Les boucs des néoménies lui étaient nécessaires : il te viendrait à l’esprit de dire que « temps fixe » n’est pas écrit à leur sujet ; il nous fait savoir que la néoménie est appelée « temps fixe ».
שעירי ראשי חדשים איצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא הא לא כתיב בהו מועד קמ"ל דראש חדש איקרי מועד
Comme [l’a dit]Abayé, car Abayé a dit : Le [mois de] Tamouz de cette année-là fut [compté] plein, car il est écrit : « Il a convoqué contre moi un temps fixe pour briser mes jeunes gens » (Lm 1, 15).
כדאביי דאמר אביי תמוז דהאי שתא מלויי מליוה דכתיב (איכה א, טו) קרא עלי מועד לשבור בחורי
Faut-il en conclure que tous viennent de [l’expression] « temps fixe » ? D’où le savons-nous ? Car nos maîtres ont enseigné : « Et Moïse dit les temps fixes de l’Éternel » (Lv 23, 44). Pourquoi l’Écriture le dit-elle ? Parce que nous ne l’avons appris que pour le tamid et le Pessa’h, au sujet desquels il est dit : « en son temps fixe », « en son temps fixe » : même le Chabbat ; « en son temps fixe » : même en état d’impureté.
למימרא דכולהו ממועד אתו מנהני מילי דתנו רבנן (ויקרא כג, מד) וידבר משה את מועדי ה' מה תלמוד לומר לפי שלא למדנו אלא לתמיד ופסח שנאמר בהו במועדו במועדו ואפילו בשבת במועדו ואפילו בטומאה
Les autres sacrifices communautaires, d’où [le savons-nous] ? Car il est dit : « Voilà ce que vous ferez pour l’Éternel en vos temps fixes » (Nb 29, 39).
שאר קרבנות ציבור מניין שנאמר (במדבר כט, לט) אלה תעשו לה' במועדיכם
D’où [savons-nous qu’il faut] inclure l’’omer et ce qui est offert avec lui, les deux pains et ce qui est offert avec eux ? L’Écriture dit : « Et Moïse dit les temps fixes de l’Éternel aux enfants d’Israël » : l’Écriture leur a fixé à tous un même temps fixe.
מניין לרבות עומר והקרב עמו שתי הלחם והקרב עמם ת"ל וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל הכתוב קבעו מועד אחד לכולן
Et tous ceux-là, pourquoi en ai-je besoin ? Ils sont nécessaires. Car si le Miséricordieux avait écrit [seulement] le tamid, j’aurais dit : le tamid, parce qu’il est fréquent et entièrement brûlé, mais le Pessa’h, non ; il nous fait savoir [que si].
וכל הני למה לי צריכי דאי כתב רחמנא תמיד הוה אמינא תמיד שכן תדיר וכליל אבל פסח לא קמ"ל
Et si le Miséricordieux avait écrit [seulement] le Pessa’h, [j’aurais dit :] le Pessa’h, parce qu’on est passible de karet, mais le tamid, pour lequel on n’est pas passible de karet, je dirais non ; il nous fait savoir [que si].
ואי כתב רחמנא פסח פסח שהוא ענוש כרת אבל תמיד דאין ענוש כרת אימא לא קמ"ל
Et si le Miséricordieux avait écrit ces deux-là, j’aurais dit : ceux-là ont un aspect grave : le tamid est fréquent et entièrement brûlé, le Pessa’h rend passible de karet ; mais les autres sacrifices communautaires, je dirais non. Le Miséricordieux a écrit : « Voilà ce que vous ferez pour l’Éternel en vos temps fixes ».
ואי כתב רחמנא הני תרתי הוה אמינא הני הוא יש בהן צד חמור תמיד תדיר וכליל פסח שהוא ענוש כרת אבל שאר קרבנות ציבור אימא לא כתב רחמנא אלה תעשו לה' במועדיכם
Et si le Miséricordieux avait écrit [seulement] « Voilà ce que vous ferez pour l’Éternel en vos temps fixes », j’aurais dit : les autres sacrifices communautaires, qui viennent pour expier ; mais l’’omer et les deux pains, qui ne viennent pas pour expier mais seulement pour permettre [la nouvelle récolte], non ; il nous fait savoir [que si].
ואי כתב רחמנא אלה תעשו לה' במועדיכם הוה אמינא שאר קרבנות ציבור הבאין לכפר אבל עומר ושתי הלחם דאין באין לכפר אלא להתיר בעלמא נינהו לא קמ"ל
Et si le Miséricordieux avait écrit l’’omer et les deux pains seuls, j’aurais dit : au contraire, l’’omer et les deux pains sont plus forts, car ils viennent pour permettre, mais ceux-là non ; il nous fait savoir [que si].
ואי כתב רחמנא עומר ושתי הלחם לחודייהו הוה אמינא אדרבה עומר ושתי הלחם דאלימי דבאין להתיר אבל הנך לא קמ"ל
Car il n’y a pas de Tanna dont tu aies entendu qu’il dise que l’impureté est permise pour la communauté, sauf Rabbi Yehouda ; car il est enseigné : Le diadème, qu’il soit sur son front ou qu’il ne soit pas sur son front, rend agréé, ce sont les paroles de Rabbi Chimon. Rabbi Yehouda dit : Tant qu’il est sur son front, il rend agréé ; s’il n’est plus sur son front, il ne rend pas agréé.
דליכא תנא דשמעת ליה דאמר טומאה הותרה בציבור אלא רבי יהודה דתניא ציץ בין שישנו על מצחו ובין שאינו על מצחו מרצה דברי ר"ש ר' יהודה אומר עודיהו על מצחו מרצה אין עודיהו על מצחו אינו מרצה
Il lui dit : Laisse Yom Kippour, car l’impureté est permise pour la communauté. On en déduit que Rabbi Chimon pense que l’impureté est [seulement] repoussée pour la communauté.
אמר לו הנח ליום הכפורים שטומאה הותרה בציבור מכלל דר"ש סבר טומאה דחויה היא בציבור
Et [ils ont pensé que,] selon tout le monde, le diadème ne rend pas agréé ce qui concerne la consommation ; car il n’y a pas de Tanna dont tu aies entendu qu’il dise que le diadème rend agréé ce qui concerne la consommation, sauf Rabbi Eliézer ; car il est enseigné : Rabbi Eliézer dit : Le diadème rend agréé ce qui concerne la consommation. Rabbi Yossé dit : Le diadème ne rend pas agréé ce qui concerne la consommation.
ודכולי עלמא אין הציץ מרצה על אכילות דליכא תנא דשמעת ליה דאמר הציץ מרצה על אכילות אלא ר"א דתניא ר"א אומר הציץ מרצה על אכילות רבי יוסי אומר אין הציץ מרצה על אכילות
Dirons-nous que notre michna n’est pas conforme à Rabbi Yehochoua ? Car il est enseigné : « Et tu offriras tes holocaustes, la chair et le sang » (Dt 12, 27). Rabbi Yehochoua dit : S’il n’y a pas de sang, il n’y a pas de chair ; s’il n’y a pas de chair, il n’y a pas de sang.
נימא מתניתין דלא כרבי יהושע דתניא (דברים יב, כז) ועשית עולותיך הבשר והדם רבי יהושע אומר אם אין דם אין בשר אם אין בשר אין דם
Rabbi Eliézer dit : Le sang, même s’il n’y a pas de chair, car il est dit : « Et le sang de tes sacrifices sera répandu » (Dt 12, 27). Et comment accomplirai-je : « Et tu offriras tes holocaustes, la chair et le sang » ? Pour te dire : de même que le sang [s’offre] par aspersion, de même la chair par jet.
רבי אליעזר אומר דם אף על פי שאין בשר שנאמר (דברים יב, כז) ודם זבחיך ישפך ומה אני מקיים ועשית עולותיך הבשר והדם לומר לך מה דם בזריקה אף בשר בזריקה
Et pour Rabbi Yehochoua aussi, n’est-il pas écrit : « Et le sang de tes sacrifices sera répandu » ? Il te dira : Il est écrit à côté : « et la chair, tu la mangeras ».
ורבי יהושע נמי הכתיב ודם זבחיך ישפך אמר לך הא כתיב גביה והבשר תאכל
Original : Pesachim 77a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.