« nous sommes venus pour le faire fouetter », tandis que ces autres-là en font toute la chose.
להלקותו באנו והני אחריני כולי דבר קא עבדי ליה
Sanhédrin 86b סנהדרין
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Papa objecta : s’il en est ainsi, les témoins de la vente aussi, qu’on les mette à mort, du fait que les témoins de l’enlèvement peuvent dire : « nous sommes venus pour le faire fouetter » ! Et si tu dis que ’Hizkiya pense qu’il ne reçoit pas de coups de fouet,
מתקיף לה רב פפא אי הכי עידי מכירה נמי ליקטליה מתוך שיכולין עידי גניבה לומר להלקותו באנו וכי תימא דקסבר חזקיה דלא לקי
n’a-t-il pas été dit : les témoins de l’enlèvement d’une personne qui ont été convaincus de fausseté, ’Hizkiya et Rabbi Yo’hanan [divergent] : l’un dit qu’ils reçoivent des coups de fouet, et l’autre dit qu’ils ne reçoivent pas de coups de fouet. Et nous avons dit : concluons que c’est ’Hizkiya qui dit qu’ils reçoivent des coups de fouet, puisque ’Hizkiya a dit qu’ils ne sont pas mis à mort.
והא איתמר עידי גניבה בנפש שהוזמו חזקיה ורבי יוחנן חד אמר לוקין וחד אמר אין לוקין ואמרינן תסתיים דחזקיה דאמר לוקין מדאמר חזקיה אין נהרגין
Car si c’était Rabbi Yo’hanan, puisqu’il dit qu’ils sont mis à mort, ce serait un interdit donné comme avertissement d’une peine de mort du tribunal, et pour tout interdit donné comme avertissement d’une peine de mort du tribunal, on ne reçoit pas de coups de fouet. Si lui ne reçoit pas de coups de fouet, comment eux en recevraient-ils ?
דאי ר' יוחנן כיון דאמר נהרגין הוה ליה לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד וכל לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד אין לוקין עליו איהו לא לקי אינהו היכי לקו
Rav Papa a donc dit : pour les témoins de la vente, tous s’accordent qu’ils sont mis à mort ; ils divergent sur les témoins de l’enlèvement. ’Hizkiya a dit : ils ne sont pas mis à mort : l’enlèvement est une chose à part, et la vente est une chose à part. Rabbi Yo’hanan a dit : ils sont mis à mort : l’enlèvement est le commencement de la vente.
אלא אמר רב פפא בעידי מכירה דכולי עלמא לא פליגי דנהרגין כי פליגי בעידי גניבה חזקיה אמר אין נהרגין גניבה לחודה קיימא ומכירה לחודה קיימא ר' יוחנן אמר נהרגין גניבה אתחלתא דמכירה היא
Et Rabbi Yo’hanan admet, pour les premiers témoins du fils rebelle et dévoyé qui ont été convaincus de fausseté, qu’ils ne sont pas mis à mort, du fait qu’ils peuvent dire : « nous sommes venus pour le faire fouetter ».
ומודה רבי יוחנן בעדים הראשונים של בן סורר ומורה שהוזמו שאין נהרגין מתוך שיכולין לומר להלקותו באנו
Abayé a dit : tous s’accordent pour le fils rebelle et dévoyé, et tous s’accordent pour le fils rebelle et dévoyé, et il y a divergence pour le fils rebelle et dévoyé.
אמר אביי הכל מודים בבן סורר ומורה והכל מודים בבן סורר ומורה ומחלוקת בבן סורר ומורה
Tous s’accordent pour le fils rebelle et dévoyé : pour les premiers témoins, qu’ils ne sont pas mis à mort, du fait qu’ils peuvent dire : « nous sommes venus pour le faire fouetter ».
הכל מודים בבן סורר ומורה בעדים הראשונים שאין נהרגין מתוך שיכולין לומר להלקותו באנו
Et tous s’accordent pour le fils rebelle et dévoyé : pour les derniers témoins, qu’ils sont mis à mort, du fait que les premiers témoins peuvent dire : « nous sommes venus pour le faire fouetter », tandis que ceux-ci en font toute la chose.
והכל מודים בבן סורר ומורה בעדים אחרונים שנהרגים מתוך שעדים הראשונים יכולין לומר להלקותו באנו והני כוליה דבר קא עבדי ליה
Et il y a divergence pour le fils rebelle et dévoyé [quand] deux disent : « Il a volé en notre présence », et deux disent : « Il a mangé en notre présence ».
ומחלוקת בבן סורר ומורה שנים אומרים בפנינו גנב ושנים אומרים בפנינו אכל
Rav Assi a dit : les témoins de la vente d’une personne qui ont été convaincus de fausseté ne sont pas mis à mort, du fait qu’il peut dire : « C’est mon esclave que j’ai vendu. »
אמר רב אסי עידי מכירה בנפש שהוזמו אין נהרגין מתוך שיכול לומר עבדי מכרתי
Rav Yossef a dit : selon qui va cet enseignement de Rav Assi ? Selon Rabbi Akiva, qui dit : « une chose », et non une moitié de chose. Abayé lui dit : car si [c’était] selon nos maîtres, ils seraient mis à mort ? Mais il dit « du fait que » !
אמר רב יוסף כמאן אזלא הא שמעתא דרב אסי כר"ע דאמר דבר ולא חצי דבר א"ל אביי דאי כרבנן נהרגין הא מתוך קאמר
Tu peux même dire [que c’est selon] nos maîtres, et [il s’agit du cas] où les témoins de l’enlèvement ne sont pas venus. — S’il en est ainsi, qu’y a-t-il à dire ? — Ce n’est nécessaire que [dans le cas] où ils sont venus à la fin.
אלא אפילו תימא רבנן ובדלא אתו עידי גניבה אי הכי מאי למימרא לא צריכא דאע"ג דאתו לבסוף
— Et encore, qu’y a-t-il à dire ? — Ce n’est nécessaire que [dans le cas] où ils se font des signes : on aurait pu dire qu’un signe est quelque chose ; il nous apprend qu’un signe n’est rien.
ואכתי מאי למימרא לא צריכא דקא מרמזי רמוזי מהו דתימא רמיזא מילתא היא קמ"ל רמיזא לאו כלום הוא:
MICHNA: L’ancien rebelle à l’égard de la décision du tribunal, car il est dit : « Si une chose est trop difficile pour toi dans le jugement » (Dt 17, 8). Il y avait là trois tribunaux : l’un siégeait à l’entrée du mont du Temple, l’autre siégeait à l’entrée du parvis, et l’autre siégeait dans la salle des pierres taillées.
מתני׳ זקן ממרא על פי ב"ד שנאמר (דברים יז, ח) כי יפלא ממך דבר למשפט שלשה בתי דינין היו שם אחד יושב על פתח הר הבית ואחד יושב על פתח העזרה ואחד יושב בלשכת הגזית
On vient à celui qui est à l’entrée du mont du Temple, et il dit : « Ainsi ai-je interprété, et ainsi ont interprété mes collègues ; ainsi ai-je enseigné, et ainsi ont enseigné mes collègues. » S’ils ont entendu [une tradition], ils la leur disent.
באין לזה שעל פתח הר הבית ואומר כך דרשתי וכך דרשו חבירי כך לימדתי וכך לימדו חבירי אם שמעו אמר להם
Sinon, ils viennent à ceux qui sont à l’entrée du parvis, et il dit : « Ainsi ai-je interprété, et ainsi ont interprété mes collègues ; ainsi ai-je enseigné, et ainsi ont enseigné mes collègues. » S’ils ont entendu [une tradition], ils la leur disent.
ואם לאו באין להן לאותן שעל פתח עזרה ואומר כך דרשתי וכך דרשו חבירי כך לימדתי וכך לימדו חבירי אם שמעו אמר להם
Sinon, les uns et les autres viennent au grand tribunal qui est dans la salle des pierres taillées, d’où la Torah sort pour tout Israël, car il est dit : « de ce lieu que l’Éternel choisira » (Dt 17, 10). S’il est retourné dans sa ville et a répété et enseigné comme il enseignait [auparavant], il est exempt. Mais s’il a donné une décision pour qu’on agisse [ainsi], il est coupable, car il est dit : « Et l’homme qui agira avec arrogance » (Dt 17, 12) : il n’est coupable que s’il a donné une décision pour qu’on agisse.
ואם לאו אלו ואלו באין לב"ד הגדול שבלשכת הגזית שממנו יוצא תורה לכל ישראל שנאמר (דברים יז, י) מן המקום ההוא אשר יבחר ה' חזר לעירו שנה ולמד בדרך שהיה למד פטור ואם הורה לעשות חייב שנאמר (דברים יז, יב) והאיש אשר יעשה בזדון אינו חייב עד שיורה לעשות
Un disciple qui a donné une décision pour qu’on agisse est exempt ; il se trouve que sa sévérité est sa clémence.
תלמיד שהורה לעשות פטור נמצא חומרו קולו:
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : « Si une chose est trop difficile pour toi » :
גמ׳ תנו רבנן כי יפלא ממך דבר
Original : Sanhedrin 86b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.