il dit : l’Écriture dit : « les prémices » (Dt 18, 4) : [une terouma] dont le reste est reconnaissable comme [appartenant à] l’Israélite ; cela exclut celle-ci, dont le reste n’est pas reconnaissable.
אמר אמר קרא (דברים יח, ד) ראשית ששיריה ניכרין לישראל יצתה זו שאין שיריה ניכרין
Rav A’ha bar Rav ’Avia était assis devant Rav ’Hisda, et il était assis et disait au nom de Rabbi Yo’hanan : des raisins qui sont devenus impurs, on les foule par portions de moins d’un œuf, et leur vin est apte aux libations. Il estime donc que les liquides sont [simplement] déposés [dans le fruit]. Quand deviennent-ils impurs ? Lorsqu’on les presse ; et lorsqu’on les presse, il n’y a pas sa mesure.
יתיב רב אחא בר רב עויא קמיה דרב חסדא ויתיב ואמר משמיה דר' יוחנן ענבים שנטמאו דורכן פחות פחות מכביצה ויינן כשר לנסכין אלמא קסבר משקין מיפקד פקידי לאימת קא מיטמאי לכי סחיט להו לכי סחיט להו ליתיה לשיעוריה
S’il en est ainsi, [qu’on les foule] aussi [par portions] d’un œuf, car nous avons appris : un impur par un mort qui a pressé des olives et des raisins d’exactement un œuf, ils sont purs ! Là, c’est s’il l’a fait ; ici, c’est a priori : c’est un décret de peur qu’on en vienne à faire plus d’un œuf.
אי הכי כביצה נמי דהתנן טמא מת שסחט זיתים וענבים כביצה מכוונת טהורין התם דאי עבד הכא לכתחלה גזירה דילמא אתי למיעבד יותר מכביצה
Rav ’Hisda lui dit : qui t’écoute, toi et Rabbi Yo’hanan ton maître ? L’impureté qui était en eux, où est-elle allée ? Il estime donc que les liquides sont absorbés [dans le fruit], et puisque l’aliment est devenu impur, les liquides sont devenus impurs.
א"ל רב חסדא מאן ציית לך ולרבי יוחנן רבך וכי טומאה שבהן להיכן הלכה אלמא קא סבר משקין מיבלע בליעי וכיון דאיטמו ליה אוכלא איטמו ליה משקין
Il lui dit : et toi, ne penses-tu pas que les liquides sont [simplement] déposés ? N’avons-nous pas appris : un impur par un mort qui a pressé des olives et des raisins d’exactement un œuf, ils sont purs ? Si tu dis qu’ils sont déposés, c’est pour cela qu’ils sont purs ; mais si tu dis qu’ils sont absorbés, pourquoi sont-ils purs ?
אמר ליה ואת לא תיסברא דמשקין מיפקד פקידי והתנן טמא מת שסחט זיתים וענבים מכוונת כביצה טהורין אי אמרת בשלמא מיפקד פקידי משום הכי טהורין אלא אי אמרת מיבלע בליעי אמאי טהורין
Il lui répondit : de quoi traitons-nous ici ? De raisins qui n’ont pas été rendus aptes [à l’impureté]. Quand deviennent-ils aptes ? Lorsqu’on les presse ; et lorsqu’on les presse, la mesure leur manque. Car si tu ne dis pas cela, ce qui est enseigné : « À quoi cela ressemble-t-il ? À de la terouma de mûres (olives) et de raisins devenue impure, pour laquelle il n’y a ni permission de la manger ni permission de la brûler » — mais il y a aussi la permission de la manger, car s’il le veut, il les foule par portions de moins d’un œuf !
א"ל הכא במאי עסקינן בענבים שלא הוכשרו לאימת מתכשרי לכי סחיט להו כי סחיט להו בציר להו שיעורא דאי לא תימא הכי הא דתניא הא למה זה דומה לתרומת תותין (זיתים) וענבים שנטמאה שאין לו בה לא היתר אכילה ולא היתר הסקה הא היתר אכילה נמי אית ביה דאי בעי דריך להו פחות פחות מכביצה
Rava dit : c’est un décret, de peur qu’on en vienne à un faux pas avec eux. Abayé lui dit : et craignons-nous le faux pas ? N’est-il pas enseigné : on allume avec du pain et avec de l’huile de terouma devenus impurs ? Il lui répondit : le pain, on le jette parmi les bûches ; l’huile de terouma, on la met dans un récipient répugnant.
אמר רבא גזירה דילמא אתי בהו לידי תקלה אמר ליה אביי ומי חיישינן לתקלה והא תניא מדליקין בפת ובשמן של תרומה שנטמאת אמר ליה פת זריק ליה בין העצים שמן של תרומה רמי ליה בכלי מאוס
Le texte même : on allume avec du pain et avec de l’huile de terouma devenus impurs. Abayé dit au nom de ’Hizkiya, et Rava dit [au nom] de l’école de Rabbi Yits’hak bar Marta, [au nom de]Rav Houna : on ne l’a enseigné que pour le pain, mais pas pour le blé, de peur qu’on en vienne à un faux pas avec lui. Et Rabbi Yo’hanan dit : même le blé. Et pourquoi ? Craignons qu’on en vienne à un faux pas avec lui ! Comme l’a dit Rav Achi :
גופא מדליקין בפת ובשמן של תרומה שנטמאת אביי אמר משמיה דחזקיה ורבא אמר דבי רבי יצחק בר מרתא אמר רב הונא לא שנו אלא פת אבל חיטי לא שמא יבא בהן לידי תקלה ורבי יוחנן אמר אפילו חיטי ואמאי ניחוש דילמא אתי בהן לידי תקלה כדאמר רב אשי
Original : Pesachim 33b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.