N’est-ce pas qu’ils mangent sur le toit et récitent sur le toit ? Non : ils mangent en bas et récitent sur le toit.
מאי לאו דאכלי באיגרא ואמרי באיגרא לא דאכלי בארעא ואמרי באיגרא
Pessa’him 86a פסחים
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Preuve 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Est-ce vrai ? N’avons-nous pas appris : on ne conclut pas après le Pessa’h par un afikoman ; et Rav a dit : [c’est-à-dire] qu’ils ne se déplacent pas d’un groupe à un autre ! Ce n’est pas difficile : ici, au moment du repas ; là, en dehors du moment du repas.
איני והתנן אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן ואמר רב שלא יעקרו מחבורה לחבורה לא קשיא כאן בשעת אכילה כאן שלא בשעת אכילה
Viens et entends : Abba Chaoul dit : l’étage supérieur du Saint des saints est plus sévère que le Saint des saints, car dans le Saint des saints le grand prêtre entre une fois par an, tandis qu’à l’étage supérieur du Saint des saints on n’entre qu’une fois par septennat — certains disent deux fois par septennat, et certains disent une fois par jubilé — pour savoir ce dont il a besoin.
ת"ש אבא שאול אומר עליית בית קדשי הקדשים חמורה מבית קדשי הקדשים שבית קדשי הקדשים כהן גדול נכנס לו פעם אחת בשנה ועליית בית קדשי הקדשים אין נכנסין לה אלא פעם אחת בשבוע ואמרי לה פעמים בשבוע ואמרי לה פעם אחת ביובל לידע מה היא צריכה
Rav Yossef dit : peut-on partir du Sanctuaire pour en tirer une règle ? Le Sanctuaire est différent, car il est écrit : « David donna à Salomon son fils le plan du portique, de ses maisons, de ses trésors, de ses chambres hautes, de ses chambres intérieures et de la maison du propitiatoire » (1 Ch 28, 11), et il est écrit : « Tout cela par écrit, de la main de l’Éternel, il m’en a donné l’intelligence » (1 Ch 28, 19).
אמר רב יוסף מהיכל ניקום וניתיב איניש שאני היכל דכתיב (דברי הימים א כח, יא) ויתן דוד לשלמה בנו את תבנית האולם ואת בתיו ואת גנזכיו ועליותיו וחדריו הפנימים ובית הכפורת וכתיב (דברי הימים א כח, יט) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל
Viens et entends : Les chambres bâties dans [le domaine] saint et ouvertes sur le profane : leur intérieur est profane et leurs toits sont saints. Rav ’Hisda l’a expliqué : quand leurs toits sont au niveau du sol de la cour.
ת"ש הלשכות הבנויות בקודש ופתוחות לחול תוכן חול וגגותיהן קודש תרגמא רב חסדא בשגגותיהן שוין לקרקע עזרה
S’il en est ainsi, considère la fin : bâties dans le profane et ouvertes sur le saint : leur intérieur est saint et leurs toits sont profanes. Et si tu penses qu’il s’agit de toits au niveau du sol de la cour, ce sont des galeries souterraines, et Rabbi Yo’hanan a dit : les galeries souterraines n’ont pas été sanctifiées ! Quand Rabbi Yo’hanan l’a dit, c’est pour celles qui ouvrent sur le mont du Temple ; quand on a enseigné celle-ci, c’est pour celles qui ouvrent sur la cour.
אי הכי אימא סיפא בנויות בחול ופתוחות לקודש תוכן קודש וגגותיהן חול ואי ס"ד בשגגותיהן שוין לקרקע עזרה הויא לה מחילות וא"ר יוחנן מחילות לא נתקדשו כי קאמר רבי יוחנן בפתוחות להר הבית כי תניא ההיא בפתוחות לעזרה
Mais n’a-t-on pas enseigné : Rabbi Yehouda dit : les galeries souterraines sous le Sanctuaire sont profanes ! Quand on a enseigné celle-là, c’est pour celles qui ouvrent sur le profane.
והתני' ר"י אומר מחילות מתחת ההיכל חול כי תניא ההיא שפתוחות לחול
Viens et entends : « et son toit est saint ».
ת"ש וגגו קודש
Et le penses-tu ? Il enseigne : ces toits, on n’y mange pas les sacrifices très saints et on n’y égorge pas les sacrifices de moindre sainteté ! Mais alors, « son toit est saint » est difficile ! Rav ’Hama bar Gouria dit : [cela concerne] ces deux coudées,
ותסברא והא קתני גגין הללו אין אוכלין שם קדשי קדשים ואין שוחטין שם קדשים קלים ואלא קשיא גגו קדש אמר רב חמא בר גוריא לאותן ב' אמות
car nous avons appris : il y avait deux coudées dans [la chambre de] Suse-la-capitale, l’une à l’angle nord-est et l’autre à l’angle sud-est. Celle de l’angle nord-est dépassait celle de Moïse d’un demi-doigt, et celle de l’angle sud-est la dépassait d’un demi-doigt ; elle dépassait donc celle de Moïse d’un doigt.
דתנן ב' אמות היה בשושן הבירה אחת על קרן מזרחית צפונית ואחת על קרן מזרחית דרומית זו שעל קרן מזרחית צפונית היתה יתירה על של משה חצי אצבע וזו שעל קרן מזרחית דרומית היתה יתירה עליה חצי אצבע נמצאת יתירה על של משה אצבע
Et pourquoi y en avait-il une grande et une petite ? Pour que les artisans prennent [la commande] selon la petite et livrent selon la grande, afin de ne pas en venir à un détournement [de biens sacrés]. Et pourquoi deux ? L’une pour l’argent et l’or, et l’autre pour la construction.
ולמה היו אחת גדולה ואחת קטנה שיהיו האומנין נוטלין בקטנה ומחזירין בגדולה כדי שלא יבואו לידי מעילה ותרתי למה לי אחת לכספא ודהבא ואחת לבנינא
Nous avons appris : « les fenêtres et l’épaisseur du mur sont comme l’intérieur ». On comprend les fenêtres : tu le trouves quand elles sont au niveau du sol de la cour. Mais l’épaisseur du mur, comment le trouves-tu ?
תנן החלונות ועובי החומה כלפנים בשלמא החלונות משכחת לה דשויה לקרקע עזרה אלא עובי החומה היכי משכחת לה
Tu le trouves dans l’avant-mur, car il est écrit : « Il a mis en deuil rempart et muraille » (Lm 2, 8), et Rabbi A’ha, et certains disent Rabbi ’Hanina, a dit : le mur et l’avant-mur.
משכחת לה בבר שורא דכתיב (איכה ב, ח) ויאבל חיל וחומה ואמר רבי אחא ואיתימא רבי חנינא שורא ובר שורא:
MICHNA: Deux groupes qui mangeaient dans une même maison : ceux-ci tournent leur visage d’un côté et mangent, et ceux-là tournent leur visage de l’autre côté et mangent, et le chauffe-eau est au milieu. Quand le serviteur se lève pour verser [le vin], il ferme la bouche et détourne le visage jusqu’à ce qu’il arrive auprès de son groupe, et il mange. Et la fiancée détourne le visage et mange.
מתני׳ שתי חבורות שהיו אוכלין בבית אחד אלו הופכין את פניהם הילך ואוכלין ואלו הופכין את פניהם הילך ואוכלין והמיחם באמצע כשהשמש עומד למזוג קופץ את פיו ומחזיר את פניו עד שמגיע אצל חבורתו ואוכל והכלה הופכת את פניה ואוכלת:
GUEMARA: La Michna, de qui est-elle ? De Rabbi Yehouda, car on a enseigné : « sur les maisons dans lesquelles ils le mangeront » (Ex 12, 7) : cela enseigne que le Pessa’h se mange en deux groupes. On pourrait croire que celui qui mange peut manger en deux endroits ; le verset dit : « Il sera mangé dans une seule maison » (Ex 12, 46).
גמ׳ מתני' מני רבי יהודה היא דתניא (שמות יב, ז) על הבתים אשר יאכלו אותו בהם מלמד שהפסח נאכל בשתי חבורות יכול יהא האוכל אוכל בשתי מקומות תלמוד לומר (שמות יב, מו) בבית אחד יאכל
De là on a dit : le serviteur qui a mangé une olive à côté du four, s’il est avisé, s’en remplit le ventre [à cet endroit]. Et si les membres du groupe veulent lui faire une faveur, ils viennent s’asseoir à côté de lui ; telles sont les paroles de Rabbi Yehouda.
מכאן אמרו השמש שאכל כזית בצד התנור אי פקח הוא ממלא כריסו ממנו ואם רצו בני חבורה לעשות עמו טובה באין ויושבין בצדו דברי רבי יהודה
Rabbi Chimon dit : « sur les maisons dans lesquelles ils le mangeront » : cela enseigne que celui qui mange peut manger en deux endroits.
רבי שמעון אומר על הבתים אשר יאכלו אותו בהם מלמד שהאוכל אוכל בשתי מקומות
Original : Pesachim 86a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.