Maintenant qu’ils sont éloignés l’un de l’autre, cela sert à inclure l’idolâtrie, qui lui ressemble en tout point.
השתא דמרחקי מהדדי אהני לרבויי עבודת כוכבים דדמי ליה בכל מילי
Sanhédrin 46a סנהדרין
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et Rabbi Eliézer interprète selon l’inclusion et l’exclusion : « Il sera mis à mort et tu le pendras » est une inclusion ; « car un pendu est une malédiction » est une exclusion. S’ils étaient proches l’un de l’autre, nous n’inclurions que l’idolâtrie, qui lui ressemble en tout point ; maintenant qu’ils sont éloignés l’un de l’autre, cela sert à inclure les autres lapidés.
ור' אליעזר דריש ריבויי ומיעוטי והומת ותלית רבוי כי קללת מיעוט אי הוו מקרבי להדדי לא הוו מרבינן אלא עבודת כוכבי' דדמי לה בכל מילי השתא דמרחקי מהדדי אהני לרבויי שאר הנסקלין:
« L’homme, on le pend, etc. » Quelle est la raison des Sages ? Le verset dit : « Et tu le pendras » (Dt 21, 22) : « le », et non « la ». Et Rabbi Eliézer ? « Le » : sans son vêtement.
האיש תולין וכו': מ"ט דרבנן אמר קרא (דברים כא, כב) ותלית אותו אותו ולא אותה ור' אליעזר אותו בלא כסותו
Et les Sages ? Il en est bien ainsi, mais le verset dit : « Et si un homme a commis un péché » (Dt 21, 22) : un homme, et non une femme.
ורבנן אין הכי נמי אלא אמר קרא (דברים כא, כב) וכי יהיה באיש חטא איש ולא אשה
Et Rabbi Eliézer, ce « si un homme », qu’en interprète-t-il ? Rech Lakich a dit : Cela sert à exclure le fils rebelle et dévoyé. Mais n’est-il pas enseigné : Le fils rebelle et dévoyé est lapidé puis pendu, telles sont les paroles de Rabbi Eliézer ? Mais Rav Na’hman bar Yits’hak a dit : C’est pour inclure le fils rebelle et dévoyé. Pour quelle raison ?
ור' אליעזר האי וכי יהיה באיש מאי דריש ביה אמר ריש לקיש ההוא למעוטי בן סורר ומורה והתניא בן סורר ומורה נסקל ונתלה דברי ר' אליעזר אלא אמר רב נחמן בר יצחק לרבות בן סורר ומורה מאי טעמא
Parce que le verset dit : « Et si un homme a commis un péché » : un homme, et non un fils ; « un péché », celui qui est tué pour son péché, à l’exclusion du fils rebelle et dévoyé, qui est tué en raison de sa fin [prévisible]. C’est une exclusion après une exclusion, et une exclusion après une exclusion ne sert qu’à inclure.
דאמר קרא וכי יהיה באיש חטא איש ולא בן חטא מי שעל חטאו נהרג יצא בן סורר ומורה שעל שום סופו נהרג הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות:
« Rabbi Eliézer leur dit : Chimon ben Chéta’h n’a-t-il pas pendu des femmes, etc. » Rav ’Hisda a dit : On ne l’a enseigné que pour deux [genres de] morts [différentes] ; mais pour une même mort, on juge [plusieurs en un jour]. Or l’affaire de Chimon ben Chéta’h concernait une même mort, et pourtant ils lui ont dit qu’on ne juge pas [ainsi] !
אמר להן רבי אליעזר והלא שמעון בן שטח תלה נשים כו': אמר רב חסדא לא שנו אלא בשתי מיתות אבל במיתה אחת דנין והא מעשה דשמעון בן שטח דמיתה אחת הואי וקא אמרו ליה דאין דנין
Mais s’il a été dit [quelque chose], voici ce qui a été dit : On ne l’a enseigné que pour une même mort qui ressemble à deux morts. Et à quoi cela ressemble-t-il ? Par exemple deux transgressions [différentes punies de la même mort]. Mais pour une même mort et une même transgression, on juge [plusieurs en un jour].
אלא אי איתמר הכי איתמר לא שנו אלא במיתה אחת כעין שתי מיתות והיכי דמי כגון שתי עבירות אבל במיתה אחת ועבירה אחת דנין
Rav Ada bar Ahava objecta : On ne juge pas deux [condamnés] en un même jour, même l’homme adultère et la femme adultère [ ! Or c’est une même transgression]. Rav ’Hisda l’expliqua : [Il s’agit de] la fille d’un cohen et de celui qui a eu des relations avec elle [, qui subissent des morts différentes],
מתיב רב אדא בר אהבה אין דנין שנים ביום אחד ואפילו בנואף ונואפת תרגמא רב חסדא בבת כהן ובועלה
ou de la fille d’un cohen et des faux témoins de ses faux témoins.
או בבת כהן וזוממי זוממיה
Il est enseigné : Rabbi Eliézer ben Yaakov dit : J’ai entendu que le tribunal flagelle et punit en dehors [de ce que prescrit] la Torah — non pour transgresser les paroles de la Torah, mais pour faire une haie autour de la Torah.
תניא ר"א בן יעקב אומר שמעתי שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא כדי לעשות סייג לתורה
Il arriva qu’un homme monta à cheval le Chabbat à l’époque des Grecs ; on l’amena au tribunal et on le lapida, non parce qu’il le méritait, mais parce que l’époque l’exigeait. Il arriva encore qu’un homme eut des relations avec sa femme sous un figuier ; on l’amena au tribunal et on le flagella, non parce qu’il le méritait, mais parce que l’époque l’exigeait.
ומעשה באחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים והביאוהו לבית דין וסקלוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך שוב מעשה באדם אחד שהטיח את אשתו תחת התאנה והביאוהו לבית דין והלקוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך:
MICHNA: Comment le pend-on ? On enfonce une poutre dans le sol, et une pièce de bois en sort [transversalement] ; on joint ses deux mains l’une sur l’autre et on le pend. Rabbi Yossé dit : La poutre est appuyée contre le mur et on le pend comme le font les bouchers.
מתני׳ כיצד תולין אותו משקעין את הקורה בארץ והעץ יוצא ומקיף שתי ידיו זו על גב זו ותולה אותו רבי יוסי אומר הקורה מוטה על הכותל ותולה אותו כדרך שהטבחין עושין
Et on le détache aussitôt. S’il passe la nuit [ainsi], on transgresse à son sujet un interdit, ainsi qu’il est dit : « Son cadavre ne passera pas la nuit sur le bois, mais tu l’enterreras, car un pendu est une malédiction de Dieu » (Dt 21, 23), etc. C’est-à-dire : pourquoi celui-ci est-il pendu ? Parce qu’il a maudit le Nom ; et il se trouve que le Nom du Ciel est profané.
ומתירין אותו מיד ואם לן עובר עליו בלא תעשה שנאמר (דברים כא, כג) לא תלין נבלתו על העץ כי קבר תקברנו כי קללת אלהים תלוי וגו' כלומר מפני מה זה תלוי מפני שבירך את השם ונמצא שם שמים מתחלל
Rabbi Meïr a dit : Lorsqu’un homme souffre, quelle expression emploie la Présence divine ? « J’ai mal à la tête, j’ai mal au bras. » Si le Lieu souffre ainsi du sang des méchants qui est versé, à plus forte raison du sang des justes.
אמר רבי מאיר בשעה שאדם מצטער שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי אם כן המקום מצטער על דמן של רשעים שנשפך קל וחומר על דמן של צדיקים
Et non seulement cela ont-ils dit, mais quiconque laisse passer la nuit à son mort transgresse un interdit. S’il lui a fait passer la nuit pour son honneur, afin de lui apporter un cercueil et des linceuls, il ne transgresse pas à son sujet.
ולא זו בלבד אמרו אלא כל המלין את מתו עובר בלא תעשה הלינהו לכבודו להביא לו ארון ותכריכים אינו עובר עליו
On ne l’enterrait pas dans le sépulcre de ses pères ; mais deux cimetières étaient préparés pour le tribunal : l’un pour les décapités et les étranglés, l’autre pour les lapidés et les brûlés. Lorsque la chair était décomposée, on recueillait les ossements et on les enterrait à leur place [familiale]. Les proches venaient saluer les juges et saluer les témoins, comme pour dire : nous n’avons rien contre vous dans notre cœur, car vous avez rendu un jugement de vérité.
ולא היו קוברין אותו בקברות אבותיו אלא שתי בתי קברות היו מתוקנין לבית דין אחת לנהרגין ולנחנקין ואחת לנסקלין ולנשרפין נתעכל הבשר מלקטין את העצמות וקוברין אותן במקומן והקרובים באים ושואלים בשלום הדיינין ובשלום העדים כלומר שאין בלבנו עליכם שדין אמת דנתם
Original : Sanhedrin 46a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.