Et avec le tribunal. Que signifie « et avec le tribunal » ? En présence du tribunal, à l’exclusion [d’une sonnerie] hors de la présence du tribunal, qui n’est pas [permise].
ועם בית דין מאי ועם ב"ד בפני בית דין לאפוקי שלא בפני בית דין דלא
Roch Hachana 30a ראש השנה
Structure du débat :Michna 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rava objecta : « Et de plus, Jérusalem avait cet avantage sur Yavné, etc. » Que signifie « et de plus » ? Si l’on dit [que c’est] comme on l’enseigne, il aurait fallu dire « cet [avantage] » seulement ! C’est donc qu’à Jérusalem, des particuliers sonnaient, tandis qu’à Yavné des particuliers ne sonnaient pas.
מתיב רבא ועוד זאת היתה ירושלים יתירה על יבנה וכו' מאי ועוד זאת אילימא כדקתני זאת מיבעי ליה אלא דבירושלים תוקעין יחידין וביבנה אין תוקעין יחידין
Et à Yavné des particuliers ne sonnaient pas ? Pourtant, quand Rav Yits’hak bar Yossef est venu, il a dit : Quand l’officiant de la communauté achevait la sonnerie à Yavné, on n’entendait plus sa propre oreille à cause du bruit des sonneurs [particuliers] !
וביבנה אין תוקעין יחידין והא כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר כי מסיים שליחא דציבורא תקיעה ביבנה לא שמע איניש קל אוניה מקל תקועיא [דיחידאי]
N’est-ce donc pas qu’à Jérusalem on sonnait aussi bien pendant le temps [de séance] du tribunal qu’en dehors du temps du tribunal, et qu’à Yavné, pendant le temps du tribunal, oui, en dehors du temps du tribunal, non ? Il en ressort en tout cas que pendant le temps du tribunal, on sonne, même hors de la présence du tribunal !
אלא לאו דבירושלים תוקעין בין בזמן ב"ד ובין שלא בזמן ב"ד וביבנה בזמן ב"ד אין שלא בזמן ב"ד לא הא בזמן ב"ד מיהא תוקעין ואפילו שלא בפני ב"ד
Non : à Jérusalem, on sonnait aussi bien en présence du tribunal que hors de la présence du tribunal, tandis qu’à Yavné, en présence du tribunal, oui, hors de la présence du tribunal, non.
לא דאילו בירושלים תוקעין בין בפני ב"ד בין שלא בפני בית דין וביבנה בפני ב"ד אין שלא בפני ב"ד לא
Certains rapportent cette parole de Rav Houna à propos de ce qui est écrit : « Le jour des Expiations, vous ferez passer le chofar dans tout votre pays » (Lv 25, 9) : cela enseigne que chaque particulier est tenu de sonner. Rav Houna a dit : Et avec le tribunal. Que signifie « et avec le tribunal » ? Pendant le temps du tribunal, à l’exclusion [d’une sonnerie] en dehors du temps du tribunal, qui n’est pas [valable].
איכא דמתני להא דרב הונא אהא דכתיב (ויקרא כה, ט) ביום הכפורים תעבירו שופר בכל ארצכם מלמד שכל יחיד ויחיד חייב לתקוע אמר רב הונא ועם בית דין מאי ועם ב"ד בזמן ב"ד לאפוקי שלא בזמן בית דין דלא
Rava objecta : « La sonnerie de Roch Hachana et du Jubilé repousse le Chabbat dans les provinces, chaque homme et sa maison. » Que signifie « chaque homme et sa maison » ? Si l’on dit : l’homme et sa femme, la femme y est-elle donc astreinte ? C’est un commandement positif lié au temps, et de tout commandement positif lié au temps, les femmes sont exemptes !
מתיב רבא תקיעת ראש השנה ויובל דוחה את השבת בגבולין איש וביתו מאי איש וביתו אילימא איש ואשתו איתתא מי מיחייבא והא מצות עשה שהזמן גרמא היא וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות
N’est-ce donc pas : chaque homme dans sa maison, et même en dehors du temps du tribunal ? Non : en réalité, pendant le temps du tribunal.
אלא לאו איש בביתו ואפילו שלא בזמן ב"ד לא לעולם בזמן ב"ד
Rav Chéchet objecta : « Le Jubilé est semblable à Roch Hachana pour la sonnerie et pour les bénédictions, sauf qu’au Jubilé on sonne aussi bien dans un tribunal qui a sanctifié le mois que dans un tribunal qui n’a pas sanctifié le mois, et chaque particulier est tenu de sonner ; tandis qu’à Roch Hachana, on ne sonnait que dans le tribunal qui avait sanctifié le mois, et chaque particulier n’est pas tenu de sonner. »
מתיב רב ששת שוה היובל לראש השנה לתקיעה ולברכות אלא שביובל תוקעין בין בב"ד שקידשו בו את החדש ובין בב"ד שלא קידשו בו את החדש וכל יחיד ויחיד חייב לתקוע ובר"ה לא היו תוקעין אלא בב"ד שקידשו בו את החדש ואין כל יחיד ויחיד חייב לתקוע
Que signifie « chaque particulier n’est pas tenu de sonner » ? Si l’on dit qu’au Jubilé des particuliers sonnent, tandis qu’à Roch Hachana des particuliers ne sonnent pas — pourtant, quand Rav Yits’hak bar Yossef est venu, il a dit : Quand l’officiant de la communauté achevait la sonnerie à Yavné, on n’entendait plus sa propre oreille à cause du bruit des sonneurs [particuliers] !
מאי אין כל יחיד ויחיד חייב לתקוע אילימא דביובל תוקעין יחידין ובראש השנה אין תוקעין יחידין והא כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר כי הוה מסיים שליחא דציבורא תקיעתא ביבנה לא שמע איניש קל אוניה מקל תקועיא [דיחידאי]
N’est-ce donc pas qu’au Jubilé on sonne aussi bien pendant le temps du tribunal qu’en dehors du temps du tribunal, et qu’à Roch Hachana, pendant le temps du tribunal, oui, en dehors du temps du tribunal, non ? On enseigne en tout cas qu’au Jubilé [on sonne] aussi bien pendant le temps du tribunal qu’en dehors du temps du tribunal !
אלא לאו [דאילו] ביובל תוקעין בין בזמן ב"ד בין שלא בזמן ב"ד ובר"ה בזמן ב"ד אין שלא בזמן ב"ד לא קתני מיהת ביובל בין בזמן ב"ד בין שלא בזמן ב"ד
Non : en réalité, [il s’agit] du temps du tribunal, et voici ce qu’on enseigne : au Jubilé, pendant le temps du tribunal, on sonne aussi bien en présence du tribunal que hors de la présence du tribunal ; à Roch Hachana, on sonne pendant le temps du tribunal et en présence du tribunal. Il a été dit de même : Rabbi ’Hiya bar Gamda a dit au nom de Rabbi Yossé ben Chaoul au nom de Rabbi : On ne sonne que tant que le tribunal siège.
לא לעולם בזמן בית דין והכי קתני ביובל בזמן ב"ד תוקעין בין בפני בית דין בין שלא בפני ב"ד בר"ה תוקעין בזמן ב"ד ובפני ב"ד איתמר נמי א"ר חייא בר גמדא א"ר יוסי בן שאול אמר רבי אין תוקעין אלא כל זמן שבית דין יושבין
Rabbi Zeïra demanda : [Si les juges] se sont apprêtés à se lever mais ne se sont pas levés, qu’en est-il ? Faut-il un tribunal qui siège, et c’est le cas ? Ou bien faut-il le temps [de séance] du tribunal, et ce n’est plus le cas ? La question reste en suspens.
בעי ר' זירא ננערו לעמוד ולא עמדו מהו ב"ד יושבין בעינן והא איכא או דלמא זמן ב"ד בעינן וליכא תיקו:
« Et de plus, Jérusalem avait cet avantage sur Yavné, etc. » « D’où l’on voit » : à l’exclusion de [la ville] située dans une vallée.
ועוד זאת היתה ירושלים יתירה על יבנה וכו': רואה פרט ליושבת בנחל
« D’où l’on entend » : à l’exclusion de celle située au sommet d’une montagne. « Proche » : à l’exclusion de celle située au-delà de la limite [du Chabbat]. « Et d’où l’on peut venir » : à l’exclusion de celle dont un fleuve la sépare.
שומעת פרט ליושבת בראש ההר קרובה פרט ליושבת חוץ לתחום ויכולה לבוא פרט למפסיק לה נהרא:
MICHNA: Autrefois, le loulav était pris dans le Sanctuaire pendant sept jours, et dans la province un seul jour. Après la destruction du Temple, Rabban Yo’hanan ben Zakkaï institua que le loulav serait pris dans la province pendant sept jours, en souvenir du Sanctuaire,
מתני׳ בראשונה היה הלולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש
et que le jour du balancement [de l’omer] serait entièrement interdit [pour la nouvelle récolte].
ושיהא יום הנף כולו אסור:
GUEMARA: D’où savons-nous que l’on agit en souvenir du Sanctuaire ? Car le verset dit : « Car je te ferai monter la guérison et je te guérirai de tes plaies, parole de l’Éternel ; car on t’a appelée la rejetée, c’est Sion, personne ne la recherche » (Jr 30, 17). « Personne ne la recherche » : on en déduit qu’elle a besoin d’être recherchée.
גמ׳ ומנלן דעבדינן זכר למקדש דאמר קרא (ירמיהו ל, יז) כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך נאם ה' כי נדחה קראו לך ציון היא דורש אין לה מכלל דבעיא דרישה:
« Et que le jour du balancement serait entièrement interdit. » Quelle en est la raison ? [Que] le Temple soit bientôt rebâti, et l’on dira : L’an dernier, n’avons-nous pas mangé dès que l’orient s’est éclairé ? Maintenant aussi, mangeons !
ושיהא יום הנף כולו אסור: מ"ט מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו בהאיר מזרח עכשיו נמי ניכול
Et ils ne sauront pas que l’an dernier, il n’y avait pas d’omer, [et] l’éclairement de l’orient permettait [la nouvelle récolte] ; maintenant qu’il y a l’omer, c’est l’omer qui permet.
ולא ידעי דאשתקד לא הוה עומר האיר מזרח התיר השתא דאיכא עומר עומר מתיר
[Que le Temple] soit rebâti quand ? Si l’on dit qu’il est rebâti le seize, voici que l’éclairement de l’orient permet [déjà] !
דמיבני אימת אילימא דאיבני בשיתסר הרי האיר מזרח התיר
Mais [s’il est] rebâti le quinze, qu’on permette à partir de midi ! Car nous avons appris : « Ceux qui sont éloignés ont la permission à partir de midi, parce que le tribunal n’est pas négligent à son sujet. »
אלא דאיבני בחמיסר מחצות היום ולהלן לשתרי דהא תנן הרחוקין מותרין מחצות היום ולהלן לפי שאין ב"ד מתעצלים בו
Il ne le fallait que [pour le cas] où il est rebâti le quinze, près du coucher du soleil, ou bien où il est rebâti la nuit.
לא נצרכא דאיבני בחמיסר סמוך לשקיעת החמה אי נמי דאיבני בליליא
Rav Na’hman bar Yits’hak a dit : Rabban Yo’hanan ben Zakkaï
(אמר) רב נחמן בר יצחק רבן יוחנן בן זכאי
Original : Rosh Hashanah 30a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.