Tu as pourtant dit que pour la communauté, même Rabbi Yehochoua le reconnaît !
הא אמרת בציבור אפילו רבי יהושע מודה
Pessa’him 78b פסחים
Structure du débat :Michna 1Question 3Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
C’est plutôt : je vois [la logique] des paroles de Rabbi Eliézer a posteriori, et des paroles de Rabbi Yehochoua a priori. A posteriori, même Rabbi Yehochoua le reconnaît, puisqu’il est enseigné : « Rabbi Yehochoua reconnaît que si l’on a aspergé, [le sacrifice] est agréé » !
אלא רואה אני דברי ר"א בדיעבד ודברי ר' יהושע לכתחלה דיעבד אפילו רבי יהושע נמי מודה הוא דקתני מודה רבי יהושע שאם זרק הורצה
Ceci pour l’impureté, cela pour [ce qui est] perdu et brûlé : quand il est enseigné : « Rabbi Yehochoua reconnaît que si l’on a aspergé, [le sacrifice] est agréé », c’est pour [ce qui est] devenu impur, mais pour [ce qui est] perdu et brûlé, non ; quand Rabbi Yossé dit : « Je vois [la logique] des paroles de Rabbi Eliézer a posteriori », c’est pour [ce qui est] perdu et brûlé.
הא בטומאה הא באבוד ושרוף כי קתני מודה רבי יהושע שאם זרק הורצה בנטמא אבל באבוד ושרוף לא כי קאמר ר' יוסי רואה אני את דברי ר"א בדיעבד באבוד ושרוף:
MICHNA: Si la chair est devenue impure et que la graisse subsiste, on n’asperge pas le sang. Si la graisse est devenue impure et que la chair subsiste, on asperge le sang. Pour les [autres] choses consacrées, il n’en est pas ainsi : même si la chair est devenue impure et que la graisse subsiste, on asperge le sang.
מתני׳ נטמא בשר וחלב קיים אינו זורק את הדם נטמא החלב והבשר קיים זורק את הדם ובמוקדשים אינו כן אלא אע"פ שנטמא הבשר והחלב קיים זורק את הדם:
GUEMARA: Rav Guidel a dit au nom de Rav : Si l’on a aspergé, [le sacrifice] est agréé. Mais il nous faut la consommation ! La consommation n’est pas indispensable.
גמ׳ אמר רב גידל אמר רב אם זרק הורצה והא בעינן אכילה אכילה לא מעכבא
Mais il est écrit : « chacun selon ce qu’il mange » (Ex 12, 4) ! C’est pour la mitsva.
והא כתיב (שמות יב, ד) איש לפי אכלו למצוה
Et pas pour rendre indispensable ? Mais il est enseigné : « Selon le compte » (Ex 12, 4) : cela enseigne que le Pessa’h n’est abattu que pour ceux qui y sont inscrits. Je pourrais penser que si on l’a abattu pour d’autres que ceux qui y sont inscrits, on serait comme celui qui transgresse une mitsva, mais il serait valide ; l’Écriture dit : « chacun selon ce qu’il mange, vous ferez le compte » : l’Écriture l’a répété pour rendre indispensable !
ולעכב לא והתניא (שמות יב, ד) במכסת מלמד שאין הפסח נשחט אלא למנויו יכול שחטו שלא למנויו יהא כעובר על המצוה וכשר ת"ל איש לפי אכלו תכוסו הכתוב שנה עליו לעכב
Et ceux qui mangent sont comparés à ceux qui sont inscrits.
ואיתקש אוכלין למנויין
C’est plutôt que Rav dit comme Rabbi Nathan, qui dit que la consommation des Pessa’h n’est pas indispensable.
אלא רב דאמר כרבי נתן דאמר אכילת פסחים לא מעכבא
Quel [enseignement de] Rabbi Nathan ? Si tu dis ce [que dit] Rabbi Nathan, car il est enseigné : Rabbi Nathan dit : D’où [savons-nous] que tout Israël peut s’acquitter avec un seul Pessa’h ? L’Écriture dit : « Et toute l’assemblée de la communauté d’Israël l’égorgera entre les deux soirs » (Ex 12, 6). Toute l’assemblée égorge-t-elle donc ? N’est-ce pas qu’un seul égorge ? Cela enseigne donc que tout Israël peut s’acquitter avec un seul Pessa’h.
הי רבי נתן אילימא הא רבי נתן דתניא רבי נתן אומר מנין שכל ישראל יוצאין בפסח אחד ת"ל (שמות יב, ו) ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים וכי כל הקהל שוחטין והלא אין שוחט אלא אחד אלא מלמד שכל ישראל יוצאין בפסח אחד
Peut-être est-ce différent là, car si ceux-ci se retirent, il est apte pour ceux-là, et si ceux-là se retirent, il est apte pour ceux-ci.
דילמא שאני התם דאי ממשכי הני חזי להני ואי ממשכי הני חזי להני
C’est plutôt ce [que dit] Rabbi Nathan, car il est enseigné : Si une confrérie s’est inscrite sur lui, et qu’ensuite une autre confrérie s’est inscrite sur lui : les premiers, qui en ont la valeur d’une olive, mangent et sont exempts de faire le second Pessa’h ; les derniers, qui n’en ont pas la valeur d’une olive, ne mangent pas et sont tenus de faire le second Pessa’h.
אלא הא ר' נתן דתניא נמנו עליו חבורה אחת וחזרו ונמנו עליו חבורה אחרת ראשונים שיש להן כזית אוכלין ופטורין מלעשות פסח שני אחרונים שאין להם כזית אין אוכלין וחייבין לעשות פסח שני
Rabbi Nathan dit : Les uns et les autres sont exempts de faire le second Pessa’h, car le sang a déjà été aspergé.
רבי נתן אומר אלו ואלו פטורין מלעשות פסח שני שכבר נזרק הדם
Et encore, peut-être est-ce différent là, car si ceux-ci se retirent, il est apte pour eux ? S’il en était ainsi, qu’il enseigne : « puisqu’ils sont aptes à se retirer » ! Qu’est-ce que « car le sang a déjà été aspergé » ? On en déduit que la chose dépend du sang, mais que la consommation n’est pas indispensable.
אכתי דילמא שאני התם דאי ממשכי הני חזי להו א"כ ליתני הואיל וראויים לימשך מאי שכבר נזרק הדם ש"מ בדם תליא מילתא אבל אכילה לא מעכבא
Qu’est-ce qui a contraint Rav à interpréter notre michna comme a priori et selon Rabbi Nathan ? Qu’il l’interprète selon les Sages, et même a posteriori, non ! C’est notre michna qui lui faisait difficulté : pourquoi enseigne-t-elle « on n’asperge pas le sang » ? Qu’elle enseigne « c’est invalide » ! On en déduit donc : on n’asperge pas a priori, mais a posteriori c’est bien.
מאי דוחקיה דרב דמוקים לה מתני' לכתחלה ור' נתן נוקמה כרבנן ואפילו דיעבד נמי לא רב מתני' קשיתיה אמאי (תני) אין זורק את הדם ליתני פסול אלא שמע מינה אין זורק לכתחלה אבל דיעבד שפיר דמי
Et pour Rabbi Nathan, « chacun selon ce qu’il mange », pourquoi en ai-je besoin ? Car il nous faut un homme apte à manger.
ולר' נתן איש לפי אכלו למה לי דבעינן גברא דחזי לאכילה
Qui a enseigné ceci, que nos maîtres ont enseigné : Si on l’a abattu pour ceux qui le mangent et qu’on en a aspergé le sang pour d’autres que ceux qui le mangent, le Pessa’h lui-même est valide et l’homme s’en acquitte de son obligation. Selon qui ? Dirons-nous que c’est Rabbi Nathan et non les Sages ?
מאן תנא להא דתנו רבנן שחטו לאוכליו וזרקו דמו שלא לאוכליו הפסח עצמו כשר ואדם יוצא בו ידי חובתו כמאן נימא רבי נתן היא ולא רבנן
Tu peux même dire [que ce sont] les Sages : il n’y a pas d’intention [relative] aux mangeurs lors de l’aspersion.
אפילו תימא רבנן אין מחשבת אוכלין בזריקה
Qui a enseigné ceci, que nos maîtres ont enseigné : Si quelqu’un était malade au moment de l’abattage et en bonne santé au moment de l’aspersion, [ou] en bonne santé au moment de l’abattage et malade au moment de l’aspersion, on n’abat pas et on n’asperge pas pour lui, à moins qu’il ne soit en bonne santé du moment de l’abattage au moment de l’aspersion. Selon qui ? Dirons-nous que ce sont les Sages et non Rabbi Nathan ? Tu peux même dire [que c’est] Rabbi Nathan : il nous faut un homme apte à manger.
מאן תנא להא דתנו רבנן הרי שהיה חולה בשעת שחיטה וחלים בשעת זריקה חלים בשעת שחיטה וחולה בשעת זריקה אין שוחטין וזורקין עליו עד שיהא חלים משעת שחיטה עד שעת זריקה כמאן נימא רבנן היא ולא רבי נתן אפילו תימא רבי נתן גברא דחזי לאכילה בעינן
Qui a enseigné ceci, que nos maîtres ont enseigné : Si on l’a abattu en état de pureté et qu’ensuite les propriétaires sont devenus impurs, on aspergera le sang en état de pureté, mais on ne mangera pas la chair en état d’impureté. Selon qui ?
מאן תנא להא דתנו רבנן שחטו בטהרה ואחר כך נטמאו הבעלים יזרק הדם בטהרה ואל יאכל בשר בטומאה כמאן
Rabbi (Eliézer) a dit : C’est enseigné [comme sujet de] controverse, et c’est Rabbi Nathan. Et Rabbi Yo’hanan a dit : Tu peux même dire que ce sont les Sages : de quoi s’agit-il ici ? De la communauté, qui le fait même en état d’impureté.
אמר רבי (אליעזר) במחלוקת שנויה ורבי נתן היא ורבי יוחנן אמר אפילו תימא רבנן היא הכא במאי עסקינן בציבור דאפילו בטומאה נמי עבדי
Si c’est pour la communauté, pourquoi la chair ne se mange-t-elle pas en état d’impureté ? C’est un décret, de peur que les propriétaires ne deviennent impurs après l’aspersion et ne disent : L’an dernier, n’étions-nous pas impurs, et nous avons mangé ? Maintenant aussi mangeons ! Et ils ne savent pas que l’an dernier, quand le sang a été aspergé, les propriétaires étaient impurs, [alors que] maintenant, les propriétaires étaient purs.
אי בציבור אמאי אין הבשר נאכל בטומאה גזירה שמא יטמאו הבעלים לאחר זריקה ויאמרו אשתקד לא נטמאנו ואכלנו השתא נמי ניכול ולא ידעי דאשתקד כי איזדריק דם בעלים טמאים הוו השתא בעלים טהורין הוו
Original : Pesachim 78b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.