n’est pas obligatoire ; car si tu pensais qu’elle est obligatoire, qu’elle vienne le Chabbat, qu’elle vienne en grand nombre, qu’elle vienne en état d’impureté !
לאו חובה היא דאי סלקא דעתך חובה היא תיתי בשבת ותיתי במרובה ותיתי בטומאה
Pessa’him 70a פסחים
Structure du débat :Question 4Preuve 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et en petit nombre, pour quelle raison vient-elle donc ? Comme il est enseigné dans une baraïta : la ’haguiga qui vient avec le Pessa’h est mangée en premier, afin que le Pessa’h soit mangé à satiété.
ובמועט מיהו מ"ט אתיא כדתניא חגיגה הבאה עם הפסח נאכלת תחילה כדי שיהא פסח נאכל על השבע:
Et elle se mange pendant deux jours, etc. Notre michna n’est pas conforme à Ben Téma, car il est enseigné dans une baraïta : Ben Téma dit : La ’haguiga qui vient avec le Pessa’h est comme le Pessa’h et ne se mange que pendant un jour et une nuit ; et la ’haguiga du quinze se mange pendant deux jours et une nuit.
ונאכלת לשני ימים וכו': מתני' דלא כבן תימא דתניא בן תימא אומר חגיגה הבאה עם הפסח הרי היא כפסח ואינה נאכלת אלא ליום ולילה וחגיגת חמשה עשר נאכלת לשני ימים ולילה אחד
Et par la ’haguiga du quatorze, on s’acquitte [de l’obligation] de réjouissance, mais on ne s’acquitte pas [de l’obligation] de la ’haguiga.
וחגיגת ארבעה עשר יוצא בה משום שמחה ואין יוצא בה משום חגיגה
Quelle est la raison de Ben Téma ? Comme Rav l’enseigna à ’Hiya, son fils : « Et le sacrifice de la fête de Pessa’h ne passera pas la nuit jusqu’au matin » (Ex 34, 25). « Le sacrifice de la fête », c’est la ’haguiga ; « de Pessa’h », au sens propre ; et le Miséricordieux a dit : « ne passera pas la nuit ».
מ"ט דבן תימא כדמתני רב לחייא בריה (שמות לד, כה) ולא ילין לבקר זבח חג הפסח זבח חג זה חגיגה הפסח כמשמעו ואמר רחמנא לא ילין
Ils ont demandé : Pour Ben Téma, se mange-t-elle rôtie ou ne se mange-t-elle pas [nécessairement] rôtie ? Le Miséricordieux l’a-t-il comparée au Pessa’h pour [l’interdit de] passer la nuit, mais pas pour le rôti ? Ou peut-être n’y a-t-il pas de différence ?
איבעיא להו לבן תימא נאכלת צלי או אין נאכלת צלי כי אקשיה רחמנא לפסח ללינה אבל לצלי לא או דילמא לא שנא
Viens et écoute : « Cette nuit, tout est rôti. » Et Rav ’Hisda a dit : Ce sont les paroles de Ben Téma. On en déduit [qu’elle se mange rôtie].
ת"ש הלילה הזה כולו צלי ואמר רב חסדא זו דברי בן תימא שמע מינה
Ils ont demandé : Pour Ben Téma, vient-elle du gros bétail ou ne vient-elle pas du gros bétail ? Vient-elle des femelles ou ne vient-elle pas des femelles ? Vient-elle d’une bête de deux ans ou ne vient-elle pas d’une bête de deux ans ?
איבעיא להו לבן תימא באה מן הבקר או אינה באה מן הבקר באה מן הנקבות או אינה באה מן הנקבות באה בת שתי שנים או אינה באה בת שתי שנים
Le Miséricordieux l’a-t-il comparée au Pessa’h pour ce qui touche à la consommation, mais pas pour tout le reste ? Ou peut-être n’y a-t-il pas de différence ?
כי אקשיה רחמנא לפסח למידי דאכילה אבל לכל מילי לא או דילמא לא שנא
Viens et écoute : La ’haguiga qui vient avec le Pessa’h est comme le Pessa’h : elle vient du menu bétail et ne vient pas du gros bétail ; elle vient des mâles et ne vient pas des femelles ; elle vient d’une bête d’un an et ne vient pas d’une bête de deux ans ; elle ne se mange que pendant un jour et une nuit, elle ne se mange que rôtie et elle ne se mange que par ceux qui y sont inscrits.
ת"ש חגיגה הבאה עם הפסח הרי היא כפסח באה מן הצאן ואינה באה מן הבקר באה מן הזכרים ואינה באה מן הנקבות באה בת שנתה ואינה באה בת שתי שנים ואינה נאכלת אלא ליום ולילה ואינה נאכלת אלא צלי ואינה נאכלת אלא למנויו
Qui as-tu entendu soutenir cette opinion ? Ben Téma. On en déduit qu’il exige toutes ces choses. On en déduit.
מאן שמעת ליה דאית ליה האי סברא בן תימא שמע מינה כולהו מילתא בעינן ש"מ
Ils ont demandé : Pour Ben Téma, y a-t-il pour elle [l’interdit de] briser un os, ou n’y a-t-il pas pour elle [l’interdit de] briser un os ? Bien que le Miséricordieux l’ait comparée au Pessa’h, le verset dit : « en lui », « en lui » et non dans la ’haguiga ? Ou peut-être ce « en lui » vient-il [enseigner] : dans un [sacrifice] valide et non dans un invalide ?
איבעיא להו לבן תימא יש בה משום שבירת עצם או אין בה משום שבירת העצם אע"ג דכי אקשיה רחמנא לפסח אמר קרא בו בו ולא בחגיגה או דילמא האי בו בכשר ולא בפסול הוא דאתא
Viens et écoute : Un couteau trouvé le quatorze, on abat avec lui aussitôt ; le treize, on [l’]immerge une seconde fois. Un couperet, que ce soit dans l’un ou l’autre cas, on l’immerge une seconde fois.
ת"ש סכין שנמצאת בארבעה עשר שוחט בה מיד בשלשה עשר שונה ומטביל קופיץ בין בזה ובין בזה שונה ומטביל
Qui [est l’auteur] ? Si tu dis que ce sont les Sages, en quoi le couteau est-il différent, qu’on l’immerge parce qu’il est utile pour le Pessa’h ? Le couperet aussi est utile pour la ’haguiga !
מני אילימא רבנן מאי שנא סכין דמטביל דחזיא לפסח קופיץ נמי הא חזי לחגיגה
N’est-ce donc pas Ben Téma, et on en déduit qu’il y a pour elle [l’interdit de] briser un os ?
אלא לאו דבן תימא היא ושמע מינה יש בה משום שבירת העצם
Non : en fait ce sont les Sages, et [il s’agit du cas] où [le quatorze] tombe un Chabbat.
לא לעולם רבנן וכגון שבא בשבת
Mais puisqu’il enseigne dans la suite : « Si le quatorze tombe un Chabbat, on abat avec lui aussitôt ; et le quinze, on abat avec lui aussitôt. Si l’on trouve un couperet attaché à un couteau, il est comme le couteau », on en déduit que dans la première partie il ne s’agit pas du Chabbat !
והא מדקתני סיפא חל ארבעה עשר להיות בשבת שוחט בה מיד ובחמשה עשר שוחט בה מיד נמצאת קופיץ קשורה לסכין הרי היא כסכין מכלל דרישא לאו בשבת עסקינן
Mais [dis plutôt :] qu’il vient
ואלא שבא
Original : Pesachim 70a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.