et pour celui qui s’oint ; qu’il s’agisse de terouma impure ou de terouma pure, il paie le cinquième et le cinquième du cinquième.
ואחד הסך אחד תרומה טמאה ואחד תרומה טהורה משלם חומש וחומשא דחומשא
Pessa’him 32a פסחים
Structure du débat :Baraïta 2Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Ils se demandèrent : lorsqu’il paie, paie-t-il selon la mesure ou paie-t-il selon la valeur ? Là où elle valait au départ quatre zouz et à la fin un zouz, ne pose pas la question, car il paie certainement selon la valeur du départ, puisqu’il n’est pas moins [tenu] qu’un voleur, comme nous l’avons appris : tous les voleurs paient [selon la valeur] au moment du vol.
איבעיא להו כשהוא משלם לפי מדה משלם או לפי דמים משלם כל היכא דמעיקרא שויא ארבעה זוזי ולבסוף שויא זוזא לא תיבעי לך דודאי כדמעיקרא משלם לפי דמים דלא גרע מגזלן דתנן כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה
La question se pose là où elle valait au départ un zouz et à la fin quatre : qu’en est-il ? Paie-t-il selon la mesure, de sorte qu’on lui dise : tu as mangé un boisseau, tu paies un boisseau ? Ou bien paie-t-il selon la valeur : tu as mangé pour un zouz, tu paies pour un zouz ?
כי תיבעי לך דמעיקרא שויא זוזא ולבסוף שויא ארבעה מאי לפי מדה משלם דא"ל גריוא אכל גריוא משלם או דילמא לפי דמים משלם בזוזא אכל בזוזא משלם
Rav Yossef dit : viens et entends : s’il a mangé des figues sèches et qu’il a payé avec des dattes, que la bénédiction vienne sur lui ! Si tu dis qu’il paie selon la mesure, c’est bien pour cela que la bénédiction vient sur lui : il a mangé un boisseau de figues sèches valant un zouz et il donne un boisseau de dattes valant quatre. Mais si tu dis qu’il paie selon la valeur, pourquoi la bénédiction viendrait-elle sur lui ? Il a mangé pour un zouz et il paie pour un zouz !
אמר רב יוסף תא שמע אכל גרוגרות ושילם לו תמרים תבא עליו ברכה אי אמרת בשלמא לפי מדה משלם אמטו להכי תבא עליו ברכה דאכיל גריוא דגרוגרות דשויא זוזא וקא יהיב גריוא דתמרים דשויא ארבעה אלא אי אמרת לפי דמים משלם אמאי תבא עליו ברכה בזוזא אכל בזוזא קא משלם
Abayé dit : en vérité il paie selon la valeur ; et pourquoi la bénédiction vient-elle sur lui ? Parce qu’il a mangé une chose dont la vente n’est pas recherchée et qu’il paie avec une chose dont la vente est recherchée.
אמר אביי לעולם לפי דמים משלם ואמאי תבא עליו ברכה דאכל מידי דלא קפיץ עליה זביניה וקא משלם מידי דקפיץ עליה זביניה:
Nous avons appris : celui qui mange de la terouma de ’hamets à Pessa’h par inadvertance paie le principal et le cinquième. Si tu dis qu’il paie selon la mesure, c’est bien ; mais si tu dis qu’il paie selon la valeur, le ’hamets à Pessa’h a-t-il une valeur ? Oui : de qui est-ce ? C’est de Rabbi Yossé le Galiléen, qui dit que le ’hamets à Pessa’h est permis à l’usage.
תנן האוכל תרומת חמץ בפסח בשוגג משלם קרן וחומש אי אמרת בשלמא לפי מדה משלם שפיר אלא אי אמרת לפי דמים משלם חמץ בפסח בר דמים הוא אין הא מני ר' יוסי הגלילי היא דאמר חמץ בפסח מותר בהנאה
S’il en est ainsi, dis la fin : délibérément, il est dispensé du paiement et de la valeur [comme] bois de chauffe. Si c’est Rabbi Yossé le Galiléen, pourquoi est-il dispensé du paiement et de la valeur [comme] bois de chauffe ?
אי הכי אימא סיפא במזיד פטור מן התשלומין ומדמי עצים אי ר' יוסי הגלילי אמאי פטור מן התשלומין ומדמי עצים
Il pense comme Rabbi Ne’houniya ben Hakana, comme il est enseigné : Rabbi Ne’houniya ben Hakana traitait le Yom Kippour comme le Chabbat quant aux paiements, etc.
סבר לה כר' נחוניא בן הקנה דתניא רבי נחוניא בן הקנה היה עושה את יום הכפורים כשבת לתשלומין וכו'
C’est une controverse de Tannaïm : celui qui mange de la terouma de ’hamets à Pessa’h est dispensé du paiement et de la valeur [comme] bois de chauffe, ce sont les paroles de Rabbi Akiva ; Rabbi Yo’hanan ben Nouri l’y oblige. Rabbi Akiva dit à Rabbi Yo’hanan ben Nouri : quel profit en tire-t-il donc ? Rabbi Yo’hanan ben Nouri dit à Rabbi Akiva : et quel profit tire celui qui mange de la terouma impure durant tous les autres jours de l’année, qui pourtant paie ?
כתנאי האוכל תרומת חמץ בפסח פטור מן התשלומין ומדמי עצים דברי רבי עקיבא ר' יוחנן בן נורי מחייב אמר לו רבי עקיבא לר' יוחנן בן נורי וכי מה הנאה יש לו בה אמר לו ר' יוחנן בן נורי לר"ע ומה הנאה יש לאוכל תרומה טמאה בשאר כל ימות השנה שמשלם
Il lui répondit : non ! Si tu l’as dit de la terouma impure durant les autres jours de l’année, pour laquelle, bien qu’il n’y ait pas permission de la manger, il y a permission de la brûler [comme combustible], le diras-tu de celle-ci, pour laquelle il n’y a ni permission de la manger ni permission de la brûler ? À quoi cela ressemble-t-il ? À de la terouma de mûres et de raisins devenue impure, pour laquelle il n’y a ni permission de la manger ni permission de la brûler.
אמר לו לא אם אמרת בתרומה טמאה בשאר ימות השנה שאע"פ שאין לו בה היתר אכילה יש לו בה היתר הסקה תאמר בזה שאין לו בה לא היתר אכילה ולא היתר הסקה הא למה זה דומה לתרומת תותים וענבים שנטמאה שאין לו בה לא היתר אכילה ולא היתר הסקה
Quand cela a-t-il été dit ? Lorsqu’on a prélevé la terouma et qu’ensuite elle a levé ; mais si l’on prélève de la terouma sur du ’hamets, de l’avis de tous elle n’est pas sanctifiée.
בד"א במפריש תרומה והחמיצה אבל מפריש תרומת חמץ דברי הכל אינה קדושה
Il est enseigné ailleurs : « et il donnera au cohen la chose sainte » (Lv 22, 14) : une chose apte à être sainte, à l’exclusion de celui qui mange de la terouma de ’hamets à Pessa’h, qui est dispensé du paiement et de la valeur [comme] bois de chauffe, ce sont les paroles de Rabbi Eliézer ben Yaakov ; et Rabbi Éléazar ’Hisma l’y oblige. Rabbi Eliézer ben Yaakov dit à Rabbi Éléazar ’Hisma : quel profit en tire-t-il donc ? Rabbi Éléazar ’Hisma dit à Rabbi Eliézer ben Yaakov : et quel profit tire celui qui mange de la terouma impure durant les autres jours de l’année, qui pourtant paie ?
תניא אידך (ויקרא כב, יד) ונתן לכהן את הקדש דבר הראוי להיות קדש פרט לאוכל תרומת חמץ בפסח שפטור מן התשלומים ומדמי עצים דברי ר' אליעזר בן יעקב ור"א חסמא מחייב אמר לו ר"א בן יעקב לר"א חסמא וכי מה הנאה יש לו בה אמר לו ר"א חסמא לר"א בן יעקב וכי מה הנאה יש לו לאוכל תרומה טמאה בשאר ימות השנה שמשלם
Il lui répondit : non ! Si tu l’as dit de la terouma impure durant les autres jours de l’année, pour laquelle, bien qu’il n’y ait pas permission de la manger, il y a permission de la brûler, le diras-tu de celle-ci, pour laquelle il n’y a ni permission de la manger ni permission de la brûler ? Il lui dit : même pour celle-ci il y a permission de la brûler, car si le cohen le veut, il la jette devant son chien ou la brûle sous son plat.
אמר לו לא אם אמרת בתרומה טמאה בשאר ימות השנה שאע"פ שאין לו בה היתר אכילה יש לו בה היתר הסקה תאמר בזו שאין לו בה לא היתר אכילה ולא היתר הסקה אמר לו אף בזו יש לו בה היתר הסקה שאם רצה הכהן מריצה לפני כלבו או מסיקה תחת תבשילו
Original : Pesachim 32a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.