Structure du débat :Michna 1Question 4Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et si tu veux, je dirai : Rav dit comme Rabbi Yehochoua, car il est enseigné : Rabbi Yehochoua dit : Pour tous les sacrifices de la Torah, que la chair soit devenue impure et que la graisse subsiste, ou que la graisse soit devenue impure et que la chair subsiste, on asperge le sang.
ואיבעית אימא רב דאמר כר' יהושע דתניא רבי יהושע אומר כל הזבחים שבתורה בין שנטמא בשר וחלב קיים בין שנטמא חלב ובשר קיים זורק את הדם
[Pour le sacrifice du] naziréen et celui qui fait le Pessa’h, si la graisse est devenue impure et que la chair subsiste, on asperge le sang ; si la chair est devenue impure et que la graisse subsiste, on n’asperge pas le sang, et si l’on a aspergé, [le sacrifice] est agréé.
נזיר ועושה פסח נטמא חלב ובשר קיים זורק את הדם נטמא בשר וחלב קיים אין זורק את הדם ואם זרק הורצה
C’est Rabbi Yehochoua, car il est enseigné : Rabbi Yehochoua dit : Pour tous les sacrifices de la Torah dont il est resté la valeur d’une olive de chair ou la valeur d’une olive de graisse, on asperge le sang ; [s’il en reste] la valeur d’une demi-olive de chair et la valeur d’une demi-olive de graisse, on n’asperge pas le sang.
רבי יהושע היא דתניא רבי יהושע אומר כל הזבחים שבתורה שנשתייר מהן כזית בשר או כזית חלב זורק את הדם כחצי זית בשר וכחצי זית חלב אין זורק את הדם
Et pour l’’ola, même [s’il reste] la valeur d’une demi-olive de chair et la valeur d’une demi-olive de graisse, on asperge le sang, parce qu’elle est entièrement brûlée. Et pour l’offrande de farine, même si elle subsiste tout entière, on n’aspergera pas.
ובעולה אפילו כחצי זית בשר וכחצי זית חלב זורק את הדם מפני שכולה כליל ובמנחה אע"פ שכולה קיימת לא יזרוק
L’offrande de farine, de quoi s’agit-il ? Rav Papa a dit : De l’offrande de farine des libations. Il te viendrait à l’esprit de dire : puisqu’elle vient en vertu du sacrifice, elle est comme le sacrifice lui-même ; il nous fait savoir [que non].
מנחה מאי עבידתה אמר רב פפא מנחת נסכים סלקא דעתך אמינא כיון דקא אתיא מכח זבח כגופיה דזבח דמי קמ"ל
La graisse, d’où le tenons-nous ? Rabbi Yo’hanan a dit au nom de Rabbi Yichmaël, et on l’a rapporté au nom de Rabbi Yehochoua ben ’Hanania : Le verset dit : « Et il fera brûler la graisse en odeur agréable à l’Éternel » (Lv 17, 6) : la graisse, même s’il n’y a pas de chair.
חלב מנא לן אמר ר' יוחנן משום ר' ישמעאל ומטו בה משום רבי יהושע בן חנניה דאמר קרא (ויקרא יז, ו) והקטיר החלב לריח ניחוח לה' חלב אע"פ שאין בשר
Où disons-nous qu’on asperge [pour eux] ? Puisqu’il enseigne : « Et pour l’offrande de farine, même si elle subsiste tout entière, on n’aspergera pas » : l’offrande de farine, non, mais le lobe du foie et les deux reins, c’est bien. D’où le tenons-nous ?
היכא אמרינן דזרקינן מדקתני ובמנחה אע"פ שכולה קיימת לא יזרוק מנחה הוא דלא אבל יותרת הכבד ושתי הכליות שפיר דמי מנא לן
Et il fallait écrire « la graisse », et il fallait écrire « odeur agréable ». Car si le Miséricordieux avait écrit [seulement] « la graisse », j’aurais dit : la graisse, oui, le lobe du foie et les deux reins, non ; le Miséricordieux a écrit « en odeur agréable ». Et si le Miséricordieux avait écrit [seulement] « en odeur agréable », j’aurais dit : tout ce qui monte en odeur agréable, même l’offrande de farine ; le Miséricordieux a écrit « la graisse ».
ואיצטריך למכתב חלב ואיצטריך למכתב ריח ניחוח דאי כתב רחמנא חלב הוה אמינא חלב אין יותרת הכבד ושתי הכליות לא כתב רחמנא לריח ניחוח ואי כתב רחמנא לריח ניחוח הוה אמינא כל העולין לריח ניחוח ואפי' מנחה כתב רחמנא חלב:
MICHNA: Si la communauté ou sa majorité est devenue impure, ou si les cohanim étaient impurs et la communauté pure, on le fera en état d’impureté. Si une minorité de la communauté est devenue impure, les purs font le premier [Pessa’h] et les impurs font le second.
מתני׳ נטמא קהל או רובו או שהיו הכהנים טמאים והקהל טהורים יעשו בטומאה נטמא מיעוט הקהל הטהורין עושין את הראשון והטמאין עושין את השני:
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : Si les Israélites étaient impurs, et les cohanim et les ustensiles du service purs, ou si les Israélites étaient purs, et les cohanim et les ustensiles du service impurs, et même si les Israélites et les cohanim étaient purs et les ustensiles du service impurs, on le fera en état d’impureté, car un sacrifice communautaire ne se divise pas.
גמ׳ ת"ר הרי שהיו ישראל טמאין וכהנים וכלי שרת טהורין או שהיו ישראל טהורין וכהנים וכלי שרת טמאין ואפילו ישראל וכהנים טהורין וכלי שרת טמאין יעשו בטומאה שאין קרבן ציבור חלוק
Rav ’Hisda a dit : On ne l’a enseigné que si le couteau est devenu impur par un impur [par contact] d’un mort, car le Miséricordieux a dit : « un tué par l’épée » (Nb 19, 16) : l’épée est comme le tué.
אמר רב חסדא לא שנו אלא שנטמא הסכין בטמא מת דרחמנא אמר (במדבר יט, טז) בחלל חרב חרב הרי הוא כחלל
Et il rend l’homme impur, de sorte que dès le départ, quand [le sacrifice] est fait, il est fait dans l’impureté du corps, qui est [passible] de karet.
וקא מטמא לגברא דמעיקרא כי מיתעביד בטומאת הגוף דכרת קא מיתעביד
Mais si le couteau est devenu impur d’une impureté de reptile, qui rend la chair impure mais ne rend pas l’homme impur, les purs le font, les impurs ne le font pas : mieux vaut qu’il mange [de la chair] dans l’impureté de la chair, [passible] d’une interdiction, et qu’il ne mange pas de la chair dans l’impureté du corps, qui est [passible] de karet.
אבל נטמא הסכין בטומאת שרץ דבשר הוא דמטמיא ליה לגברא לא מטמיא ליה טהורין עביד טמאין לא עביד מוטב יאכל בטומאת בשר בלאו ואל יאכל בשר בטומאת הגוף שהוא בכרת
Donc Rav ’Hisda pense que l’impureté est [seulement] repoussée pour la communauté. Et de même Rabbi Yits’hak a dit : L’impureté est [seulement] repoussée pour la communauté.
אלמא קסבר רב חסדא טומאה דחויה היא בציבור וכן אמר ר' יצחק טומאה דחויה היא בציבור
Et Rava a dit : Même les impurs le font aussi. Quelle en est la raison ? Car il est écrit : « Et la chair qui touchera quoi que ce soit d’impur ne sera pas mangée, elle sera brûlée au feu ; et quant à la chair, tout pur mangera de la chair » (Lv 7, 19).
ורבא אמר אפילו טמאין נמי עבדי מאי טעמא דכתיב (ויקרא ז, יט) והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר
Partout où nous ne lisons pas à son sujet : « Et la chair qui touchera quoi que ce soit d’impur ne sera pas mangée », nous ne lisons pas à son sujet : « et quant à la chair, tout pur mangera de la chair » ; partout où nous lisons à son sujet : « Et la chair qui touchera quoi que ce soit d’impur ne sera pas mangée », nous lisons à son sujet : « et quant à la chair, tout pur mangera de la chair ».
כל היכא דלא קרינן ביה והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל לא קרינן ביה והבשר כל טהור יאכל בשר כל היכא דקרינן ביה והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל קרינן ביה והבשר כל טהור יאכל בשר
Il a été dit : Si les Israélites étaient moitié purs et moitié impurs, Rav dit : Moitié-moitié équivaut à la majorité ; et Rav Kahana dit : Moitié-moitié n’équivaut pas à la majorité.
איתמר הרי שהיו ישראל מחצה טהורין ומחצה טמאין רב אמר מחצה על מחצה כרוב ורב כהנא אמר מחצה על מחצה אינו כרוב
Rav dit : Moitié-moitié équivaut à la majorité : ceux-ci le font pour eux-mêmes et ceux-là le font pour eux-mêmes. Et Rav Kahana dit : Moitié-moitié n’équivaut pas à la majorité : les purs font le premier et les impurs font le second.
רב אמר מחצה על מחצה כרוב הללו עושין לעצמן והללו עושין לעצמן ור"כ אמר מחצה על מחצה אינו כרוב טהורין עושין את הראשון וטמאין עושין את השני
Certains disent : Rav Kahana a dit : Moitié-moitié n’équivaut pas à la majorité : les purs font le premier,
איכא דאמרי אמר רב כהנא מחצה על מחצה אינו כרוב טהורין עושין את הראשון
Original : Pesachim 79a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.