n’est-il pas logique qu’un seul jour compte au début ?
אינו דין שיום אחד עולה בתחלתה
Roch Hachana 10b ראש השנה
Structure du débat :Baraïta 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais alors, [disons que c’est] Rabbi Eliézer, qui exige trente [jours] et trente [jours] ! Car nous avons appris : on ne plante pas, on ne provigne pas et on ne greffe pas la veille de l’année sabbatique moins de trente jours avant Roch Hachana, et si l’on a planté, provigné ou greffé, on doit arracher (telles sont les paroles de Rabbi Eliézer). Rabbi Yehouda dit : toute greffe qui ne prend pas en trois jours ne prend plus. Rabbi Yossé et Rabbi Chimon disent : deux semaines.
ואלא מאי ר"א שלשים ושלשים בעי דתנן אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות מל' יום לפני ר"ה ואם נטע והבריך והרכיב יעקור (דברי ר' אליעזר) ר"י אומר כל הרכבה שאינה קולטת בג' ימים שוב אינה קולטת רבי יוסי ור"ש אומרים שתי שבתות
Et Rav Na’hman a dit au nom de Rabba bar Avouha : selon celui qui dit trente [jours], il faut trente et trente ; selon celui qui dit trois, il faut trois et trente ; selon celui qui dit deux semaines, il faut deux semaines et trente jours. Et l’on peut aussi [dire que c’est] Rabbi Yehouda : il exige trois et trente.
ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לדברי האומר ל' צריך ל' ושלשים לדברי האומר שלשה צריך שלשה ושלשים לדברי האומר ב' שבתות צריך שתי שבתות ושלשים יום וא"נ כר' יהודה ס"ל ג' ושלשים בעי
En réalité, c’est donc Rabbi Meïr, et quand il dit trente, c’est pour la prise de la greffe.
אלא לעולם ר"מ וכי קאמר ל' לקליטה
S’il en est ainsi, il faudrait trente et un ! Il pense que le trentième jour compte de part et d’autre.
אי הכי ל"א בעי קא סבר יום ל' עולה לכאן ולכאן
Rabbi Yo’hanan a dit : et tous deux ont interprété un même verset : « Ce fut en l’an six cent un, au premier [mois], le premier du mois » (Gn 8, 13). Rabbi Meïr pense : puisqu’un seul jour seulement est entré dans l’année et qu’il l’appelle année, déduis-en qu’un seul jour dans l’année compte pour une année.
א"ר יוחנן ושניהן מקרא אחד דרשו (בראשית ח, יג) ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש ר"מ סבר מדאכתי יום אחד הוא דעייל בשנה וקא קרי לה שנה שמע מינה יום אחד בשנה חשוב שנה
Et l’autre ? S’il était écrit « en l’an six cent et un », ce serait comme tu le dis ; maintenant qu’il est écrit « en un et six cents ans », « ans » se rapporte à « six cents », et que signifie « un » ? Il parle du commencement de [l’an] un.
ואידך אי כתיב בשש מאות ואחת שנה כדקאמרת השתא דכתיב באחת ושש מאות שנה שנה אשש מאות קאי ומאי אחת אתחלתא דאחת קאמר
Et Rabbi Eliézer, quelle est sa raison ? Car il est écrit : « au premier [mois], le premier du mois » : puisqu’un seul jour seulement est entré dans le mois et qu’il l’appelle mois, déduis-en qu’un seul jour dans le mois compte pour un mois ; et puisqu’un jour dans le mois compte pour un mois, trente jours dans l’année comptent pour une année : le mois selon son compte, et l’année selon son compte.
ור"א מ"ט דכתיב בראשון באחד לחדש מדאכתי יום אחד הוא דעייל בחדש וקא קרי ליה חדש ש"מ יום אחד בחדש חשוב חדש ומדיום אחד בחדש חשוב חדש ל' יום בשנה חשובין שנה וחדש למנוייו ושנה למנוייה
(On en déduit que tous deux pensent que le monde a été créé en Nissan.)
(מכלל דתרוייהו סבירא להו בניסן נברא העולם)
Il a été enseigné : Rabbi Eliézer dit : c’est en Tichri que le monde a été créé ; en Tichri sont nés les Patriarches ; en Tichri sont morts les Patriarches ; à Pessa’h est né Isaac ; à Roch Hachana Sarah, Rachel et Anne ont été visitées [et ont conçu] ; à Roch Hachana Joseph est sorti de prison ;
תניא רבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם בתשרי נולדו אבות בתשרי מתו אבות בפסח נולד יצחק בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין
Original : Rosh Hashanah 10b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.