et le créancier vient et rachète, comme nous l’avons appris : il ajoute encore un dinar et rachète ces biens. Ils divergent là où le créancier a vendu ou le créancier a consacré.
ואתי מלוה ופריק דתנן מוסיף עוד דינר ופודה את הנכסים האלו כי פליגי דזבין מלוה וקדיש מלוה
Abayé dit qu’il recouvre rétroactivement : puisque l’échéance est arrivée et qu’il ne l’a pas payé, il apparaît rétroactivement que dès le départ [le bien] se trouvait en sa possession [du créancier], et il l’a valablement consacré et valablement vendu. Et Rava dit qu’il recouvre à partir de maintenant : puisque, s’il [l’emprunteur] avait eu de l’argent, il l’aurait écarté avec de l’argent, il se trouve que c’est maintenant qu’il acquiert.
אביי אמר למפרע הוא גובה כיון דמטא זמניה ולא פרעיה איגלאי מילתא למפרע דמעיקרא ברשותיה הוה קאי ושפיר אקדיש ושפיר זבין ורבא אמר מכאן ולהבא הוא גובה כיון דאילו הוו ליה זוזי הוה מסליק להו בזוזי אישתכח דהשתא קא קני
Mais Rava a-t-il dit cela ? Rami bar ’Hama n’a-t-il pas dit : Réouven a vendu un champ à Chimon avec garantie, et il [Chimon] a converti [le prix] en prêt à sa charge ; Réouven est mort, le créancier de Réouven est venu et l’a saisi de Chimon, et Chimon est venu et l’a apaisé avec de l’argent :
ומי אמר רבא הכי והאמר רמי בר חמא ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות וזקפן עליו במלוה ומת ראובן ואתא בעל חוב דראובן וטריף ליה משמעון ואתא שמעון ופייסיה בזוזי
il est de droit que les fils de Réouven viennent et disent à Chimon : nous, ce sont des biens meubles que notre père a laissés chez toi, et les biens meubles des orphelins ne sont pas engagés envers le créancier.
דינא הוא דאתו בני ראובן ואמרי ליה לשמעון אנן מטלטלי שבק אבון גבך ומטלטלי דיתמי לבעל חוב לא משתעבדי
Et Rava a dit : si Chimon est avisé, il leur fait recouvrer une terre, puis il la recouvre d’eux, car Rav Na’hman a dit : des orphelins qui ont recouvré une terre pour une créance de leur père, le créancier revient la recouvrer d’eux.
ואמר רבא אי פיקח שמעון מגבי להו ארעא והדר גבי לה מינייהו דאמר רב נחמן יתומים שגבו קרקע בחובת אביהם בעל חוב חוזר וגובה אותה מהן
Si tu dis qu’il recouvre rétroactivement, c’est bien pour cela qu’il revient la recouvrer d’eux, car c’est comme s’ils l’avaient recouvrée du vivant de leur père. Mais si tu dis qu’il recouvre à partir de maintenant, pourquoi revient-il la recouvrer d’eux ? C’est comme si les orphelins avaient acheté des biens ; or si des orphelins acquièrent des biens, sont-ils engagés envers le créancier ?
אי אמרת בשלמא למפרע הוא גובה אמטו להכי חוזר וגובה אותה מהן דכמאן דגבו מחיים דאבוהון דמי אלא אי אמרת מכאן ולהבא הוא גובה אמאי חוזר וגובה אותה מהן הא הוי כמאן דזבין יתמי נכסי דמי ואילו קני יתמי נכסי מי קא משתעבדי לבעל חוב
Là c’est différent, car il leur dit : de même que je suis engagé envers votre père, je suis engagé aussi envers le créancier de votre père, d’après Rabbi Nathan, comme il est enseigné : Rabbi Nathan dit : d’où [savons-nous que si] quelqu’un réclame une mané à son prochain, et son prochain à un autre, on prend chez celui-ci et on donne à celui-là ? L’Écriture dit : « et il donnera à celui envers qui il est coupable » (Nb 5, 7).
שאני התם דאמר להו כי היכי דמשתעבדנא ליה לאבוכון משתעבדנא נמי לבעל חוב דאבוכון מדר' נתן דתניא רבי נתן אומר מנין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו שמוציאין מזה ונותנין לזה ת"ל (במדבר ה, ז) ונתן לאשר אשם לו
Nous avons appris : un non-Juif qui a prêté à un Juif sur [le gage de] son ’hamets : après Pessa’h, il est permis à l’usage. Si tu dis qu’il recouvre rétroactivement, c’est bien pour cela qu’il est permis à l’usage.
תנן נכרי שהלוה את ישראל על חמצו אחר הפסח מותר בהנאה אי אמרת בשלמא למפרע הוא גובה אמטו להכי מותר בהנאה
Mais si tu dis qu’il recouvre à partir de maintenant, pourquoi est-il permis à l’usage ? Il se trouvait en la possession du Juif ! De quoi traitons-nous ici ? Du cas où il le lui a remis en gage.
אלא אי אמרת מכאן ולהבא הוא גובה אמאי מותר בהנאה ברשותא דישראל הוה קאי הכא במאי עסקינן כשהרהינו אצלו
Dirons-nous que c’est une controverse de Tannaïm ? Un Juif qui a prêté à un non-Juif sur [le gage de] son ’hamets : après Pessa’h, il ne transgresse pas ; au nom de Rabbi Meïr on a dit : il transgresse. Ne divergent-ils pas sur ceci : l’un estime qu’il recouvre rétroactivement, et l’autre qu’il recouvre à partir de maintenant ?
לימא כתנאי ישראל שהלוה לנכרי על חמצו לאחר הפסח אינו עובר משום רבי מאיר אמרו עובר מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר למפרע הוא גובה ומר סבר מכאן ולהבא הוא גובה
Et le penses-tu ? Dis la fin : mais un non-Juif qui a prêté à un Juif sur [le gage de] son ’hamets : après Pessa’h, de l’avis de tous il transgresse. Or c’est l’inverse qu’il faudrait : selon celui qui dit que là il ne transgresse pas, ici il transgresse ; selon celui qui dit que là il transgresse, ici il ne transgresse pas.
ותסברא אימא סיפא אבל נכרי שהלוה לישראל על חמצו לאחר הפסח דברי הכל עובר והא איפכא מיבעי ליה למאן דאמר התם אינו עובר הכא עובר למאן דאמר התם עובר הכא אינו עובר
Original : Pesachim 31a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.