à se tromper et diraient : Celui-ci est défectif, et si on ne l’a pas fait hier, c’est parce que ce n’était pas possible ; ou peut-être qu’il est plein et qu’on l’a fait en son temps.
למיטעי אמרי האי חסר הוא והאי דלא עביד מאתמול משום דלא אפשר או דלמא מלא הוא ובזמנו עבדו
Qu’on le fasse aussi bien pour un plein que pour un défectif, et quand Roch ’Hodech tombe une veille de Chabbat, qu’on ne le fasse pas du tout ; et puisqu’on ne le fait pas à la sortie du Chabbat alors qu’on le fait pour un plein, ils sauront bien qu’il est défectif !
וליעביד בין אמלא בין אחסר וכי מקלע ר"ח בע"ש לא ליעביד כלל וכיון דלא עבדינן מוצאי שבת ועבדינן אמלא מידע ידעי דחסר הוא
Qu’on le fasse pour un plein et qu’on ne le fasse pas du tout pour un défectif ! Abayé a dit : À cause de l’interruption du travail pour le peuple pendant deux jours.
וליעביד אמלא ולא ליעביד אחסר כלל אמר אביי משום ביטול מלאכה לעם שני ימים:
« Comment allumait-on les feux de signal ? On apportait des perches, etc. » Rav Yehouda a dit : Il y a quatre espèces de cèdres : le cèdre, le katroum, le bois d’olivier sauvage et le cyprès. Katroum ? Rav a dit : Les gens de l’école de Rabbi Chila disent : mavliga ; et certains disent : c’est le goulmich.
כיצד היו משיאין משואות מביאין כלונסות כו': אמר רב יהודה ד' מיני ארזים הן ארז קתרום עץ שמן וברוש קתרום אמר רב אדרא דבי רבי שילא אמרי מבליגא ואמרי לה זו גולמיש
Et cela s’oppose à [l’enseignement de] Rabba bar Rav Houna, car Rabba bar Rav Houna a dit : On dit dans l’école de Rav : Il y a dix espèces de cèdres, ainsi qu’il est dit : « Je mettrai dans le désert le cèdre, l’acacia, le myrte et l’olivier sauvage ; Je placerai dans la steppe le cyprès, l’orme et le buis ensemble » (Is 41, 19). Erez, c’est arza [cèdre] ; chitta, c’est tornita ; hadas, c’est assa [myrte] ; ’ets chemen, c’est afarsema [baumier] ; berosh, c’est berata ; tidhar, c’est chaga ; teachour, c’est chourbina.
ופליגא דרבה בר רב הונא דאמר רבה בר רב הונא אמרי בי רב עשרה מיני ארזים הם שנאמר (ישעיהו מא, יט) אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו ארז ארזא שטה תורניתא הדס אסא עץ שמן אפרסמא ברוש ברתא תדהר שאגא תאשור שוריבנא
Cela fait sept. Lorsque Rav Dimi vint, il dit : On y ajoute alonim, almonim et almouguim : alonim, ce sont les botmé [térébinthes] ; almonim, les balouté [chênes] ; almouguim, le kassita [corail]. Certains disent : aronim, armonim et almouguim : aronim, ce sont les ’arei [lauriers] ; armonim, les doulbei [platanes] ; almouguim, le kassita [corail].
הני שבעה הוו כי אתא רב דימי אמר הוסיפו עליהם אלונים אלמונים אלמוגין אלונים בוטמי אלמונים בלוטי אלמוגין כסיתא א"ד ארונים ערמונים אלמוגין ארונים ערי ערמונים דולבי אלמוגין כסיתא (ישעיהו לג, כא)
Comment font-ils [pour extraire le corail] ? On amène six mille hommes pendant douze mois de l’année – certains disent douze mille hommes pendant six mois de l’année – et ils chargent [le navire] de sable jusqu’à ce qu’il s’enfonce. Un plongeur descend et attache des cordes de lin au corail, et il les attache au navire ; puis on enlève le sable et on le jette dehors, et à mesure que [le navire] s’élève, il arrache [le corail] et l’amène.
היכי עבדו מייתו שית אלפי גברי בתריסר ירחי שתא ואמרי לה תריסר אלפי גברי בשיתא ירחי שתא וטעני לה חלא עד דשכנא ונחית בר אמוראי וקטר אטוני דכיתנא בכסיתא וקטר להו בספינתא ונטלי חלא ושדו לבראי וכמה דמדליא עקרא ומתיא
Et on l’échange contre deux fois [son poids] en argent. Il y a trois ports : deux appartiennent aux Araméens et un aux Perses. À ceux des Araméens on remonte du corail, à celui des Perses on remonte des perles, et on l’appelle le port de Machmahig.
Rabbi Yo’hanan a dit : Chaque acacia que les non-Juifs ont emporté de Jérusalem, le Saint, béni soit-Il, le lui rendra à l’avenir, ainsi qu’il est dit : « Je mettrai dans le désert le cèdre, l’acacia » (Is 41, 19), et « désert » ne désigne rien d’autre que Jérusalem, ainsi qu’il est dit : « Sion est devenue un désert, etc. » (Is 64, 9).
א"ר יוחנן כל שיטה ושיטה שנטלו נכרים מירושלים עתיד הקב"ה להחזירן לה שנאמר (ישעיהו מא, יט) אתן במדבר ארז שטה ואין מדבר אלא ירושלים שנאמר (ישעיהו סד, ט) ציון מדבר היתה וגו'
Et Rabbi Yo’hanan a dit : Quiconque étudie la Torah et ne l’enseigne pas ressemble à un myrte dans le désert. Certains disent : Quiconque étudie la Torah et l’enseigne dans un lieu où il n’y a pas d’érudits ressemble à un myrte dans le désert, qui est précieux.
ואמר רבי יוחנן כל הלומד תורה ואינו מלמדה דומה להדס במדבר איכא דאמרי כל הלומד תורה ומלמדה במקום שאין ת"ח דומה להדס במדבר דחביב
Et Rabbi Yo’hanan a dit : Malheur aux idolâtres, car ils n’ont pas de remède, ainsi qu’il est dit : « Au lieu de l’airain J’apporterai de l’or, au lieu du fer J’apporterai de l’argent, au lieu du bois de l’airain, et au lieu des pierres du fer » (Is 60, 17). Mais au lieu de Rabbi Akiva et de ses compagnons, qu’apporteront-ils ? Et à leur sujet il dit : « Je les tiendrai pour innocents ; leur sang, Je ne le tiendrai pas pour innocent » (Jl 4, 21).
וא"ר יוחנן אוי להם לעובדי כוכבים שאין להם תקנה שנא' (ישעיהו ס, יז) תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף ותחת העצי' נחשת ותחת האבנים ברזל תחת ר"ע וחביריו מאי מביאין ועליהם הוא אומר (יואל ד, כא) ונקיתי דמם לא נקיתי:
« Et d’où allumait-on les feux de signal, etc. … et de Beit Baltin. » Qu’est-ce que Beit Baltin ? Rav a dit :
ומאין היו משיאין משואות כו' ומבית בלתין: מאי בית בלתין אמר רב
Original : Rosh Hashanah 23a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.