Structure du débat :Baraïta 1Question 3Preuve 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
que, s’il a une faute, l’eau l’éprouve — lorsque c’est lui qui a une faute, l’eau l’éprouve-t-elle, elle ? Or il a été enseigné : « L’homme sera innocent de faute, et cette femme portera sa faute » (Nb 5, 31) — lorsque l’homme est innocent de faute, l’eau éprouve sa femme ; lorsque l’homme n’est pas innocent de faute, l’eau n’éprouve pas sa femme.
דאי אית ביה עון בדקי ליה מיא כי אית ביה עון בדידיה מי בדקי לה מיא לדידה והא תניא (במדבר ה, לא) ונקה האיש מעון והאשה ההיא תשא את עונה בזמן שהאיש מנוקה מעון המים בודקין את אשתו אין האיש מנוקה מעון אין המים בודקין את אשתו
Mais alors, l’amant ? Qu’il l’enseigne comme il l’enseigne dans la suite : « De même qu’elle est interdite au mari, de même elle est interdite à l’amant » !
ואלא לבועל ליתני כדקתני סיפא כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל
En réalité, [il s’agit de] l’amant. Au début, puisqu’il a enseigné « elle », il enseigne « lui » ; à la fin, puisqu’il a enseigné « le mari », il enseigne « l’amant ».
לעולם לבועל ורישא איידי דתנא אותה תני אותו סיפא איידי דתנא בעל תנא בועל
« Car il est dit : “Elle entrera”, “elle entrera” ». Ils ont demandé : dit-il « elle entrera », « elle entrera », ou dit-il « et elle entrera », « et elle entrera » ?
שנאמר ובאו ובאו איבעיא להו באו ובאו קאמר או ובאו ובאו קאמר
Viens et entends : « De même qu’elle est interdite au mari, de même elle est interdite à l’amant, car il est dit : “Elle s’est rendue impure”, “et elle s’est rendue impure”. »
ת"ש כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל שנאמר נטמאה ונטמאה
Et la question demeure : dit-il « elle s’est rendue impure », « elle s’est rendue impure », ou dit-il « elle s’est rendue impure », « et elle s’est rendue impure » ?
ועדיין תיבעי נטמאה נטמאה קאמר או נטמאה ונטמאה קאמר
Viens et entends : du fait qu’on enseigne dans la suite : « Rabbi dit : les deux fois mentionnées dans la section, “et elle s’est rendue impure”, “et elle s’est rendue impure”, [sont] l’une pour le mari et l’autre pour l’amant », on en déduit que Rabbi Akiva interprète le vav.
ת"ש מדקתני סיפא רבי אומר שני פעמים האמורין בפרשה ונטמאה ונטמאה אחד לבעל ואחד לבועל מכלל דרבי עקיבא ווי קדריש
Il le tire de ce qui a été enseigné : « Pour faire enfler le ventre et faire tomber la cuisse » (Nb 5, 22) — le ventre et la cuisse de l’amant. Tu dis : le ventre et la cuisse de l’amant ; ou bien n’est-ce que le ventre et la cuisse de celle avec qui il a couché ? Lorsqu’il dit : « Son ventre enflera et sa cuisse tombera » (Nb 5, 27), voici que le ventre et la cuisse de celle avec qui il a couché sont mentionnés. Comment donc j’applique « pour faire enfler le ventre et faire tomber la cuisse » ? Le ventre et la cuisse de l’amant.
נפקא ליה מדתני' (במדבר ה, כב) לצבות בטן ולנפיל ירך בטנו ויריכו של בועל אתה אומר בטנו ויריכו של בועל או אינו אלא בטנה ויריכה של נבעלת כשהוא אומר וצבתה בטנה ונפלה יריכה הרי בטנה ויריכה של נבעלת אמור ומה אני מקיים לצבות בטן ולנפיל ירך בטנו ויריכו של בועל
Et l’autre ? Ce [verset sert] au cohen pour lui faire savoir [que ce sera] d’abord le ventre et ensuite la cuisse, afin de ne pas jeter le discrédit sur l’eau amère.
ואידך ההוא דמודע לה כהן דבטן ברישא והדר ירך שלא להוציא לעז על המים המרים
Et l’autre ? S’il en était ainsi, que le verset écrive « son ventre à elle et sa cuisse à elle » ; pourquoi « le ventre et la cuisse » ? On en déduit [que c’est] pour l’amant.
ואידך א"כ לכתוב קרא בטנה ויריכה מאי בטן וירך ש"מ לבועל
Et dis que tout [le verset] vient pour cela ? S’il en était ainsi, qu’il écrive « son ventre à lui et sa cuisse à lui » ; pourquoi « le ventre et la cuisse » ? On en déduit deux [choses].
ואימא כולי להכי הוא דאתא אם כן לכתוב בטנו ויריכו מאי בטן וירך ש"מ תרתי
Nos maîtres ont enseigné : les trois fois mentionnées dans la section — « si elle s’est rendue impure », « elle s’est rendue impure », « et elle s’est rendue impure » —, pourquoi ? L’une pour le mari, l’une pour l’amant et l’une pour la terouma ; telles sont les paroles de Rabbi Akiva.
ת"ר שלש פעמים האמורין בפרשה אם נטמאה נטמאה ונטמאה למה אחד לבעל ואחד לבועל ואחד לתרומה דברי רבי עקיבא
Rabbi Yichmaël a dit : [c’est] un raisonnement a fortiori. Si la divorcée, qui est permise pour la terouma, est interdite à la prêtrise, celle-ci, qui est interdite pour la terouma, n’est-il pas logique qu’elle soit interdite à la prêtrise ?
אמר רבי ישמעאל קל וחומר ומה גרושה שמותרת לתרומה אסורה לכהונה זו שאסורה בתרומה אינו דין שאסורה לכהונה
Que vient enseigner « et elle s’est rendue impure » (Nb 5, 14), « et elle ne s’est pas rendue impure » (Nb 5, 14) ? Si elle s’est rendue impure, pourquoi boit-elle ? Si elle ne s’est pas rendue impure, pourquoi la fait-on boire ? L’Écriture t’apprend que dans le doute elle est interdite.
מה ת"ל והיא נטמאה והיא לא נטמאה אם נטמאה למה שותה אם לא נטמאה למה משקה מגיד לך הכתוב שהספק אסורה
De là tu raisonnes pour le reptile : si pour la sota, pour laquelle [l’Écriture] n’a pas assimilé l’involontaire au délibéré ni la contrainte au consentement, elle a assimilé le doute à la certitude, le reptile, pour lequel elle a assimilé l’involontaire au délibéré et la contrainte au consentement, n’est-il pas logique qu’elle y assimile le doute
מכאן אתה דן לשרץ ומה סוטה שלא עשה בה שוגג כמזיד ואונס כרצון עשה בה ספק כודאי שרץ שעשה בו שוגג כמזיד ואונס כרצון אינו דין שיעשה בו ספק
Original : Sotah 28a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.