elle est faite de main d’homme.
הרי עשויה בידי אדם:
Soukka 24b סוכה
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Objection 1Preuve 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Le maître a dit : « Au nom de Rabbi Yossé le Galiléen, on a dit : on n’écrit pas non plus dessus les actes de divorce des femmes. » Quelle est la raison de Rabbi Yossé le Galiléen ? Car il a été enseigné : « Un écrit » (Dt 24, 1) — je n’en déduirais qu’un écrit ; d’où inclure toute chose ? Le verset dit : « Et il lui écrira » — de toute façon.
אמר מר משום רבי יוסי הגלילי אמרו אף אין כותבין עליו גיטי נשים מ"ט דר' יוסי הגלילי דתניא (דברים כד, א) ספר אין לי אלא ספר מנין לרבות כל דבר תלמוד לומר וכתב לה מכל מקום
S’il en est ainsi, pourquoi le verset dit-il « un écrit » ? Pour te dire : de même qu’un écrit est une chose qui n’a pas de souffle de vie et qui n’est pas un aliment, de même toute chose qui n’a pas de souffle de vie et qui n’est pas un aliment.
אם כן מה ת"ל ספר לומר לך מה ספר דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל אף כל דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל
Et les Sages ? S’il était écrit « sur un écrit », ce serait comme tu dis ; maintenant qu’il est écrit « un écrit », il vient simplement pour le décompte des paroles.
ורבנן אי כתב בספר כדקאמרת השתא דכתיב ספר לספירת דברים בעלמא הוא דאתא
Et les Sages, que déduisent-ils de ce « et il écrira » ? Il leur est nécessaire [pour enseigner que] par l’écrit elle est divorcée, et qu’elle n’est pas divorcée par de l’argent. On aurait pu penser : puisque la sortie [du mariage] est comparée à l’entrée, de même que l’entrée [peut se faire] par de l’argent, de même la sortie par de l’argent ; il nous apprend [que non].
ורבנן האי וכתב מאי דרשי ביה ההוא מיבעי להו בכתיבה מתגרשת ואינה מתגרשת בכסף ס"ד אמינא הואיל ואיתקש יציאה להויה מה הויה בכסף אף יציאה בכסף קמ"ל
Et Rabbi Yossé le Galiléen, d’où tire-t-il ce raisonnement ? Il le déduit de « un écrit de rupture » : un écrit la sépare, et nulle autre chose ne la sépare.
ורבי יוסי הגלילי האי סברא מנא ליה מספר כריתות נפקא ליה ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה
Et l’autre ? Il lui est nécessaire pour [enseigner qu’il faut] une chose qui tranche entre lui et elle, comme il a été enseigné : « Voici ton acte de divorce, à condition que tu ne boives jamais de vin » ou « à condition que tu n’ailles jamais chez ton père » — ce n’est pas une rupture ; « pendant trente jours » — c’est une rupture.
ואידך ההוא מיבעי ליה לדבר הכורת בינו לבינה כדתניא הרי זה גיטיך על מנת שלא תשתי יין ועל מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם אין זה כריתות כל שלשים יום הרי זה כריתות
Et l’autre ? Il le déduit de kerat-kritout [la forme développée du mot]. Et l’autre ? Il ne fait pas de déduction de kerat-kritout.
ואידך מכרת כריתות נפקא ואידך כרת כריתות לא דרשי:
MICHNA: Celui qui fait sa soukka entre les arbres, les arbres lui servant de parois, elle est valide.
מתני׳ העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה כשרה:
GUEMARA: Rav A’ha bar Yaakov dit : toute cloison qui ne peut pas résister à un vent ordinaire n’est pas une cloison.
גמ׳ אמר רב אחא בר יעקב כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה
Nous avons appris : « Celui qui fait sa soukka entre les arbres, les arbres lui servant de parois, elle est valide. » Mais [les arbres] vont et viennent [sous le vent] ! — De quoi s’agit-il ici ? D’arbres durs.
תנן העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה כשרה והא קאזיל ואתי הכא במאי עסקינן בקשין
Mais il y a le feuillage ! — Lorsqu’on l’a [rempli et fixé] avec des branches de palmier et de laurier. — S’il en est ainsi, qu’y a-t-il à dire ? — On aurait pu penser : décrétons, de peur qu’on en vienne à se servir de l’arbre ; il nous apprend [que non].
והאיכא נופו דעביד ליה בהוצא ודפנא אי הכי מאי למימרא מהו דתימא ניגזר דלמא אתי לאשתמושי באילן קמ"ל
Viens entendre : « S’il y avait là un arbre, ou une clôture, ou une cloison de roseaux, cela est jugé comme un montant d’angle. » — Là aussi, c’est lorsqu’on l’a [fixé] avec des branches de palmier et de laurier.
ת"ש היה שם אילן או גדר או מחיצת הקנים נידון משום דיומד התם נמי משום דעביד ליה בהוצא ודפנא
Viens entendre : « Un arbre qui fait de l’ombre sur le sol, si son feuillage n’est pas à plus de trois palmes du sol, on transporte dessous. » Pourquoi ? Il va et vient ! — Là aussi, c’est lorsqu’on l’a [fixé] avec des branches de palmier et de laurier.
ת"ש אילן המיסך על הארץ אם אין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים מטלטלין תחתיו אמאי הא קא אזיל ואתי התם נמי דעביד ליה בהוצא ודפנא
S’il en est ainsi, qu’on transporte dans tout [l’espace] ! Pourquoi donc Rav Houna fils de Rav Yehochoua a-t-il dit : on n’y transporte que
אי הכי ניטלטל בכוליה אלמה אמר רב הונא בריה דרב יהושע אין מטלטלין בו
Original : Sukkah 24b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.