Rav était le fils du frère de Rabbi ’Hiya et le fils de sa sœur. Quand il monta là-bas, [Rabbi ’Hiya] lui dit : Aïbou est-il en vie ? Il lui répondit : [Demande plutôt si] ma mère est en vie. Il lui dit : Ta mère est-elle en vie ? Il lui répondit : [Demande plutôt si] Aïbou est en vie.
רב בר אחוה דר' חייא ובר אחתיה כי סליק להתם אמר ליה אייבו קיים אמר ליה אימא קיימת אמר ליה אימא קיימת אמר ליה אייבו קיים
[Rabbi ’Hiya] dit à son serviteur : Ôte-moi mes chaussures et porte mes affaires derrière moi au bain. Déduis-en trois choses : déduis-en que l’endeuillé n’a pas le droit de porter des sandales ; déduis-en qu’une nouvelle lointaine ne s’observe qu’un seul jour ; et déduis-en qu’une partie du jour compte comme le jour entier.
אמר ליה לשמעיה חלוץ לי מנעלי והוליך כלי אחרי לבית המרחץ שמע מינה תלת ש"מ אבל אסור בנעילת הסנדל ושמע מינה שמועה רחוקה אינה נוהגת אלא יום אחד ושמע מינה מקצת היום ככולו
Un homme disait : Jugez mon procès. On dit : Déduis-en qu’il vient de [la tribu de] Dan, car il est écrit : « Dan jugera son peuple comme l’une des tribus d’Israël » (Gn 49, 16).
ההוא דאמר דונו דיני אמרי שמע מינה מדן קאתי דכתיב (בראשית מט, טז) דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל
Un homme allait en disant : Au rivage de la mer, des broussailles dans les vallons. On enquêta et l’on trouva qu’il venait de Zabulon, car il est écrit : « Zabulon demeurera au rivage des mers » (Gn 49, 13).
Et maintenant que nous tenons que, pour tous, « or » désigne le soir : puisque, tant pour Rabbi Yehouda que pour Rabbi Meïr, le ’hamets n’est interdit qu’à partir de la sixième heure, qu’on fasse la recherche à la sixième !
והשתא דקיימא לן דלכולי עלמא אור אורתא הוא מכדי בין לרבי יהודה ובין לר' מאיר חמץ אינו אסור אלא משש שעות ולמעלה ונבדוק בשית
Et si tu dis que les zélés devancent [l’heure] des commandements, qu’on fasse la recherche dès le matin, car il est écrit : « Et le huitième jour, on circoncira la chair de son prépuce » (Lv 12, 3), et il a été enseigné : toute la journée est valable pour la circoncision, mais les zélés devancent [l’heure] des commandements, ainsi qu’il est dit : « Abraham se leva de bon matin » (Gn 22, 3).
וכי תימא זריזין מקדימין למצות נבדוק מצפרא דכתיב (ויקרא יב, ג) וביום השמיני ימול בשר ערלתו ותניא כל היום כולו כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצות שנאמר (בראשית כב, ג) וישכם אברהם בבקר
Abayé dit : C’est pourquoi un jeune érudit ne doit pas commencer son étude régulière au soir du treize qui donne sur le quatorze, de peur que son étude ne l’entraîne et qu’il en vienne à négliger le commandement.
אמר אביי הילכך האי צורבא מרבנן לא לפתח בעידניה באורתא דתליסר דנגהי ארבסר דלמא משכא ליה שמעתיה ואתי לאימנועי ממצוה
On demanda à Rav Na’hman bar Its’hak : Celui qui loue une maison à son prochain le quatorze, à qui incombe la recherche ? Incombe-t-elle au bailleur, puisque le ’hamets est le sien, ou bien incombe-t-elle au locataire, puisque l’interdit se trouve dans son domaine ? Viens et entends : celui qui loue une maison à son prochain, c’est au locataire d’y poser une mezouza.
בעו מיניה מרב נחמן בר יצחק המשכיר בית לחברו בארבעה עשר על מי לבדוק על המשכיר לבדוק דחמירא דידיה הוא או דלמא על השוכר לבדוק דאיסורא ברשותיה קאי ת"ש המשכיר בית לחברו על השוכר לעשות לו מזוזה
Là, Rav Mecharchia a bien dit : la mezouza est une obligation de celui qui habite. Ici, qu’en est-il ? Rav Na’hman bar Its’hak leur dit : Nous l’avons appris : celui qui loue une maison à son prochain : si le quatorze survient avant qu’il lui ait remis les clés, c’est au bailleur de faire la recherche ; si le quatorze survient après qu’il lui a remis les clés, c’est au locataire de faire la recherche.
התם הא אמר רב משרשיא מזוזה חובת הדר היא הכא מאי אמר להו רב נחמן בר יצחק תנינא המשכיר בית לחברו אם עד שלא מסר לו מפתחות חל ארבעה עשר על המשכיר לבדוק ואם משמסר לו מפתחות חל ארבעה עשר על השוכר לבדוק
On demanda à Rav Na’hman bar Its’hak : Celui qui loue une maison à son prochain le quatorze, est-elle présumée vérifiée ou n’est-elle pas présumée vérifiée ? Quelle conséquence pratique ? Qu’on interroge [le bailleur] ! — [Il s’agit du cas] où il n’est pas là pour qu’on l’interroge. Faut-il imposer cette peine à l’autre ? Qu’en est-il ?
בעו מיניה מרב נחמן בר יצחק המשכיר בית לחברו בארבעה עשר חזקתו בדוק או אין חזקתו בדוק למאי נ"מ לישייליה דליתיה להאי דלשיוליה לאטרוחי להאי מאי
Rav Na’hman bar Its’hak leur dit : Vous l’avez appris : tous sont crus pour l’élimination du ’hamets, même les femmes, même les esclaves, même les mineurs. Pourquoi sont-ils crus ?
אמר להו רב נחמן בר יצחק תניתוה הכל נאמנים על ביעור חמץ אפילו נשים אפילו עבדים אפילו קטנים מאי טעמא מהימני
Original : Pesachim 4a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.