MICHNA: À l’« or » du quatorze [Nissan], on recherche le ’hamets à la lumière d’une bougie. Tout endroit où l’on n’introduit pas de ’hamets n’a pas besoin de recherche. Et à propos de quoi a-t-on dit « deux rangées dans le cellier » ? D’un endroit où l’on introduit du ’hamets. Beit Chammaï disent : deux rangées sur toute la façade du cellier ; Beit Hillel disent : les deux rangées extérieures, qui sont les plus hautes.
מתני׳ אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה ובמה אמרו ב' שורות במרתף מקום שמכניסין בו חמץ בית שמאי אומרים ב' שורות על פני כל המרתף ובית הלל אומרים שתי שורות החיצונות שהן העליונות:
GUEMARA: Que signifie « or » ? Rav Houna dit : neghé [la lueur], et Rav Yehouda dit : leilé [la nuit]. Tu pourrais penser que celui qui dit neghé entend vraiment la lueur [du matin], et que celui qui dit leilé entend vraiment la nuit.
גמ׳ מאי אור רב הונא אמר נגהי ורב יהודה אמר לילי קא סלקא דעתך דמאן דאמר נגהי נגהי ממש ומאן דאמר לילי לילי ממש
On objecta : « Le matin fut lumière (or), et les hommes furent renvoyés » (Gn 44, 3) ; il en ressort que « or » désigne le jour ! — Est-il écrit « la lumière fut matin » ? Il est écrit « le matin fut lumière », comme on dit : le matin s’est éclairé ; et conformément à Rav Yehouda au nom de Rav, car Rav Yehouda a dit au nom de Rav : que l’homme entre toujours [en ville] quand « il fait bon » et en sorte quand « il fait bon » [en plein jour].
מיתיבי (בראשית מד, ג) הבקר אור והאנשים שולחו אלמא אור יממא הוא מי כתיב האור בקר הבקר אור כתיב כמאן דאמר צפרא נהר וכדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב
On objecta : « Et comme la lumière du matin, quand se lève le soleil » (2 S 23, 4) ; il en ressort que « or » désigne le jour ! — Est-il écrit « lumière du matin » ? Il est écrit « et comme la lumière du matin », et voici ce qu’il dit : comme la lumière du matin en ce monde, ainsi sera le lever du soleil pour les justes dans le monde à venir.
מיתיבי (שמואל ב כג, ד) וכאור בקר יזרח שמש אלמא אור יממא הוא מי כתיב אור בקר וכאור בקר כתיב והכי קאמר וכאור בקר בעולם הזה כעין זריחת שמש לצדיקים לעולם הבא
On objecta : « Et Dieu appela la lumière (or) jour » (Gn 1, 5) ; il en ressort que « or » désigne le jour ! — Voici ce qu’il dit : ce qui va en s’éclairant, Il l’appela jour. — Mais alors, « et les ténèbres, Il les appela nuit » : ce qui va en s’assombrissant, Il l’appela nuit ? Or nous tenons que jusqu’à la sortie des étoiles, c’est le jour !
מיתיבי (בראשית א, ה) ויקרא אלהים לאור יום אלמא אור יממא הוא הכי קאמר למאיר ובא קראו יום אלא מעתה ולחשך קרא לילה למחשיך ובא קרא לילה והא קיימא לן דעד צאת הכוכבים יממא הוא
Mais voici ce qu’il dit : le Miséricordieux appela la lumière et lui assigna les commandements du jour, et le Miséricordieux appela l’obscurité et lui assigna les commandements de la nuit.
אלא הכי קאמר קרייה רחמנא לנהורא ופקדיה אמצותא דיממא וקרייה רחמנא לחשוכא ופקדיה אמצותא דלילה
On objecta : « Louez-Le, vous toutes, étoiles de lumière (or) » (Ps 148, 3) ; il en ressort que « or » désigne le soir ! — Voici ce qu’il dit : louez-Le, vous toutes, étoiles qui brillez. — Mais alors, seules les étoiles qui brillent doivent louer, et celles qui ne brillent pas n’ont pas à louer ? Or il est écrit : « Louez-Le, vous toutes, Ses armées » (Ps 148, 2) !
מיתיבי (תהלים קמח, ג) הללוהו כל כוכבי אור אלמא אור אורתא הוא הכי קאמר הללוהו כל כוכבים המאירים אלא מעתה כוכבים המאירים הוא דבעו שבוחי שאינן מאירין לא בעו שבוחי והא כתיב (תהלים קמח, ב) הללוהו כל צבאיו
Mais [le verset] nous apprend ceci : la lumière des étoiles, elle aussi, est appelée lumière. Quelle conséquence pratique ? Pour celui qui fait vœu de s’interdire la lumière, comme nous l’avons appris : celui qui fait vœu de s’interdire la lumière n’a pas droit à la lumière des étoiles.
אלא הא קמ"ל דאור דכוכבים נמי אור הוא למאי נפקא מינה לנודר מן האור (דתנן) הנודר מן האור אסור באורן של כוכבים
Original : Pesachim 2a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.