Et ces deux versets, pourquoi en ai-je besoin ? L’un pour l’’ola et l’autre pour les chelamim. Et ils sont nécessaires : car si le Miséricordieux l’avait écrit pour l’’ola, j’aurais dit : c’est l’’ola, qui est plus grave, car elle est entièrement brûlée ; mais les chelamim, qui ne sont pas aussi graves, je dirais non.
והני תרי קראי למה לי חד בעולה וחד בשלמים וצריכא דאי כתב רחמנא בעולה הוה אמינא עולה היא דחמירא שכן כליל אבל שלמים דלא חמירי אימא לא
Et si le Miséricordieux l’avait écrit pour les chelamim, j’aurais dit : au contraire, [c’est] parce qu’ils ont deux consommations ; mais l’’ola, qui n’a pas deux consommations, je dirais non ; il nous fait savoir [que si].
ואי כתב רחמנא שלמים הוה אמינא אדרבה דאית בהו שתי אכילות אבל עולה דלית בה שתי אכילות אימא לא קמ"ל
Et pour Rabbi Eliézer aussi, n’est-il pas écrit : « et la chair, tu la mangeras » ? Il te dira : Celui-là est nécessaire [pour enseigner] que la chair n’est pas permise à la consommation tant que le sang n’a pas été aspergé.
ור' אליעזר נמי הכתיב והבשר תאכל אמר לך ההוא מיבעי ליה שאין הבשר מותר באכילה עד שיזרק הדם
Il te dira : S’il en était ainsi, que le Miséricordieux écrive « la chair, tu la mangeras », et ensuite « et le sang de tes sacrifices sera répandu », comme il est écrit au début : « Et tu offriras tes holocaustes, la chair et le sang » (Dt 12, 27). Pourquoi l’a-t-il placé avant le sang de tes sacrifices ? On en déduit : le sang, même s’il n’y a pas de chair ; et on en déduit que la chair n’est pas permise à la consommation tant que le sang n’a pas été aspergé.
אמר לך אם כן נכתוב רחמנא הבשר תאכל והדר ודם זבחיך ישפך כדכתיב ברישא (דברים יב, כז) ועשית עולותיך הבשר והדם מאי שנא דאקדמיה לדם זבחיך שמע מינה דם אע"פ שאין בשר ושמע מינה שאין הבשר מותר באכילה עד שיזרק הדם
Et pour Rabbi Yehochoua, [l’idée] que la chair n’est pas permise à la consommation tant que le sang n’a pas été aspergé est un raisonnement a fortiori : si les parties à brûler, qui, lorsqu’elles manquent, n’empêchent pas, empêchent lorsqu’elles sont présentes, le sang, qui empêche lorsqu’il manque, à plus forte raison empêche-t-il lorsqu’il est présent !
ור' יהושע אין הבשר מותר באכילה עד שיזרק הדם קל וחומר הוא ומה אימורין דכי ליתנהו לא מעכבי כי איתנהו מעכבי דם דכי ליתיה מעכב כי איתיה לא כל שכן דמעכב
Et Rabbi Eliézer ? Une chose qui découle d’un raisonnement a fortiori, le verset prend la peine de l’écrire. Et Rabbi Yehochoua ? Partout où il y a lieu d’interpréter, nous interprétons.
ורבי אליעזר מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא ור' יהושע כל היכא דאיכא למדרש דרשינן
Maintenant, dirons-nous que notre michna n’est pas conforme à Rabbi Yehochoua ? Car puisqu’il dit qu’il nous faut les deux, et que le diadème ne rend pas agréé ce qui concerne la consommation, comment [ces sacrifices] viennent-ils en état d’impureté ?
השתא לימא מתני' דלא כרבי יהושע דכיון דאמר בעינן תרתי וציץ אאכילות לא מרצה היכי אתי בטומאה
Cela va bien pour les sacrifices, où il y a des parties qui montent ; mais l’’omer et les deux pains, où il n’y a pas de parties qui montent, qu’y a-t-il à dire ? On répond : Quand Rabbi Yehochoua a dit qu’il nous faut les deux, c’est pour les sacrifices ; pour les offrandes de farine, il ne l’a pas dit.
הא תינח זבחים דאיכא עולין אלא עומר ושתי הלחם דליכא עולין מאי איכא למימר אמרי כי אמר רבי יהושע נמי דבעינן תרתי בזבחים במנחות לא אמר
Et pour les offrandes de farine, il ne l’a pas dit ? Mais nous avons appris : Si ses restes sont devenus impurs, si ses restes ont été perdus, selon la mesure de Rabbi Eliézer elle est valide ; selon la mesure de Rabbi Yehochoua elle est invalide !
ובמנחות לא אמר והתנן נטמאו שיריה אבדו שיריה כמדת רבי אליעזר כשירה כמדת רבי יהושע פסולה
« Selon la mesure », et pas [vraiment] « selon la mesure » : selon la mesure de Rabbi Yehochoua, qui exige les deux, mais pas selon [l’avis de]Rabbi Yehochoua ; car Rabbi Yehochoua l’a dit pour les sacrifices et ne l’a pas dit pour les offrandes de farine, tandis que ce Tanna pense [ainsi] même pour les offrandes de farine.
כמדת ולא כמדת כמדת רבי יהושע דבעינן תרתי ולא כמדת רבי יהושע דאילו רבי יהושע בזבחים אמר במנחות לא אמר ואילו האי תנא סבר אפילו במנחות
Et qui est ce Tanna qui se tient selon lui et se montre plus rigoureux que lui ? De plus, il est enseigné : Rabbi Yossé a dit : Je vois [la logique] des paroles de Rabbi Eliézer pour les offrandes de farine et pour les sacrifices, et des paroles de Rabbi Yehochoua pour les sacrifices et pour les offrandes de farine.
ומנו האי תנא דקאי כוותיה ומחמיר טפי מיניה ועוד תניא א"ר יוסי רואה אני את דברי רבי אליעזר במנחות ובזבחים ודברי רבי יהושע בזבחים ובמנחות
Les paroles de Rabbi Eliézer pour les sacrifices : il disait : le sang, même s’il n’y a pas de chair. Les paroles de Rabbi Yehochoua pour les sacrifices : il disait : s’il n’y a pas de sang, il n’y a pas de chair ; s’il n’y a pas de chair, il n’y a pas de sang. Les paroles de Rabbi Eliézer pour les offrandes de farine : il disait : la poignée, même s’il n’y a pas de restes. Les paroles de Rabbi Yehochoua pour les offrandes de farine : il disait : s’il n’y a pas de poignée, il n’y a pas de restes ; s’il n’y a pas de restes, il n’y a pas de poignée.
דברי רבי אליעזר בזבחים שהיה אומר דם אף על פי שאין שם בשר ודברי רבי יהושע בזבחים שהיה אומר אם אין דם אין בשר אם אין בשר אין דם דברי רבי אליעזר במנחות שהיה אומר קומץ אף על פי שאין שירים דברי רבי יהושע במנחות שהיה אומר אם אין קומץ אין שירים אם אין שירים אין קומץ
Mais « devenu impur », selon qui l’enseigne-t-il ? Selon Rabbi Eliézer ? C’est évident ! Maintenant qu’on peut dire que [pour des restes] perdus et brûlés, qui n’existent plus, Rabbi Eliézer valide, faut-il le dire pour [des restes] devenus impurs, qui existent ? C’est donc évidemment selon Rabbi Yehochoua, et il enseigne : elle est invalide.
אלא נטמא למאן קתני לרבי אליעזר פשיטא השתא יש לומר אבוד ושרוף דליתנהו מכשיר רבי אליעזר נטמא דאיתיה מיבעיא אלא פשיטא לרבי יהושע וקתני פסולה
Et de plus, il est enseigné : Rabbi Yehochoua dit : Pour tous les sacrifices de la Torah, que la chair soit devenue impure et que la graisse subsiste, ou que la graisse soit devenue impure et que la chair subsiste, on asperge le sang ; mais si les deux sont devenues impures, non. Donc Rabbi Yehochoua pense que le diadème ne rend agréé ni ce qui monte ni ce qui concerne la consommation.
ועוד תניא רבי יהושע אומר כל זבחים שבתורה בין שנטמא בשר וחלב קיים ובין שנטמא חלב ובשר קיים זורק את הדם אבל נטמאו תרווייהו לא אלמא קסבר רבי יהושע אין הציץ מרצה על העולין ולא על האכילות
C’est donc qu’en réalité notre michna est de Rabbi Yehochoua, et il n’y a pas de difficulté : ici a priori, là a posteriori. Quand Rabbi Yehochoua l’a dit, c’est a priori, mais a posteriori, non.
אלא לעולם רבי יהושע היא מתני' ולא קשיא כאן לכתחלה כאן דיעבד כי אמר רבי יהושע לכתחלה דיעבד לא
Et d’où le dis-tu, que Rabbi Yehochoua fait une différence entre a priori et a posteriori ? Car il est enseigné : Si la chair est devenue impure, ou si elle a été invalidée, ou si elle est sortie hors des tentures, Rabbi Eliézer dit : On aspergera [le sang] ; Rabbi Yehochoua dit : On n’aspergera pas. Et Rabbi Yehochoua reconnaît que si l’on a aspergé, [le sacrifice] est agréé.
ומנא תימרא דשני ליה לרבי יהושע בין לכתחלה לדיעבד דתניא נטמא בשר או שנפסל או שיצא חוץ לקלעים ר"א אומר יזרק ר' יהושע אומר לא יזרק ומודה ר' יהושע שאם זרק הורצה
D’abord, « invalide » laisse entendre a posteriori ; et de plus, « cinq choses viennent » laisse entendre a priori.
חדא דפסולה דיעבד משמע ועוד חמשה דברים באין לכתחלה משמע
Original : Pesachim 77b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.