Puisqu’il dit « et la nuit il est comme un voleur », il en ressort que « or » désigne le jour ! — Là, voici ce qu’il dit : si la chose est claire pour toi comme la lumière, qu’il vient pour [prendre] des vies, c’est un assassin, et il est permis de sauver [la victime] au prix de sa vie ; mais si la chose est douteuse pour toi comme la nuit, qu’il soit à tes yeux comme un voleur, et il n’est pas permis de sauver [la victime] au prix de sa vie.
הא מדקאמר ובלילה יהי כגנב אלמא אור יממא הוא התם הכי קאמר אי פשיטא לך מילתא כנהורא דאנפשות קאתי רוצח הוא וניתן להצילו בנפשו ואי מספקא לך מילתא כליליא יהי בעיניך כגנב ולא ניתן להצילו בנפשו
On objecta : « Que s’obscurcissent les étoiles de son crépuscule ; qu’elle espère la lumière (or), et qu’il n’y en ait point, et qu’elle ne voie pas les paupières de l’aurore » (Jb 3, 9). Puisqu’il dit « qu’elle espère la lumière, et qu’il n’y en ait point », il en ressort que « or » désigne le jour ! — Là, Job maudissait sa destinée ; il disait : Puisse cet homme espérer la lumière et ne pas la trouver !
מיתיבי (איוב ג, ט) יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר מדקאמר יקו לאור ואין אלמא אור יממא הוא התם מילט הוא דקא לייט ליה איוב למזליה אמר יהא רעוא דליצפיה הך גברא לנהורא ולא לישכחיה
On objecta : « Je dis : Certes les ténèbres m’écraseront, mais la nuit est lumière (or) autour de moi » (Ps 139, 11) ; il en ressort que « or » désigne le jour ! — Là, voici ce que dit David : je pensais, moi, que les ténèbres m’écraseraient dans le monde à venir, qui ressemble au jour ; or maintenant, ce monde-ci, qui ressemble à la nuit, est lumière autour de moi.
מיתיבי (תהלים קלט, יא) ואומר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני אלמא אור יממא הוא התם הכי קאמר דוד אני אמרתי אך חשך ישופני לעוה"ב שהוא דומה ליום עכשיו העולם הזה שהוא דומה ללילה אור בעדני
On objecta : Rabbi Yehouda dit : on recherche à l’« or » du quatorze, le quatorze au matin, et au moment de l’élimination. Puisque Rabbi Yehouda dit : on recherche à l’« or » du quatorze et le quatorze au matin, il en ressort que « or » désigne le soir. Conclus-en [ainsi].
מיתיבי ר' יהודה אומר בודקין אור (לארבעה) עשר ובארבעה עשר שחרית ובשעת הביעור מדקאמר רבי יהודה בודקין אור ארבעה עשר ובארבעה עשר שחרית אלמא אור אורתא הוא ש"מ
On objecta : À partir de quand le quatorze est-il interdit à l’accomplissement d’un travail ? Rabbi Eliézer ben Yaakov dit : dès le moment de l’« or » ; Rabbi Yehouda dit : dès le lever du soleil.
מיתיבי מאימתי ארבעה עשר אסור בעשיית מלאכה ר' אליעזר בן יעקב אומר משעת האור רבי יהודה אומר משעת הנץ החמה
Rabbi Eliézer ben Yaakov dit à Rabbi Yehouda : Où donc trouvons-nous un jour dont une partie est interdite au travail et une partie permise au travail ? Il lui répondit : Lui-même le prouvera, puisqu’une partie en est permise pour manger du ’hamets et une partie interdite pour manger du ’hamets.
אמר ליה ר"א בן יעקב לרבי יהודה וכי היכן מצינו יום שמקצתו אסור בעשיית מלאכה ומקצתו מותר בעשיית מלאכה אמר ליה הוא עצמו יוכיח שמקצתו מותר באכילת חמץ ומקצתו אסור באכילת חמץ
Puisque Rabbi Yehouda dit « dès le lever du soleil », il en ressort que l’« or » dont parle Rabbi Eliézer ben Yaakov est le soir ! — Non : que signifie « or » ? L’aube.
מדקאמר רבי יהודה משעת הנץ החמה אלמא אור דקאמר ר"א בן יעקב אורתא הוא לא מאי אור עמוד השחר
S’il en est ainsi, quand il lui dit : où trouvons-nous un jour dont une partie est permise au travail et une partie interdite au travail, qu’il se le dise à lui-même : il y a bien la nuit, que Rabbi Eliézer ben Yaakov permet !
אי הכי דקאמר ליה היכן מצינו יום שמקצתו מותר בעשיית מלאכה ומקצתו אסור בעשיית מלאכה נימא איהו לנפשיה הא איכא לילה דקא שרי ר"א בן יעקב
Voici ce qu’il voulait dire : pour moi, je trouve bien que les Rabbins distinguent entre le jour et la nuit, comme nous l’avons appris à propos du jeûne public : jusqu’à quand mange-t-on et boit-on ? Jusqu’à ce que monte l’aube, paroles de Rabbi Eliézer ben Yaakov ; Rabbi Chimon dit : jusqu’au chant du coq. Mais pour toi, où trouvons-nous que les Rabbins partagent le jour lui-même ?
ה"ק בשלמא לדידי אשכחנא דקא פלגי רבנן בין יממא לליליא (דתנן) גבי תענית צבור עד מתי אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר דברי ר' אליעזר בן יעקב ר' שמעון אומר עד קרות הגבר אלא לדידך היכא אשכחנא יממא גופיה דפלגי ביה רבנן
Il lui répondit : Lui-même le prouvera, puisqu’une partie en est permise pour manger du ’hamets et une partie interdite pour manger du ’hamets. — Rabbi Yehouda a bien répondu à Rabbi Eliézer ! — Voici ce que Rabbi Eliézer lui dit : moi, je te parle d’un travail [interdit] par les Rabbins, et toi, tu me parles du ’hamets [interdit] par la Torah, pour lequel jusqu’ici le Miséricordieux a interdit et jusque-là le Miséricordieux a permis.
אמר ליה הוא עצמו יוכיח שמקצתו מותר באכילת חמץ ומקצתו אסור באכילת חמץ שפיר קאמר ליה ר' יהודה לר"א הכי קאמר ליה רבי אליעזר אמינא לך אנא מלאכה דרבנן ואת אמרת לי חמץ דאורייתא דעד הכא אסר רחמנא ועד הכא שרא רחמנא
On objecta : On n’allume les feux de signal que pour la nouvelle lune apparue en son temps, afin de la sanctifier. Et quand allume-t-on les feux ? À l’« or » de son jour d’intercalation. Il en ressort que « or » désigne le soir. Conclus-en [ainsi].
מיתיבי אין משיאין משואות אלא על החדש שנראה בזמנו לקדשו ואימתי משיאין משואות לאור עבורו אלמא אור אורתא הוא ש"מ
On objecta : S’il était resté toute la nuit à offrir sur l’autel, à l’« ora » il doit se sanctifier les mains et les pieds, paroles de Rabbi. — « Ora » [au féminin, l’aube] est différent.
מיתיבי היה עומד כל הלילה ומקריב על המזבח לאורה טעון קידוש ידים ורגלים דברי רבי אורה שאני:
Original : Pesachim 2b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.