[étant] en attente du lévir ou [déjà] prise par lui ; amen que je ne me suis pas rendue impure, et si je me suis rendue impure, qu’elles entrent en moi.
ושומרת יבם וכנוסה אמן שלא נטמאתי ואם נטמאתי יבואו בי
Sota 18b סוטה
Structure du débat :Baraïta 1Question 2Preuve 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi Meïr dit : Amen que je ne me suis pas rendue impure, amen que je ne me rendrai pas impure.
ר"מ אומר אמן שלא נטמאתי אמן שלא אטמא
Tous sont d’accord qu’il ne pose pas de condition avec elle ni sur [la période] avant qu’elle soit fiancée, ni sur [celle] après qu’elle a été divorcée.
הכל שוין שאין מתנה עמה לא על קודם שתתארס ולא על אחר שתתגרש
Si elle s’était isolée avec quelqu’un et s’était rendue impure, et qu’ensuite il l’a reprise, il ne posait pas de condition avec elle [à ce sujet].
נסתרה לאחד ונטמאת ואח"כ החזירה לא היה מתנה עמה
Voici la règle : toute [situation] où elle aurait des relations sans être interdite à lui, il ne posait pas de condition avec elle [à son sujet].
זה הכלל כל שתבעל ולא היתה אסורה לו לא היה מתנה עמה
GUEMARA: Rav Hamnouna dit : Une femme en attente du lévir qui a commis l’adultère est interdite à son lévir. D’où [le sait-on] ? De ce qu’il est enseigné : « en attente du lévir ou [déjà] prise par lui ».
גמ׳ אמר רב המנונא שומרת יבם שזינתה אסורה ליבמה ממאי מדקתני שומרת יבם וכנוסה
Cela se comprend si tu dis qu’elle est interdite ; c’est pourquoi il pose une condition avec elle. Mais si tu dis qu’elle n’est pas interdite, comment pose-t-il une condition avec elle ? N’avons-nous pas appris dans la Michna : Voici la règle : toute [situation] où, si elle avait des relations, elle ne serait pas interdite à lui, il ne posait pas de condition avec elle ?
אא"ב אסירה משום הכי מתנה בהדה אלא א"א לא אסירה היכי מתנה בהדה והתנן זה הכלל כל שאילו תיבעל ולא תהא אסורה לו לא היה מתנה עמה
On dit en Occident : La halakha n’est pas comme Rav Hamnouna.
אמרי במערבא לית הילכתא כרב המנונא
Mais ce qu’il enseigne : « en attente du lévir ou [déjà] prise par lui », de qui est-ce ? C’est de Rabbi Akiva, qui dit que les fiançailles ne prennent pas effet avec les [femmes] interdites par une simple interdiction, et qui en fait comme une union interdite.
אלא הא דקתני שומרת יבם וכנוסה הא מני ר"ע היא דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין ומשוי לה כי ערוה
Rabbi Yirmeya demanda : Peut-on poser une condition sur un premier mariage ? Sur le mariage de son frère, qu’en est-il ?
בעי רבי ירמיה מהו שיתנה אדם על נישואין הראשונים על נישואי אחיו מהו
Viens et écoute : Voici la règle : toute [situation] où elle aurait des relations sans être interdite à lui, il ne posait pas de condition avec elle. Donc si elle est interdite, il pose bien une condition. Déduis-en [que c’est ainsi].
ת"ש זה הכלל כל שתיבעל ולא תהא אסורה לו לא היה מתנה עמה הא אסירה ה"נ דמתנה ש"מ
« Rabbi Meïr dit : Amen que je ne me suis pas rendue impure, etc. » On a enseigné : Lorsque Rabbi Meïr a dit « amen que je ne me rendrai pas impure », ce n’est pas que, si elle se rend impure, l’eau la vérifie dès maintenant ; mais lorsqu’elle se rendra impure, l’eau [qu’elle a bue] la bouleversera et la vérifiera.
ר"מ אומר אמן שלא נטמאתי וכו' תניא לא כשאמר ר"מ אמן שלא אטמא שאם תטמא מים בודקין אותה מעכשיו אלא לכשתטמא מים מערערין אותה ובודקין אותה
Rav Achi demanda : Peut-on poser une condition sur les mariages ultérieurs ? À présent, en tout cas, elle ne lui est pas interdite ; ou bien peut-être arrive-t-il parfois qu’il la divorce et la reprenne ?
בעי רב אשי מהו שיתנה אדם על נישואין האחרונים השתא מיהא לא אסירה ליה או דילמא זימנין דמגרש לה והדר מהדר לה
Viens et écoute : Tous sont d’accord qu’il ne posait pas de condition avec elle ni sur [la période] avant qu’elle soit fiancée, ni sur [celle] après qu’elle a été divorcée. Si elle s’était isolée avec quelqu’un, s’était rendue impure, et qu’ensuite il la reprend, il ne posait pas de condition. Donc s’il la reprend et qu’elle se rend [ensuite] impure, il pose bien une condition. Déduis-en [que c’est ainsi].
ת"ש הכל שוין שלא היה מתנה עמה לא על קודם שתתארס ולא על אחר שתתגרש נסתרה לאחד נטמאת ואח"כ יחזירנה לא היה מתנה הא יחזירנה ותיטמא ה"נ דמתני ש"מ
Nos maîtres ont enseigné : « Telle est la loi des jalousies » (Nb 5, 29) : cela enseigne que la femme boit et boit de nouveau.
ת"ר (במדבר ה, כט) זאת תורת הקנאות מלמד שהאשה שותה ושונה
Rabbi Yehouda dit : « Telle » [enseigne] que la femme ne boit pas de nouveau. Rabbi Yehouda dit : Il arriva que Ne’houniya le creuseur de puits témoigna devant nous que la femme boit et boit de nouveau ; et nous avons accepté son témoignage [lorsqu’il s’agit] de deux hommes, mais non d’un seul homme.
רבי יהודה אומר זאת שאין האשה שותה ושונה אמר ר' יהודה מעשה והעיד לפנינו נחוניא חופר שיחין שהאשה שותה ושונה וקיבלנו עדותו בשני אנשים אבל לא באיש אחד
Et les Sages disent : La femme ne boit pas de nouveau, que ce soit pour un seul homme ou pour deux hommes.
וחכ"א אין האשה שותה ושונה בין באיש אחד בין בב' אנשים
Et pour le premier Tanna aussi, n’est-il pas écrit « telle » ? Et pour les derniers Sages aussi, n’est-il pas écrit « loi » ?
ות"ק נמי הכתיב זאת ורבנן בתראי נמי הא כתיב תורת
Rava dit : [S’il s’agit] d’un seul mari et d’un seul amant, nul ne conteste que la femme ne boit pas de nouveau,
אמר רבא באיש אחד ובועל אחד דכ"ע לא פליגי דאין האשה שותה ושונה
Original : Sotah 18b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.