Structure du débat :Question 1Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
mais s’il était un expert reconnu par le public, il juge même seul. Rav Na’hman a dit : comme moi, par exemple, je juge les procès en matière d’argent seul. Et de même Rabbi ’Hiya a dit : comme moi, par exemple, je juge les procès en matière d’argent seul.
ואם היה מומחה לרבים דן אפילו יחידי אמר רב נחמן כגון אנא דן דיני ממונות ביחידי וכן אמר ר' חייא כגון אנא דן דיני ממונות ביחידי
Ils ont demandé : [cela s’applique-t-il seulement à quelqu’un] comme moi, qui suis instruit, qui raisonne et qui ai reçu l’autorisation, mais s’il n’a pas reçu l’autorisation, son jugement n’est pas un jugement ? Ou peut-être, bien qu’il n’ait pas reçu l’autorisation, son jugement est-il un jugement ?
איבעיא להו כגון אנא דגמירנא וסבירנא ונקיטנא רשותא אבל לא נקיט רשותא דיניה לא דינא או דילמא אע"ג דלא נקיט רשותא דיניה דינא
Viens et entends : Mar Zoutra, fils de Rav Na’hman, jugea un procès et se trompa. Il vint devant Rav Yossef, qui lui dit : s’ils t’ont accepté sur eux, tu ne paieras pas ; sinon, va payer. Déduis-en que lorsqu’il n’a pas reçu l’autorisation, son jugement est [tout de même] un jugement ; déduis-en cela.
ת"ש דמר זוטרא בריה דר"נ דן דינא וטעה אתא לקמיה דרב יוסף א"ל אם קיבלוך עלייהו לא תשלם ואי לא זיל שלים ש"מ כי לא נקיט רשותא דיניה דינא ש"מ
Rav a dit : celui qui veut juger un procès et, s’il se trompe, veut être exempté, qu’il prenne l’autorisation de la maison de l’exilarque. Et de même Chmouel a dit : qu’il prenne l’autorisation de la maison de l’exilarque.
אמר רב האי מאן דבעי למידן דינא ואי טעה מיבעי למיפטרא לישקול רשותא מבי ריש גלותא וכן אמר שמואל לשקול רשותא מבי ריש גלותא
C’est évident : d’ici à ici et de là-bas à là-bas, [l’autorisation] est valable ; d’ici à là-bas aussi elle est valable, car ici c’est le sceptre et là-bas c’est le législateur,
comme on a enseigné : « Le sceptre ne s’écartera pas de Juda » (Gn 49, 10) : ce sont les exilarques de Babylonie, qui gouvernent Israël avec le sceptre ; « ni le législateur d’entre ses pieds » : ce sont les descendants de Hillel, qui enseignent la Torah en public.
כדתניא (בראשית מט, י) לא יסור שבט מיהודה אלו ראשי גליות שבבבל שרודין את ישראל בשבט ומחוקק מבין רגליו אלו בני בניו של הלל שמלמדין תורה ברבים
De là-bas à ici, qu’en est-il ? Viens et entends : Rabba bar ’Hana jugea un procès et se trompa. Il vint devant Rabbi ’Hiya, qui lui dit : s’ils t’ont accepté sur eux, tu ne paieras pas ; sinon, va payer. Or Rabba bar ’Hana avait reçu l’autorisation ! Déduis-en que de là-bas à ici elle n’est pas valable ; déduis-en cela.
מהתם להכא מאי ת"ש דרבה בר חנה דן דינא וטעה אתא לקמיה דרבי חייא א"ל אי קיבלוך עלייהו לא תשלם ואי לא זיל שלים והא רבה בר חנה רשותא הוה נקיט ש"מ מהתם להכא לא מהני ש"מ
Et n’est-elle pas valable ? Rabba bar Rav Houna, lorsqu’il se disputait avec les gens de la maison de l’exilarque, disait : ce n’est pas de vous que j’ai reçu l’autorisation ; j’ai reçu l’autorisation de mon père et maître, et mon père et maître de Rav, et Rav de Rabbi ’Hiya, et Rabbi ’Hiya de Rabbi ! — C’est par une parole quelconque qu’il les a remis à leur place.
ולא מהני והא רבה בר רב הונא כי הוה מינצי בהדי דבי ריש גלותא אמר לאו מינייכו נקיטנא רשותא נקיטנא רשותא מאבא מרי ואבא מרי מרב ורב מר' חייא ור' חייא מרבי במילתא דעלמא הוא דאוקים להו
Quelle était l’autorisation ? Lorsque Rabba bar ’Hana descendit en Babylonie, Rabbi ’Hiya dit à Rabbi : le fils de mon frère descend en Babylonie ; peut-il enseigner [les lois] ? Qu’il enseigne. Peut-il juger ? Qu’il juge. Peut-il permettre les premiers-nés [atteints de défauts] ? Qu’il les permette.
מאי רשותא כי הוה נחית רבה בר חנה לבבל אמר ליה רבי חייא לרבי בן אחי יורד לבבל יורה יורה ידין ידין יתיר בכורות יתיר
Lorsque Rav descendit en Babylonie, Rabbi ’Hiya dit à Rabbi : le fils de ma sœur descend en Babylonie ; peut-il enseigner ? Qu’il enseigne. Peut-il juger ? Qu’il juge. Peut-il permettre les premiers-nés ? Qu’il ne les permette pas.
כי הוה נחית רב לבבל אמר ליה רבי חייא לר' בן אחותי יורד לבבל יורה יורה ידין ידין יתיר בכורות אל יתיר
Pourquoi appelle-t-il l’un « fils de mon frère » et l’autre « fils de ma sœur » ? Et si tu dis que c’était ainsi dans les faits, le maître n’a-t-il pas dit : Aïvo, ’Hana, Chila, Marta et Rabbi ’Hiya étaient tous fils d’Abba bar A’ha Karsala de Kafri ? Rav était fils de son frère [Aïvo] et [aussi] fils de sa sœur ; Rabba bar ’Hana était fils de son frère [’Hana], mais pas fils de sa sœur.
מ"ש למר דקא קרי בן אחי ומ"ש למר דקא קרי בן אחותי וכי תימא הכי הוה מעשה והאמר מר איבו וחנה ושילא ומרתא ורבי חייא כולהו בני אבא בר אחא כרסלא מכפרי הוו רב בר אחוה דהוה בר אחתיה רבה בר חנה בר אחוה דלאו בר אחתיה
Original : Sanhedrin 5a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.