Structure du débat :Baraïta 1Question 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Car Rav ’Hana bar Bizna a dit au nom de Rabbi Chimon le Pieux : Que signifie ce qui est écrit : « Ainsi parle l’Éternel des armées : le jeûne du quatrième [mois], le jeûne du cinquième, le jeûne du septième et le jeûne du dixième deviendront pour la maison de Juda allégresse et joie » (Za 8, 19) ? Il les appelle « jeûne » et il les appelle « allégresse et joie » : lorsqu’il y a la paix, ils seront allégresse et joie ; quand il n’y a pas la paix, jeûne.
דאמר רב חנא בר ביזנא אמר ר"ש חסידא מאי דכתיב (זכריה ח, יט) כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה קרי להו צום וקרי להו ששון ושמחה בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה אין שלום צום
Rav Papa a dit : Voici ce qu’il veut dire : lorsqu’il y a la paix, ils seront allégresse et joie ; s’il y a un décret de persécution du pouvoir, jeûne ; s’il n’y a ni décret du pouvoir ni paix, s’ils le veulent ils jeûnent, s’ils le veulent ils ne jeûnent pas.
אמר רב פפא הכי קאמר בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה יש גזרת המלכות צום אין גזרת המלכות ואין שלום רצו מתענין רצו אין מתענין
S’il en est ainsi, le 9 Av aussi [devrait être facultatif] ! Rav Papa a dit : Le 9 Av est différent, puisque les malheurs s’y sont redoublés, car le maître a dit : Le 9 Av, le Temple fut détruit la première et la seconde fois, Béther fut prise et la Ville fut labourée.
אי הכי ט"ב נמי אמר רב פפא שאני ט' באב הואיל והוכפלו בו צרות דאמר מר בט' באב חרב הבית בראשונה ובשניה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר
Il a été enseigné : Rabbi Chimon a dit : Rabbi Akiva interprétait quatre choses, et moi je ne les interprète pas comme lui. « Le jeûne du quatrième », c’est le 9 Tamouz, où la Ville fut ouverte par une brèche, ainsi qu’il est dit : « (Au quatrième [mois],) le neuf du mois, la famine s’aggrava dans la ville et il n’y eut plus de pain pour le peuple du pays, et une brèche fut faite dans la ville » (Jr 52, 6-7). Et pourquoi l’appelle-t-on « quatrième » ? Quatrième des mois.
תניא אמר ר"ש ארבעה דברים היה ר"ע דורש ואני אין דורש כמותו צום הרביעי זה ט' בתמוז שבו הובקעה העיר שנאמר (ירמיהו נב, ו) (ברביעי) בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ ותבקע העיר ואמאי קרי ליה רביעי רביעי לחדשים
« Le jeûne du cinquième », c’est le 9 Av, où fut brûlée la Maison de notre Dieu. Et pourquoi l’appelle-t-on « cinquième » ? Cinquième des mois. « Le jeûne du septième », c’est le 3 Tichri, où fut tué Guedalia fils d’A’hikam. Et qui l’a tué ? Ismaël fils de Netania l’a tué. [Cela vient] t’enseigner que la mort des justes équivaut à l’incendie de la Maison de notre Dieu. Et pourquoi l’appelle-t-on « septième » ? Septième des mois.
צום החמישי זה תשעה באב שבו נשרף בית אלהינו ואמאי קרי ליה חמישי חמישי לחדשים צום השביעי זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם ומי הרגו ישמעאל בן נתניה הרגו ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלהינו ואמאי קרי ליה שביעי שביעי לחדשים
« Le jeûne du dixième », c’est le 10 Tevet, où le roi de Babylone investit Jérusalem, ainsi qu’il est dit : « La parole de l’Éternel me fut adressée la neuvième année, au dixième mois, le dix du mois, en ces termes : Fils d’homme, inscris pour toi le nom de ce jour, de ce jour même : le roi de Babylone a investi Jérusalem » (Ez 24, 1-2). Et pourquoi l’appelle-t-on « dixième » ? Dixième des mois. Mais n’aurait-il pas convenu de l’écrire en premier ? Et pourquoi est-il écrit ici ? Afin de disposer les mois dans leur ordre.
צום העשירי זה עשרה בטבת שבו סמך מלך בבל על ירושלים שנאמר (יחזקאל כד, א) ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר בן אדם כתב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלם ואמאי קרי ליה עשירי עשירי לחדשים והלא היה ראוי זה לכתוב ראשון ולמה נכתב כאן כדי להסדיר חדשים כתיקנן
Mais moi, je ne dis pas ainsi ; plutôt : « le jeûne du dixième », c’est le 5 Tevet, où la nouvelle parvint aux exilés que la Ville avait été frappée, ainsi qu’il est dit : « La douzième année, au dixième mois, le cinq du mois, de notre exil, le rescapé de Jérusalem vint vers moi et dit : La Ville a été frappée » (Ez 33, 21). Et ils firent du jour de la nouvelle l’équivalent du jour de l’incendie.
ואני איני אומר כן אלא צום העשירי זה חמשה בטבת שבו באת שמועה לגולה שהוכתה העיר שנאמר (יחזקאל לג, כא) ויהי בשתי עשרה שנה בעשירי בחמשה לחדש לגלותנו בא אלי הפליט מירושלם לאמר הוכתה העיר ועשו יום שמועה כיום שריפה
Et mes paroles paraissent [plus justes] que les siennes, car moi je dis du premier qu’il est premier et du dernier qu’il est dernier, alors que lui dit du premier qu’il est dernier et du dernier qu’il est premier ; seulement, lui compte selon l’ordre des mois, et moi je compte selon l’ordre des calamités.
ונראין דברי מדבריו שאני אומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון והוא אומר על ראשון אחרון ועל אחרון ראשון אלא שהוא מונה לסדר חדשים ואני מונה לסדר פורעניות
Rav et Rabbi ’Hanina disent que le Rouleau des jeûnes est aboli : voici ce qu’il [le verset] veut dire : lorsqu’il y a la paix, ils seront allégresse et joie ; quand il n’y a pas la paix, jeûne ; et ceux-là [les jours du Rouleau] sont aussi comme ceux-ci.
רב ורבי חנינא אמרי בטלה מגילת תענית הכי קאמר בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה אין שלום צום והנך נמי כי הני
Rabbi Yo’hanan et Rabbi Yehochoua ben Lévi disent que le Rouleau des jeûnes n’est pas aboli : ce sont ceux-ci [les jeûnes] que le Miséricordieux a fait dépendre de la construction du Temple, mais ceux-là demeurent tels qu’ils sont.
רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי אמרי לא בטלה מגילת תענית הני הוא דתלינהו רחמנא בבנין בהמ"ק אבל הנך כדקיימי קיימי
Rav Kahana objecta : Il arriva qu’on décréta un jeûne à ’Hanouka à Lod ; Rabbi Eliézer descendit et se baigna, et Rabbi Yehochoua se fit couper les cheveux, et ils leur dirent : Sortez et jeûnez [en expiation] pour avoir jeûné !
מתיב רב כהנא מעשה וגזרו תענית בחנוכה בלוד וירד ר"א ורחץ ורבי יהושע וסיפר ואמרו להם צאו והתענו על מה שהתעניתם
Rav Yossef a dit : ’Hanouka est différent, car il y a un commandement. Abayé lui dit : Qu’il soit aboli, et que son commandement soit aboli [avec lui] !
Rav A’ha bar Houna objecta : « Le 3 Tichri, la mention [du Nom] fut abolie des actes. » Car le royaume grec avait décrété qu’on ne mentionne pas le nom du Ciel de leur bouche ; et lorsque le royaume hasmonéen fut devenu fort et les eut vaincus, on institua qu’on mentionne le nom du Ciel même dans les actes. Et ainsi écrivait-on : « En l’an tant et tant de Yo’hanan, grand prêtre du Dieu Très-Haut ».
מותיב רב אחא בר הונא בתלתא בתשרי בטילת אדכרתא מן שטרייא שגזרה מלכות יון גזרה שלא להזכיר שם שמים על פיהם וכשגברה מלכות חשמונאי ונצחום התקינו שיהו מזכירין שם שמים אפילו בשטרות וכך היו כותבים בשנת כך וכך ליוחנן כהן גדול לאל עליון
Et lorsque les Sages entendirent la chose, ils dirent : Demain celui-ci acquitte sa dette, et l’acte se retrouve jeté sur le fumier ! Et ils l’abolirent, et de ce jour-là ils firent un jour de fête. Or, si tu penses que le Rouleau des jeûnes est aboli, les premiers [jours] ont été abolis, et l’on en ajouterait d’autres ?
וכששמעו חכמים בדבר אמרו למחר זה פורע את חובו ונמצא שטר מוטל באשפה וביטלום ואותו היום עשאוהו יו"ט ואי סלקא דעתך בטלה מגילת תענית קמייתא בטול אחרנייתא מוסיפין
De quoi s’agit-il ici ? De l’époque où le Temple existait.
הכא במאי עסקינן בזמן שבית המקדש קיים
Original : Rosh Hashanah 18b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.