La meliqa contredit la meliqa, et l’action de faire fumer contredit l’action de faire fumer !
קשיא מליקה אמליקה קשיא הקטרה אהקטרה
Pessa’him 64a פסחים
Structure du débat :Michna 1Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et selon ton raisonnement, [la baraïta] elle-même est contradictoire, puisqu’elle enseigne : « On ne l’a dit que pour le Pessa’h seul », puis elle enseigne : « que ce soit celui qui égorge, celui qui asperge, celui qui pratique la meliqa ou celui qui fait l’aspersion » !
ולטעמיך תיקשי לך היא גופא דקתני לא אמרו אלא בפסח בלבד והדר תני אחד השוחט ואחד הזורק ואחד המולק ואחד המזה
Mais l’une et l’autre sont de Rabbi Chimon. La meliqa et la meliqa ne se contredisent pas : ici, il s’agit du quatorze ; là, de la demi-fête ; et l’une comme l’autre sont de Rabbi Chimon.
אלא הא והא ר"ש מליקה אמליקה לא קשיא כאן בארבעה עשר כאן בחולו של מועד ואידי ואידי ר"ש היא
L’action de faire fumer et l’action de faire fumer ne se contredisent pas non plus : c’est [une controverse de] tannaïm, car il y a celui qui rapproche l’action de faire fumer de l’égorgement, et il y a celui qui ne la rapproche pas.
הקטרה אהקטרה נמי לא קשיא תנאי היא דאיכא דמקיש הקטרה לשחיטה ואיכא מאן דלא מקיש:
« Rabbi Yehouda dit : Aussi le perpétuel, etc. » Quelle est la raison de Rabbi Yehouda ? Il te dira : « Mon sacrifice » (Ex 23, 18) : le sacrifice qui M’est particulier ; et lequel est-ce ? Le perpétuel.
רבי יהודה אומר אף התמיד וכו': מאי טעמא דרבי יהודה אמר לך (שמות כג, יח) זבחי זבח המיוחד לי ומאי ניהו תמיד:
« Rabbi Chimon dit : Le Pessa’h, le quatorze, etc. » Quelle est la raison de Rabbi Chimon ? Car il est écrit « zivhi », et l’on lit « zivhi » de deux manières : « zeva’h » [un sacrifice] et « zeva’haï » [mes sacrifices].
ר"ש אומר הפסח בארבעה עשר וכו': מ"ט דר"ש דכתיב זבחי זבחי תרי זמני קרי ביה זבח זבחיי
Pour quelle règle le Miséricordieux les a-t-il séparés l’un de l’autre, sans écrire « zeva’haï » ? Pour dire : au moment où il y a le sacrifice [de Pessa’h], on n’est pas passible pour « mes sacrifices » ; au moment où il n’y a pas le sacrifice, on est passible pour « mes sacrifices ».
למאי הלכתא פלגינהו רחמנא מהדדי ולא כתב זבחיי למימר בזמן דאיכא זבח לא מחייב אזבחיי בזמן דליכא זבח מחייב אזבחיי:
« Et pendant la fête, sous sa désignation, il est exempt, etc. » La raison est que c’est sous une autre désignation ; mais sans précision, il serait exempt.
ובמועד לשמו פטור וכו': טעמא דשלא לשמו הא סתמא פטור
Pourquoi ? Le Pessa’h, les autres jours de l’année, est un chelamim ! Déduis-en que le Pessa’h, les autres jours de l’année, exige un déracinement [de sa désignation] !
אמאי פסח בשאר ימות השנה שלמים הוי שמעת מינה פסח בשאר ימות השנה בעי עקירה
Rabbi ’Hiya bar Gamda dit : Cela a été lancé de la bouche du groupe [des Sages], et ils ont dit : Par exemple, les propriétaires étaient impurs par un mort et repoussés au second Pessa’h, car sans précision il se trouve au titre de Pessa’h.
אמר ר' חייא בר גמדא נזרקה מפי חבורה ואמרו כגון שהיו בעלים טמאי מת ונדחין לפסח שני דסתמיה לשום פסח קאי:
MICHNA: Le Pessa’h est égorgé en trois groupes, ainsi qu’il est dit : « et toute l’assemblée de la communauté d’Israël l’égorgera » (Ex 12, 6) : assemblée, communauté et Israël. Le premier groupe entrait ; quand le parvis était plein, on fermait les portes du parvis. On sonnait [un son continu], on sonnait un son brisé et on sonnait [un son continu].
מתני׳ הפסח נשחט בשלש כתות שנאמר (שמות יב, ו) ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל קהל ועדה וישראל נכנסה כת הראשונה נתמלאה העזרה נעלו דלתות העזרה תקעו הריעו ותקעו
Les cohanim se tenaient en rangées, avec dans leurs mains des coupes d’argent et des coupes d’or : une rangée tout en argent, en argent, et une rangée tout en or, en or ; elles n’étaient pas mélangées. Et les coupes n’avaient pas de fond [plat], de peur qu’on ne les pose et que le sang ne se coagule.
הכהנים עומדים שורות שורות ובידיהם בזיכי כסף ובזיכי זהב שורה שכולה כסף כסף ושורה שכולה זהב זהב לא היו מעורבין ולא היו לבזיכין שוליים שמא יניחום ויקרש הדם
Un Israélite égorgeait et le cohen recevait [le sang] ; il le passait à son compagnon, et son compagnon à son compagnon ; il recevait la [coupe] pleine et rendait la vide. Le cohen le plus proche de l’autel l’aspergeait d’une seule aspersion en direction du socle.
שחט ישראל וקבל הכהן נותנו לחבירו וחבירו לחבירו ומקבל את המלא ומחזיר את הריקן כהן הקרוב אצל המזבח זורקו זריקה אחת כנגד היסוד
Le premier groupe sortait et le second groupe entrait ; le second sortait, le troisième entrait. Comme on faisait pour le premier, ainsi faisait-on pour le second et le troisième. Ils récitaient le Hallel ; s’ils l’achevaient, ils le répétaient, et s’ils l’avaient répété, ils le récitaient une troisième fois, bien que jamais ils ne l’aient récité une troisième fois. Rabbi Yehouda dit : De tout temps, le troisième groupe n’arrivait jamais à « J’aime que le Seigneur entende », parce que ses gens étaient peu nombreux.
יצתה כת ראשונה ונכנסה כת שניה. יצתה שניה נכנסה שלישית כמעשה הראשונה כך מעשה השניה והשלישית קראו את ההלל אם גמרו שנו ואם שנו שלשו אע"פ שלא שלשו מימיהם ר' יהודה אומר מימיהם של כת שלישית לא הגיעו לאהבתי כי ישמע ה' מפני שעמה מועטין
Comme on faisait en semaine, ainsi faisait-on le Chabbat, sauf que les cohanim lavaient le parvis, sans l’assentiment des Sages. Rabbi Yehouda dit : Il remplissait une coupe du sang mélangé [répandu à terre] et l’aspergeait d’une seule aspersion sur l’autel ; et les Sages ne l’ont pas approuvé.
כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהכהנים מדיחים את העזרה שלא ברצון חכמים ר' יהודה אומר כוס היה ממלא מדם התערובת זרקו זריקה אחת על גבי המזבח ולא הודו לו חכמים
Comment suspendait-on et dépouillait-on [les agneaux] ? Il y avait des crochets de fer fixés dans les murs et dans les colonnes, auxquels on suspendait et dépouillait. Quiconque n’avait pas de place pour suspendre et dépouiller, il y avait là des bâtons minces et lisses : il le posait sur son épaule et sur l’épaule de son compagnon, et il suspendait et dépouillait. Rabbi Eliézer dit : Le quatorze
כיצד תולין ומפשיטין אונקליות של ברזל היו קבועים בכתלים ובעמודים שבהן תולין ומפשיטין כל מי שאין לו מקום לתלות ולהפשיט מקלות דקים וחלקים היו שם מניח על כתפו ועל כתף חבירו ותולה ומפשיט ר"א אומר י"ד
Original : Pesachim 64a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.