ou à l’un des membres du groupe, et à moins qu’il ne soit avec lui dans le parvis. Rabbi Yo’hanan dit : Même s’il n’est pas avec lui dans le parvis. Sur quoi divergent-ils ? Si l’on dit qu’ils divergent sur [le sens de] « sur » [comme] « à proximité », Rabbi Chimon ben Lakich pensant que « sur » [signifie] « à proximité », et Rabbi Yo’hanan pensant que nous n’exigeons pas que « sur » [signifie] « à proximité », ils ont déjà divergé là-dessus une fois !
או לאחד מבני חבורה ועד שיהא עמו בעזרה ר' יוחנן אמר אע"פ שאין עמו בעזרה במאי קמיפלגי אילימא בעל בסמוך קמיפלגי דרבי שמעון בן לקיש סבר על בסמוך ורבי יוחנן סבר לא בעינן על בסמוך והא איפלגו בה חדא זימנא
Car nous avons appris : Celui qui égorge le [sacrifice de] remerciement à l’intérieur, alors que le pain est hors de la muraille, le pain n’est pas consacré.
דתנן השוחט תודה לפנים ולחומה חוץ לחומה לא קדש הלחם
Que signifie « hors de la muraille » ? Rabbi Yo’hanan dit : Hors de la muraille de Beit Pagué ; mais hors de la muraille du parvis, il est consacré, et nous n’exigeons pas que « sur » [signifie] « à proximité ». Rabbi Chimon ben Lakich dit : Même hors de la muraille du parvis, il n’est pas consacré ; il apparaît donc que nous exigeons que « sur » [signifie] « à proximité ».
מאי חוץ לחומה רבי יוחנן אמר חוץ לחומת בית פאגי אבל חוץ לחומת העזרה קדיש ולא בעינן על בסמוך רבי שמעון בן לקיש אמר אפילו חוץ לחומת עזרה לא קדיש אלמא בעינן על בסמוך
Car il a été dit : [Si quelqu’un a juré :] « Serment que je mangerai ce pain aujourd’hui », et que le jour est passé sans qu’il l’ait mangé, Rabbi Yo’hanan et Rabbi Chimon ben Lakich disent tous deux : Il n’est pas flagellé. Rabbi Yo’hanan dit qu’il n’est pas flagellé parce que c’est un interdit qui ne comporte pas d’acte, et pour tout interdit qui ne comporte pas d’acte on n’est pas flagellé ; mais un avertissement douteux s’appelle un avertissement.
דאיתמר שבועה שאוכל ככר זו היום ועבר היום ולא אכלה ר' יוחנן ור"ש בן לקיש דאמרי תרוייהו אינו לוקה רבי יוחנן אמר אינו לוקה משום דהוה ליה לאו שאין בו מעשה וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו אבל התראת ספק שמה התראה
Et Rabbi Chimon ben Lakich dit qu’il n’est pas flagellé parce que c’est un avertissement douteux, et un avertissement douteux ne s’appelle pas un avertissement ; mais pour un interdit qui ne comporte pas d’acte, on est flagellé.
ור"ש בן לקיש אמר אינו לוקה משום דהוה ליה התראת ספק והתראת ספק לא שמה התראה אבל לאו שאין בו מעשה לוקין עליו
On répond : En réalité, ils divergent sur [le sens de] « sur » [comme] « à proximité », et c’est nécessaire [de le dire deux fois]. Car s’ils avaient divergé au sujet du ’hamets, j’aurais dit que c’est en cela que Rabbi Yo’hanan dit que nous n’exigeons pas que « sur » [signifie] « à proximité », parce que c’est un interdit, et partout où il se trouve, il se trouve.
אמרי לעולם בעל בסמוך קא מיפלגי וצריכא דאי איפליגו לענין חמץ הוה אמינא בההוא הוא דקאמר רבי יוחנן דלא בעינן על בסמוך משום דאיסור הוא וכל היכא דאיתיה איתיה
Mais quant à la consécration du pain, [qui] n’est consacré qu’à l’intérieur, dis qu’il admet avec Rabbi Chimon ben Lakich que nous exigeons que « sur » [signifie] « à proximité » : s’il est à l’intérieur, il est consacré ; sinon, il n’est pas consacré, à l’instar des ustensiles du service. C’est nécessaire.
אבל לענין מקדש לחם לא קדיש אלא בפנים אימא מודה ליה לר"ש בן לקיש דבעינן על בסמוך דאי איתיה גואי קדיש אי לא לא קדיש מידי דהוה אכלי שרת צריכא
Et s’il nous l’avait fait entendre au sujet de la consécration du pain, j’aurais dit que c’est en cela que Rabbi Chimon ben Lakich dit que nous exigeons que « sur » [signifie] « à proximité » : s’il est à l’intérieur, il est consacré ; sinon, il n’est pas consacré. Mais au sujet du ’hamets, il admet avec Rabbi Yo’hanan que nous n’exigeons pas que « sur » [signifie] « à proximité », car c’est un interdit, et partout où il se trouve, il se trouve. C’est nécessaire.
ואי אשמעינן לענין מקדש לחם ה"א בהך קאמר ר"ש בן לקיש דבעינן על בסמוך דאי איתיה גואי קדיש אי לא לא קדיש אבל לענין חמץ מודה ליה לרבי יוחנן דלא בעינן על בסמוך דאיסורא הוא וכל היכא דאיתיה איתיה צריכא
Rav Ochaya demanda à Rabbi Ami : [Si le ’hamets] n’appartient pas à celui qui égorge mais appartient à l’un des membres du groupe, qu’en est-il ? Il lui dit : Est-il écrit « Tu n’égorgeras pas sur ton ’hamets » ? Il est écrit : « Tu n’égorgeras pas sur du ’hamets » (Ex 34, 25).
בעא מיניה רב אושעיא מרבי אמי אין לו לשוחט ויש לו לאחד מבני חבורה מהו אמר ליה מי כתיב לא תשחט על חמצך (שמות לד, כה) לא תשחט על חמץ כתיב
Il lui dit : S’il en est ainsi, même [s’il appartient] à quelqu’un au bout du monde ! Il lui dit : Le verset dit « tu n’égorgeras pas » et « il ne passera pas la nuit » : « tu n’égorgeras pas sur du ’hamets » [concerne] ceux qui sont concernés par « il ne passera pas la nuit ».
אמר ליה אי הכי אפילו לאחד בסוף העולם נמי אמר ליה אמר קרא לא תשחט ולא ילין לא תשחט על חמץ הנך דקיימי עליה משום לא ילין
Rav Papa dit : C’est pourquoi le cohen qui fait fumer la graisse transgresse un interdit, puisqu’il est inclus dans [l’interdit de] laisser passer la nuit aux parties [destinées à l’autel].
אמר רב פפא הילכך כהן המקטיר את החלב עובר בלא תעשה הואיל וישנו בכלל הלנת אמורין
Il a été enseigné conformément à Rav Papa : Celui qui égorge le Pessa’h alors qu’il possède du ’hamets transgresse un interdit. Quand cela ? Lorsqu’il appartient à celui qui égorge, ou à celui qui asperge, ou à l’un des membres du groupe. S’il appartenait à quelqu’un au bout du monde, on ne s’en soucie pas. Que ce soit celui qui égorge, celui qui asperge ou celui qui fait fumer, il est passible ; mais celui qui pratique la meliqa sur un oiseau le quatorze ne transgresse rien.
תניא כוותיה דרב פפא השוחט את הפסח על החמץ עובר בל"ת אימתי בזמן שהוא לשוחט או לזורק או לאחד מבני חבורה היה לאחד בסוף העולם אין זקוק לו ואחד השוחט ואחד הזורק ואחד המקטיר חייב אבל המולק את העוף בארבעה עשר אינו עובר בלא כלום
On oppose à cela : Celui qui égorge le Pessa’h alors qu’il possède du ’hamets transgresse un interdit. Rabbi Yehouda dit : Aussi [pour] le perpétuel. On lui dit : On ne l’a dit que pour le Pessa’h seul. Quand cela ? Lorsqu’il appartient à celui qui égorge, ou à celui qui asperge, ou à l’un des membres du groupe ; s’il appartenait à quelqu’un au bout du monde, on ne s’en soucie pas.
ורמינהי השוחט את הפסח על החמץ עובר בלא תעשה ר' יהודה אומר אף התמיד אמרו לו לא אמרו אלא בפסח בלבד אימתי בזמן שיש לשוחט או לזורק או לאחד מבני חבורה היה לאחד בסוף העולם אין זקוק לו
Que ce soit celui qui égorge, celui qui asperge, celui qui pratique la meliqa ou celui qui fait l’aspersion, il est passible ; mais celui qui prélève la poignée de l’offrande de farine ne transgresse pas d’interdit, [et] celui qui fait fumer les parties [destinées à l’autel] ne transgresse pas d’interdit.
ואחד השוחט ואחד הזורק ואחד המולק ואחד המזה חייב אבל הקומץ את המנחה אינו עובר בלא תעשה המקטיר את האימורין אינו עובר בלא תעשה
Original : Pesachim 63b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.