Structure du débat :Michna 2Baraïta 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais de quoi traitons-nous ici ? Du cas où il le lui a remis en gage, et ils divergent sur [l’enseignement] de Rabbi Yits’hak, car Rabbi Yits’hak a dit : d’où [savons-nous] que le créancier acquiert le gage ? Car il est dit : « et pour toi ce sera une justice » (Dt 24, 13). S’il n’acquiert pas le gage, d’où vient la justice ? De là, que le créancier acquiert le gage.
אלא הכא במאי עסקינן כגון שהרהינו אצלו וקמיפלגי בדר' יצחק דא"ר יצחק מנין לבעל חוב שקונה משכון שנאמר (דברים כד, יג) ולך תהיה צדקה אם אינו קונה משכון צדקה מנין מכאן לבעל חוב שקונה משכון
Le premier Tanna estime : cela ne vaut que pour un Juif [créancier] d’un Juif, à propos duquel nous lisons « et pour toi ce sera une justice » ; mais un Juif [créancier] d’un non-Juif n’acquiert pas.
ת"ק סבר הני מילי ישראל מישראל הוא דקרינא ביה ולך תהיה צדקה אבל ישראל מנכרי לא קני
Et Rabbi Meïr estime : a fortiori ! Si un Juif acquiert [le gage] d’un Juif, à plus forte raison un Juif [l’acquiert-il] d’un non-Juif. Mais un non-Juif qui a prêté à un Juif sur [le gage de] son ’hamets : après Pessa’h, de l’avis de tous il transgresse ; là, certainement, un non-Juif n’acquiert pas d’un Juif.
ור"מ סבר קל וחומר ישראל מישראל קני ישראל מנכרי לא כל שכן אבל נכרי שהלוה את ישראל על חמצו אחר הפסח דברי הכל עובר התם ודאי נכרי מישראל לא קני
Nous avons appris : un non-Juif qui a prêté à un Juif sur [le gage de] son ’hamets : après Pessa’h, il est permis à l’usage. Admettons qu’il le lui ait remis en gage : n’as-tu pas dit qu’un non-Juif n’acquiert pas d’un Juif ? Ce n’est pas une difficulté : ici, il lui a dit « dès maintenant » ; là, il ne lui a pas dit « dès maintenant ».
תנן נכרי שהלוה ישראל על חמצו אחר הפסח מותר בהנאה נהי נמי דהרהינו אצלו הא אמרת נכרי מישראל לא קני לא קשיא הא דאמר ליה מעכשיו הא דלא אמר ליה מעכשיו
Et d’où dis-tu qu’on distingue entre le cas où il a dit « dès maintenant » et celui où il n’a pas dit « dès maintenant » ? Car il est enseigné : un non-Juif qui a mis en gage du pain de four chez un Juif, [le Juif] ne transgresse pas ; et s’il lui a dit « je te l’ai remis [en propriété] », il transgresse. En quoi le début diffère-t-il de la fin ? N’en déduis-tu pas qu’on distingue le cas où il lui a dit « dès maintenant » de celui où il ne lui a pas dit « dès maintenant » ? Déduis-en cela.
ומנא תימרא דשני ליה בין היכא דאמר מעכשיו ובין היכא דלא אמר מעכשיו דתניא נכרי שהרהין פת פורני אצל ישראל אינו עובר ואם אמר לו הגעתיך עובר מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא אלא לאו שמע מינה שאני היכא דא"ל מעכשיו להיכא דלא אמר ליה מעכשיו שמע מינה
Les Sages ont enseigné : une boutique appartenant à un Juif, avec une marchandise appartenant à un Juif, où des ouvriers non juifs entrent : le ’hamets qu’on y trouve après Pessa’h est interdit à l’usage, et inutile de dire à la consommation. Une boutique appartenant à un non-Juif, avec une marchandise appartenant à un non-Juif, où des ouvriers juifs entrent et sortent : le ’hamets qu’on y trouve après Pessa’h est permis à la consommation, et inutile de dire à l’usage.
ת"ר חנות של ישראל ומלאי של ישראל ופועלי נכרים נכנסין לשם חמץ שנמצא שם אחר הפסח אסור בהנאה ואין צריך לומר באכילה חנות של נכרי ומלאי של נכרי ופועלי ישראל נכנסין ויוצאין לשם חמץ שנמצא שם אחר הפסח מותר באכילה ואין צריך לומר בהנאה:
MICHNA: Du ’hamets sur lequel s’est effondré un éboulement est considéré comme éliminé. Rabban Chimon ben Gamliel dit : tout [’hamets] que le chien ne peut pas chercher.
מתני׳ חמץ שנפלה עליו מפולת הרי הוא כמבוער רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שאין הכלב יכול לחפש אחריו:
Rav A’ha, fils de Rav Yossef, dit à Rav Achi : ce qu’a dit Chmouel, que l’argent n’a de garde que dans la terre, faut-il trois palmes ou non ? Il lui répondit : ici, à cause de l’odeur, il faut trois palmes ; là, c’est pour le soustraire au regard, et il ne faut pas trois [palmes]. Et combien ? Rafram bar Papa de Sikhra dit : une palme.
אמר ליה רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי הא דאמר שמואל כספים אין להם שמירה אלא בקרקע מי בעינן שלשה טפחים או לא אמר ליה הכא משום ריחא בעינן שלשה טפחים התם משום איכסויי מעינא הוא ולא בעי שלשה וכמה אמר רפרם בר פפא מסיכרא טפח:
MICHNA: Celui qui mange de la terouma de ’hamets à Pessa’h par inadvertance paie le principal et le cinquième ; délibérément, il est dispensé du paiement, et [même] de la valeur [comme] bois de chauffe.
GUEMARA: Nous avons appris là-bas : celui qui mange de la terouma par inadvertance paie le principal et le cinquième ; il en est de même pour celui qui mange, pour celui qui boit
גמ׳ תנן התם האוכל תרומה בשוגג משלם קרן וחומש אחד האוכל ואחד השותה
Original : Pesachim 31b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.