Rabbi Zeïra a objecté : « à l’exclusion des témoins conspirateurs, car il n’y a pas d’acte chez eux ». Pourquoi ? Leur [péché] ne se trouve pas dans le cœur !
מתיב ר' זירא יצאו עדים זוממין שאין בהן מעשה ואמאי הא ליתנהו בלב
Sanhédrin 65b סנהדרין
Structure du débat :Baraïta 4Question 2Objection 1Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rava a dit : les témoins conspirateurs sont différents, puisque [leur péché] se trouve dans la voix.
אמר רבא שאני עדים זוממין הואיל וישנו בקול
Et la voix, selon Rabbi Yo’hanan, n’est-elle pas un acte ? Or il a été dit : s’il a muselé [une bête] par la voix ou l’a conduite par la voix, Rabbi Yo’hanan a dit qu’il est passible, et Rech Lakich a dit qu’il est exempt.
וקול לרבי יוחנן לאו מעשה הוא והא איתמר חסמה בקול והנהיגה בקול רבי יוחנן אמר חייב ור"ל אמר פטור
Rabbi Yo’hanan a dit qu’il est passible : le mouvement de sa bouche constitue un acte ; Rech Lakich a dit qu’il est exempt : le mouvement de sa bouche ne constitue pas un acte.
רבי יוחנן אמר חייב עקימת פיו הוי מעשה ר"ל אמר פטור עקימת פיו לא הוי מעשה
Mais Rava a dit : les témoins conspirateurs sont différents, puisque [leur péché] se trouve dans la vue.
אלא אמר רבא שאני עדים זוממין הואיל וישנן בראיה
Nos maîtres ont enseigné : le baal ov, c’est celui qui parle d’entre les articulations et d’entre ses aisselles ; le yidoni, c’est celui qui place dans sa bouche l’os [d’un animal appelé] yadoua, et celui-ci parle de lui-même.
ת"ר בעל אוב זה המדבר בין הפרקים ומבין אצילי ידיו ידעוני זה המניח עצם ידוע בפיו והוא מדבר מאליו
On a objecté : « Et ta voix sera comme celle d’un ov [sortant] de la terre » (Is 29, 4). N’est-ce pas qu’il parle de la manière habituelle ? Non : il monte, se place entre les articulations et parle.
מיתיבי (ישעיהו כט, ד) והיה כאוב מארץ קולך מאי לאו דמשתעי כי אורחיה לא דסליק ויתיב בין הפרקים ומשתעי
Viens entendre : « Et la femme dit à Saül : J’ai vu des êtres divins monter de la terre » (1 S 28, 13). N’est-ce pas qu’il parle de la manière habituelle ? Non : il se place entre les articulations et parle.
תא שמע (שמואל א כח, יג) ותאמר האשה אל שאול אלהים ראיתי עולים מן הארץ מאי לאו דמשתעי כי אורחיה לא דיתיב בין הפרקים ומשתעי
Nos maîtres ont enseigné : le baal ov, c’est aussi bien celui qui fait monter [un mort] par son membre que celui qui interroge au moyen d’un crâne. Quelle différence y a-t-il entre l’un et l’autre ? [Le mort] que l’on fait monter par le membre ne monte pas selon sa manière habituelle et ne monte pas le Chabbat ; [celui que] l’on interroge au moyen d’un crâne monte selon sa manière habituelle et monte le Chabbat.
ת"ר בעל אוב אחד המעלה בזכורו ואחד הנשאל בגולגולת מה בין זה לזה מעלה בזכורו אינו עולה כדרכו ואינו עולה בשבת נשאל בגולגולת עולה כדרכו ועולה בשבת
« Monte » ? Où monte-t-il ? [Le crâne] est posé devant lui ! Dis plutôt : il répond selon sa manière habituelle et il répond le Chabbat.
עולה להיכא סליק הא קמיה מנח אלא אימא עונה כדרכו ועונה בשבת
Et cette même question, Tineius Rufus l’a posée à Rabbi Akiva. Il lui a dit : « En quoi un jour diffère-t-il des autres jours ? » [Rabbi Akiva] lui a dit : « Et en quoi un homme diffère-t-il des autres hommes ? » Il lui a dit : « [Je suis distingué] parce que mon maître le veut. » — « Le Chabbat aussi, c’est parce que le Maître le veut. »
ואף שאלה זו שאל טורנוסרופוס את ר"ע אמר לו ומה יום מיומים אמר לו ומה גבר מגוברין א"ל דמרי צבי שבת נמי דמרי צבי
Il lui a dit : « Voici ce que je te dis : qui dit qu’aujourd’hui est le Chabbat ? » Il lui a dit : « Le fleuve Sambation le prouvera ; le baal ov le prouvera ; la tombe de son père le prouvera, d’où ne monte pas de fumée le Chabbat. » Il lui a dit : « Tu l’as méprisé, tu l’as humilié et tu l’as maudit. »
א"ל הכי קאמינא לך מי יימר דהאידנא שבתא אמר לו נהר סבטיון יוכיח בעל אוב יוכיח קברו של אביו יוכיח שאין מעלה עשן בשבת אמר לו ביזיתו ביישתו וקיללתו
« Celui qui consulte un ov » (Dt 18, 11), c’est la même chose que « celui qui interroge les morts » !
שואל אוב היינו ודורש אל המתים
Celui qui interroge les morts, c’est comme il est enseigné dans une baraïta : « et celui qui interroge les morts » (Dt 18, 11), c’est celui qui s’affame, et va passer la nuit au cimetière, afin qu’un esprit d’impureté repose sur lui.
דורש למתים כדתניא (דברים יח, יא) ודורש אל המתים זה המרעיב עצמו והולך ולן בבה"ק כדי שתשרה עליו רוח טומאה
Et lorsque Rabbi Akiva arrivait à ce verset, il pleurait : « Si celui qui s’affame afin qu’un esprit d’impureté repose sur lui, un esprit d’impureté repose sur lui, celui qui s’affame afin qu’un esprit de pureté repose sur lui, à plus forte raison ! Mais que puis-je faire ? Ce sont nos fautes qui nous l’ont causé, ainsi qu’il est dit : « Car [ce sont] vos fautes [qui] ont fait séparation entre vous et votre Dieu » (Is 59, 2). »
וכשהיה ר"ע מגיע למקרא זה היה בוכה ומה המרעיב עצמו כדי שתשרה עליו רוח טומאה שורה עליו רוח טומאה המרעיב עצמו כדי שתשרה עליו רוח טהרה על אחת כמה וכמה אבל מה אעשה שעונותינו גרמו לנו שנאמר (ישעיהו נט, ב) כי [אם] עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם
Rava a dit : si les justes le voulaient, ils créeraient un monde, ainsi qu’il est dit : « Car vos fautes ont fait séparation », etc.
אמר רבא אי בעו צדיקי ברו עלמא שנאמר כי עונותיכם היו מבדילים וגו'
Rava créa un homme et l’envoya devant Rabbi Zeïra. [Celui-ci] lui parlait, mais il ne lui répondait pas. Il lui dit : « Tu viens des compagnons [d’étude] ; retourne à ta poussière ! »
רבא ברא גברא שדריה לקמיה דר' זירא הוה קא משתעי בהדיה ולא הוה קא מהדר ליה אמר ליה מן חבריא את הדר לעפריך
Rav ’Hanina et Rav Ochaya s’asseyaient chaque veille de Chabbat et étudiaient le Sefer Yetsira ; un veau du tiers [de sa croissance] était créé pour eux, et ils le mangeaient.
רב חנינא ורב אושעיא הוו יתבי כל מעלי שבתא ועסקי בספר יצירה ומיברו להו עיגלא תילתא ואכלי ליה
Nos maîtres ont enseigné : le meonen — Rabbi Chimon dit : c’est celui qui passe sept sortes de semence sur l’œil. Et les Sages disent : c’est celui qui illusionne les yeux. Rabbi Akiva dit : c’est celui qui calcule les temps et les heures et qui dit : aujourd’hui il est bon de partir [en voyage], demain il est bon d’acheter ; les veilles d’années sabbatiques, les blés sont bons ; arracher les légumineuses les empêche d’être mauvaises.
תנו רבנן מעונן ר' שמעון אומר זה המעביר שבעה מיני זכור על העין וחכ"א זה האוחז את העינים ר"ע אומר זה המחשב עתים ושעות ואומר היום יפה לצאת למחר יפה ליקח לימודי ערבי שביעיות חיטין יפות עיקורי קטניות מהיות רעות
Nos maîtres ont enseigné : le mena’hech, c’est celui qui dit : son pain est tombé de sa bouche, son bâton est tombé de sa main, son fils l’appelle par derrière, un corbeau l’appelle, un cerf lui a coupé la route, un serpent à sa droite et un renard à sa gauche ;
תנו רבנן מנחש זה האומר פתו נפלה מפיו מקלו נפלה מידו בנו קורא לו מאחריו עורב קורא לו צבי הפסיקו בדרך נחש מימינו ושועל משמאלו
Original : Sanhedrin 65b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.