Structure du débat :Question 2Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
N’est-ce pas parce que [la maison] est présumée vérifiée, car [le Tanna] estime que tous sont des ’haverim [scrupuleux] en matière de recherche du ’hamets ? Comme il a été enseigné : un ’haver qui est mort en laissant un grenier plein de produits, même s’ils sont du jour même, ils sont présumés en règle [des prélèvements].
לאו משום דחזקתו בדוק דקסבר הכל חברים הם אצל בדיקת חמץ דתניא חבר שמת והניח מגורה מליאה פירות אפי' הן בני יומן הרי הן בחזקת מתוקנים
Mais alors, [c’est] parce qu’elle est présumée vérifiée ? Au lieu de « tous sont crus », il aurait fallu dire : toutes les maisons sont présumées vérifiées le quatorze !
אלא מאי דחזקתו בדוק האי הכל נאמנים כל הבתים בחזקת בדוקין בארבעה עשר מיבעי ליה
Non : en réalité, je te dirai qu’elle est présumée vérifiée ; et ici, de quoi s’agit-il ? D’un cas où nous savons qu’il n’a pas fait la recherche, et ceux-là disent : nous l’avons faite. Tu aurais pu dire que les Rabbins ne les croient pas ; il nous apprend que, puisque la recherche du ’hamets est d’ordre rabbinique — car selon la Torah la simple annulation suffit —, les Rabbins les ont crus en une matière rabbinique.
לא לעולם אימא לך חזקתו בדוק והכא במאי עסקינן דמוחזק לן דלא בדק וקאמרי הני בדקיניה מהו דתימא לא להימנינהו רבנן קמ"ל כיון דבדיקת חמץ מדרבנן הוא דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי ליה הימנוהו רבנן בדרבנן:
Ils demandèrent : Celui qui loue une maison à son prochain comme étant vérifiée, et qu’on la trouve non vérifiée, qu’en est-il ? Est-ce une transaction erronée ou non ?
איבעיא להו המשכיר בית לחבירו בחזקת בדוק ומצאו שאינו בדוק מהו מי הוי כמקח טעות או לא
Viens et entends, car Abayé a dit : Inutile de le dire dans un lieu où l’on ne paie pas pour faire la recherche, car un homme aime accomplir un commandement en personne ; mais même dans un lieu où l’on paie pour faire la recherche, un homme aime accomplir un commandement de son argent.
תא שמע דאמר אביי לא מיבעיא באתרא דלא יהבי אגרא ובדקו דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בגופיה אלא אפילו באתרא דיהבי אגרא ובדקו דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בממוניה:
Nous avons appris là-bas : Rabbi Meïr dit : on mange [le ’hamets] pendant toute la cinquième [heure], et on le brûle au début de la sixième. Rabbi Yehouda dit : on mange pendant toute la quatrième, on le laisse en suspens pendant toute la cinquième, et on le brûle au début de la sixième. En tout cas, selon tous, le ’hamets est interdit à partir de la sixième heure. D’où le savons-nous ?
תנן התם ר"מ אומר אוכלין כל חמש ושורפין בתחלת שש ר' יהודה אומר אוכלין כל ארבע ותולין כל חמש ושורפין בתחלת שש דכולי עלמא מיהא חמץ משש שעות ולמעלה אסור מנלן
Abayé dit : Deux versets sont écrits. Il est écrit : « Pendant sept jours, il ne se trouvera pas de levain dans vos maisons » (Ex 12, 19), et il est écrit : « Mais dès le premier jour, vous ferez disparaître le levain de vos maisons » (Ex 12, 15). Comment [les concilier] ? [Le second vient] inclure le quatorze dans l’élimination.
אמר אביי תרי קראי כתיבי כתיב (שמות יב, יט) שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם וכתיב (שמות יב, טו) אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם הא כיצד לרבות ארבעה עשר לביעור
Mais dis plutôt : pour inclure la nuit du quinze dans l’élimination, car tu aurais pu penser : il est écrit « jours » — les jours oui, les nuits non ; il nous apprend : même les nuits. — Cela n’était pas nécessaire,
ואימא לרבות לילי חמשה עשר לביעור דסלקא דעתך אמינא ימים כתיב ימים אין לילות לא קא משמע לן אפילו לילות ההוא לא איצטריכא ליה
Original : Pesachim 4b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.