק ומטיל לים או דילמא שוחק וזורה לרוח אבל מטיל לים בעיניה
Rabba dit : il est logique [de dire que] l’idolâtrie, qui va à la mer Morte, n’a pas besoin d’être broyée ; le ’hamets, qui va aux autres fleuves, a besoin d’être émietté. Rav Yossef lui dit : au contraire, l’inverse est logique : l’idolâtrie, qui ne se dissout pas, a besoin d’être broyée ; le ’hamets, qui se dissout, n’a pas besoin d’être émietté.
אמר רבה מסתברא ע"ז דלים המלח קא אזלא לא בעי שחיקה חמץ דלשאר נהרות קאזיל בעי פירור א"ל רב יוסף אדרבה איפכא מסתברא ע"ז דלא ממיסה בעי שחיקה חמץ דממיס לא בעי פירור
Il est enseigné conformément à Rabba, il est enseigné conformément à Rav Yossef. Il est enseigné conformément à Rabba : s’il marchait dans le désert, il émiette et jette au vent ; s’il voyageait en bateau, il émiette et jette à la mer. Il est enseigné conformément à Rav Yossef : s’il marchait dans le désert, il broie et jette au vent ; s’il voyageait en bateau, il broie et jette à la mer.
תניא כוותיה דרבה תניא כוותיה דרב יוסף תניא כוותיה דרבה היה מהלך במדבר מפרר וזורה לרוח היה מהלך בספינה מפרר ומטיל לים תניא כוותיה דרב יוסף היה מהלך במדבר שוחק וזורה לרוח היה מהלך בספינה שוחק ומטיל לים
Le broyage pose difficulté à Rabba ; l’émiettement pose difficulté à Rav Yossef. Le broyage, pour Rabba, n’est pas une difficulté : ceci [concerne] la mer Morte, cela les autres fleuves. L’émiettement, pour Rav Yossef, n’est pas une difficulté : ceci [concerne] le blé, cela le pain.
שחיקה קשיא לרבה פירור קשיא לרב יוסף שחיקה לרבה לא קשיא הא לים המלח הא לשאר נהרות פירור לרב יוסף לא קשיא הא בחיטי הא בנהמא:
MICHNA: Le ’hamets d’un non-Juif sur lequel Pessa’h est passé, il est permis d’en tirer profit ; et celui d’un Israélite, il est interdit d’en tirer profit, car il est dit : « Il ne sera pas vu chez toi de levain » (Ex 13, 7).
מתני׳ חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה ושל ישראל אסור בהנאה שנאמר (שמות יג, ז) לא יראה לך שאור:
GUEMARA: Qui est [l’auteur de] notre Michna ? Ni Rabbi Yehouda, ni Rabbi Chimon, ni Rabbi Yossé le Galiléen. De quoi s’agit-il ? Comme il est enseigné : le ’hamets, que ce soit avant son temps ou après son temps, on transgresse à son sujet une interdiction ; pendant son temps, on transgresse à son sujet une interdiction et [on est passible du] retranchement — paroles de Rabbi Yehouda.
גמ׳ מני מתניתין לא רבי יהודה ולא רבי שמעון ולא רבי יוסי הגלילי מאי היא דתניא חמץ בין לפני זמנו בין לאחר זמנו עובר עליו בלאו תוך זמנו עובר עליו בלאו וכרת דברי רבי יהודה
Original : Pesachim 28a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.