Structure du débat :Baraïta 1Question 3Objection 1Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
celui qui a des rapports avec un animal, de manière naturelle ou non naturelle, et la femme qui fait venir sur elle un animal, de manière naturelle ou non naturelle, est passible.
הבא על הבהמה בין כדרכה בין שלא כדרכה והאשה המביאה את הבהמה עליה בין כדרכה בין שלא כדרכה חייב
Rav Papa objecta : Au contraire ! Pour la femme, à qui c’est naturel, on est passible pour le coucher [prévu par le verset], mais on n’est pas passible pour autre chose ; l’animal, à qui ce n’est pas naturel, qu’on soit passible pour chaque orifice !
מתקיף לה רב פפא אדרבה אשה דאורחה היא אמשכב מיחייב אמידעם אחרינא לא מחייב בהמה דלאו אורחא היא לחייב עלה על כל נקב ונקב
Il est enseigné [une baraïta] (non conforme à l’un ou l’autre) : Un mâle de neuf ans et un jour qui a des rapports avec un animal, de manière naturelle ou non naturelle, et la femme qui fait venir sur elle un animal, de manière naturelle ou non naturelle, est passible.
תניא (דלא כתרוייהו) זכר בן תשע שנים ויום אחד הבא על הבהמה בין כדרכה בין שלא כדרכה והאשה המביאה את הבהמה עליה בין כדרכה בין שלא כדרכה חייב
Celui qui accomplit un contact initial avec un mâle ? Il est écrit à son sujet « comme on couche avec une femme » (Lv 18, 22) ! Mais [la question est] : celui qui accomplit un contact initial avec un animal, qu’en est-il ?
Il lui répondit : Si [le verset] ne concerne pas le contact initial écrit à propos de la sœur de son père et de la sœur de sa mère, qui n’est pas nécessaire puisqu’elles sont comparées au contact initial de la nidda, applique-le au contact initial avec l’animal.
א"ל אם אינו ענין להעראה דכתיבא גבי אחות אביו ואחות אמו דלא צריכא דהא איתקש להעראה דנדה תניהו ענין להעראה דבהמה
Voyons : l’animal fait partie de ceux qui sont passibles de mort par le tribunal ; pourquoi [le verset] concernant son contact initial est-il écrit à propos de ceux qui sont passibles de retranchement ? Qu’il l’écrive à propos de ceux qui sont passibles de mort par le tribunal, et qu’on déduise ceux qui sont passibles de mort par le tribunal de ceux qui sont passibles de mort par le tribunal !
מכדי בהמה מחייבי מיתות ב"ד היא למה לי דכתיב להעראה דידה גבי חייבי כריתות לכתביה גבי חייבי מיתות בית דין וליגמור חייבי מיתות בית דין מחייבי מיתות בית דין
Rav Achi a dit : Quelle question te poses-tu ? Avec un membre en érection, on ne peut le trouver ; on ne peut le trouver qu’avec un membre flasque. Selon celui qui dit que le contact d’un membre flasque, pour les unions interdites, est exempt, ici il est exempt ; et selon celui qui dit qu’il est passible, ici il est passible de deux [chefs] : il est passible en tant que celui qui couche et passible en tant que celui avec qui l’on couche.
אמר רב אשי מאי תיבעי לך בקושי לא משכחת לה כי משכחת לה במשמש מת למאן דאמר משמש מת בעריות פטור הכא פטור ולמאן דאמר חייב הכא מיחייב תרתי מיחייב אשוכב ומיחייב אנשכב
On demanda à Rav Chéchet : Un idolâtre qui a des rapports avec un animal, qu’en est-il ? Faut-il [pour lapider l’animal] l’occasion de faute et l’opprobre, et ici il y a l’occasion de faute mais il n’y a pas d’opprobre ? Ou bien [suffit-il de] l’occasion de faute, même sans opprobre ?
בעו מיניה מרב ששת עובד כוכבים הבא על הבהמה מהו תקלה וקלון בעינן והכא תקלה איכא קלון ליכא או דילמא תקלה אע"פ שאין קלון
Rav Chéchet a dit : Vous l’avez appris : Si pour les arbres, qui ne mangent pas, ne boivent pas et ne sentent pas, la Torah a dit : détruis, brûle et anéantis, parce qu’un malheur est arrivé à l’homme par leur intermédiaire, celui qui égare son prochain des voies de la vie vers les voies de la mort, combien plus !
אמר רב ששת תניתוה מה אילנות שאין אוכלין ואין שותין ואין מריחין אמרה תורה השחת שרוף וכלה הואיל ובא לאדם תקלה על ידן המתעה את חבירו מדרכי חיים לדרכי מיתה על אחת כמה וכמה
Mais alors, un idolâtre qui se prosterne devant son animal, que celle-ci soit interdite et mise à mort ? Y a-t-il donc une chose qui ne serait pas interdite pour un Israélite et qui le serait pour un idolâtre ?
אלא מעתה עובד כוכבים המשתחוה לבהמתו תיתסר ומקטלא מי איכא מידי דלישראל לא אסר ולעובד כוכבים אסר
Que [l’animal adoré par] l’Israélite lui-même soit interdit, de même que pour l’animal ayant servi à un rapport ! Abayé a dit : Ici l’opprobre est grand, et là l’opprobre est faible.
ישראל גופיה ליתסר מידי דהוה ארביעה אמר אביי זה קלונו מרובה וזה קלונו מועט
Mais voici les arbres, dont l’opprobre n’est pas grand, et la Torah a dit : détruis, brûle et anéantis ! — Nous parlons des êtres vivants, que le Miséricordieux épargne.
והרי אילנות דאין קלונן מרובה ואמרה תורה השחת שרוף וכלה בבעלי חיים קאמרינן דחס רחמנא עלייהו
Mais voici les arbres, qui ne tirent pas jouissance de la transgression, et la Torah a dit : détruis, brûle et anéantis ! — Nous parlons des êtres vivants, que le Miséricordieux épargne.
והרי אילנות דאין נהנין מעבירה ואמרה תורה השחת שרוף וכלה בבעלי חיים קאמרינן דחס רחמנא עלייהו
Viens et écoute : Autre explication : afin que l’animal ne passe pas sur la place du marché et qu’on ne dise : « Voici celui à cause duquel untel a été lapidé. » N’est-ce pas [à dire]
ת"ש ד"א שלא תהא בהמה עוברת בשוק ויאמרו זו היא שנסקל פלוני על ידה מאי לאו
Original : Sanhedrin 55a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.