Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Objection 1Récit 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et un seul est-il digne de foi ? N’a-t-il pas été enseigné : Il arriva qu’il vint, lui et ses témoins avec lui, pour témoigner à son sujet ? Rav Papa a dit : Que signifie « un autre » ? Une autre paire.
וחד מי מהימן והתניא מעשה שבא הוא ועדיו עמו להעיד עליו אמר רב פפא מאי אחר זוג אחר
C’est aussi logique, car si tu ne dis pas ainsi : « S’ils ne le connaissent pas » – que signifie « le » ? Si l’on disait « le », un seul : un seul est-il donc digne de foi ? « Jugement » (Ps 81, 5) est écrit à son sujet ! Mais que signifie « le » ? La paire. Ici aussi, que signifie « un autre » ? Une autre paire.
ה"נ מסתברא דאי לא תימא הכי אם אינן מכירין אותו מאי אותו אילימא אותו חד וחד מי מהימן (תהלים פא, ה) משפט כתיב ביה אלא מאי אותו אותו הזוג ה"נ מאי אחר זוג אחר
Et un seul n’est pas digne de foi ? N’a-t-il pas été enseigné : Il arriva que Rabbi Nehoraï alla auprès d’un témoin pour témoigner à son sujet, un Chabbat, à Oucha ?
וחד לא מהימן והתניא מעשה ברבי נהוראי שהלך אצל העד להעיד עליו בשבת באושא
On dit : Il y avait un autre témoin avec Rabbi Nehoraï, et s’il ne le compte pas, c’est à cause de l’honneur de Rabbi Nehoraï. Rav Achi a dit : Il y avait un autre témoin à Oucha, et Rabbi Nehoraï alla pour se joindre à lui.
אמרי רבי נהוראי סהדא אחרינא הוה בהדיה והא דלא חשיב ליה משום כבודו של רבי נהוראי רב אשי אמר רבי נהוראי סהדא אחרינא הוה באושא ואזל רבי נהוראי לאצטרופי בהדיה
S’il en est ainsi, qu’y a-t-il à dire ? Tu aurais pu dire que, pour un doute, on ne profane pas le Chabbat ; [la baraïta] vient donc nous apprendre [le contraire].
אי הכי מאי למימרא מהו דתימא מספיקא לא מחללינן שבתא קמ"ל
Lorsque ’Oula vint, il dit : On a sanctifié le mois en Occident. Rav Kahana a dit : Inutile de dire que ’Oula, qui est un grand homme, est digne de foi ; mais même une personne quelconque est digne de foi. Quelle en est la raison ? Toute chose destinée à être révélée, les gens ne mentent pas à son sujet. Il a été enseigné de même : Si quelqu’un vient du bout du monde et dit : « Le tribunal a sanctifié le mois », il est digne de foi.
כי אתא עולא אמר קדשוה לירחא במערבא אמר רב כהנא לא מיבעיא עולא דגברא רבה הוא דמהימן אלא אפי' איניש דעלמא נמי מהימן מ"ט כל מילתא דעבידא לאגלויי לא משקרי בה אינשי תניא נמי הכי בא אחד בסוף העולם ואמר קדשו ב"ד את החדש נאמן:
« Autrefois, on acceptait le témoignage de la nouvelle lune de toute personne, etc. » Nos maîtres ont enseigné : Quel désordre les Boéthusiens causèrent-ils ? Une fois, les Boéthusiens cherchèrent à tromper les Sages. Ils louèrent deux hommes pour quatre cents zouz, l’un des nôtres et l’un des leurs.
בראשונה היו מקבלין עדות החדש מכל אדם וכו': תנו רבנן מה קלקול קלקלו הבייתוסין פעם אחת בקשו בייתוסין להטעות את חכמים שכרו שני בני אדם בד' מאות זוז אחד משלנו ואחד משלהם
Le leur fit sa déposition et sortit. [Au] nôtre, ils dirent : Dis comment tu as vu la lune. Il leur dit : Je montais à la montée d’Adoumim et je l’ai vue tapie entre deux rochers : sa tête ressemblait à un veau, ses oreilles ressemblaient à un chevreau, ses cornes ressemblaient à un cerf, et sa queue était posée entre ses cuisses. J’ai jeté un coup d’œil sur elle, j’ai été saisi d’effroi et je suis tombé à la renverse. Et si vous ne me croyez pas, voici deux cents zouz noués dans mon drap.
שלהם העיד עדותו ויצא שלנו אמרו לו אמור כיצד ראית את הלבנה אמר להם עולה הייתי במעלה אדומים וראיתיו שהוא רבוץ בין ב' סלעים ראשו דומה לעגל אזניו דומין לגדי קרניו דומות לצבי וזנבו מונחת לו בין ירכותיו והצצתי בו ונרתעתי ונפלתי לאחורי ואם אין אתם מאמינים לי הרי מאתים זוז צרורין לי בסדיני
Ils lui dirent : Qui t’a poussé à cela ? Il leur dit : J’ai entendu que les Boéthusiens cherchaient à tromper les Sages ; je me suis dit : J’irai moi-même et je les informerai, de peur que ne viennent des gens qui ne sont pas honnêtes et qu’ils ne trompent les Sages.
אמרו לו מי הזקיקך לכך אמר להם שמעתי שבקשו בייתוסים להטעות את חכמים אמרתי אלך אני ואודיע להם שמא יבואו בני אדם שאינם מהוגנין ויטעו את חכמים
Ils lui dirent : Les deux cents zouz te sont donnés en cadeau, et celui qui t’a loué sera étendu sur le poteau [pour être fouetté]. À ce moment-là, on institua de n’accepter [le témoignage] que de ceux que l’on connaît.
אמרו לו מאתים זוז נתונין לך במתנה והשוכרך ימתח על העמוד באותה שעה התקינו שלא יהו מקבלין אלא מן המכירין:
Comment allumait-on les feux de signal ? On apportait de longues perches de cèdre, des roseaux, du bois d’olivier sauvage et de l’étoupe de lin, on les liait avec une corde ; [l’homme] montait au sommet de la montagne, y mettait le feu, et l’agitait d’avant en arrière et de haut en bas, jusqu’à ce qu’il voie son compagnon faire de même au sommet de la deuxième montagne, et de même au sommet de la troisième montagne.
כיצד היו משיאין משואות מביאין כלונסאות של ארז ארוכין וקנים ועצי שמן ונעורת של פשתן וכורך במשיחה ועולה לראש ההר ומצית בהן את האור ומוליך ומביא ומעלה ומוריד עד שהוא רואה את חבירו שהוא עושה כן בראש ההר השני וכן בראש ההר השלישי
Et d’où allumait-on les feux de signal ? Du mont des Oliviers à Sartaba, de Sartaba à Groufina, de Groufina à Havran, de Havran à Beit Baltin. Et de Beit Baltin, on ne bougeait pas, mais on agitait d’avant en arrière et de haut en bas jusqu’à ce qu’on voie toute la diaspora devant soi comme un brasier.
ומאין היו משיאין משואות מהר המשחה לסרטבא ומסרטבא לגרופינא ומגרופינא לחוורן ומחוורן לבית בלתין ומבית בלתין לא זזו משם אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש:
GUEMARA: D’où comprend-on que « massiin » est un terme signifiant « allumer » ? Car il est écrit : « David et ses hommes les emportèrent (vayissaem) » (2 S 5, 21), et nous traduisons [en araméen] : « et David les brûla ».
גמ׳ מאי משמע דמשיאין לישנא דיקוד הוא דכתיב (שמואל ב ה, כא) וישאם דוד ואנשיו ומתרגמינן ואוקדינן דוד
Nos maîtres ont enseigné : On n’allume les feux de signal que pour un mois [dont la lune] a été vue en son temps, pour le sanctifier. Et quand les allume-t-on ? Au soir [qui suit le jour] de son intercalation.
ת"ר אין משיאין משואות אלא על החדש שנראה בזמנו לקדשו ואימתי משיאין לאור עיבורו
Cela veut-il dire que pour un [mois] défectif on le fait, et que pour un plein on ne le fait pas ? Quelle en est la raison ? Rabbi Zeïra a dit : C’est une mesure préventive à cause d’un Roch ’Hodech [suivant un mois] défectif qui tombe une veille de Chabbat : quand le ferait-on ? À la sortie du Chabbat. Car si tu dis : faisons-le aussi pour un plein, ils en viendraient
למימרא דאחסר עבדינן אמלא לא עבדינן מ"ט א"ר זירא גזירה משום ר"ח חסר שחל להיות בערב שבת אימת עבדי באפוקי שבתא דאי אמרת נעביד נמי אמלא אתו
Original : Rosh Hashanah 22b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.