« Et lorsque vous mangerez du pain du pays » (Nb 15, 19). De même que là-bas, [il s’agit] de ce qui est à vous et non de maasser, de même ici, de ce qui est à vous et non de maasser.
(במדבר טו, יט) והיה באכלכם מלחם הארץ מה להלן משלכם ולא משל מעשר אף כאן משלכם ולא משל מעשר
Dirons-nous que ceci le soutient : « Une pâte de second maasser est exempte de ’hala, telles sont les paroles de Rabbi Meïr ; et les Sages disent : elle est soumise à la ’hala » ? Dirons-nous que cela le soutient ? C’est exactement la même chose !
לימא מסייע ליה עיסה של מעשר שני פטורה מן החלה דברי ר"מ וחכמים אומרים חייבת בחלה לימא מסייע ליה היא היא
Mais [la question est] : puisqu’ils sont en désaccord sur ce point, sont-ils aussi en désaccord sur celui-là ? Ou peut-être la pâte est-elle différente, car le verset dit : « vos pâtes », « vos pâtes », deux fois ?
אלא מדבהא פליגי בהא נמי פליגי או דלמא שאני עיסה דאמר קרא (במדבר טו, כ) עריסותיכם עריסותיכם תרי זימני:
« Et celui de terouma pure, on ne le prendra pas » : Rabbi Ami et Rabbi Assi sont en désaccord à ce sujet. L’un a dit : parce qu’on le rend apte [à recevoir l’impureté] ; et l’autre a dit : parce qu’on le gâte.
ושל תרומה טהורה לא יטול: פליגי בה ר' אמי ור' אסי חד אמר מפני שמכשירה וחד אמר מפני שמפסידה
Quelle différence y a-t-il entre eux ? Par exemple, si l’on a prononcé sur lui le nom [de terouma] à l’exception de son écorce extérieure. Pour celui qui dit : parce qu’on le rend apte, [la raison] existe ; pour celui qui dit : parce qu’on le gâte, elle n’existe pas.
מאי בינייהו כגון שקרא עליה שם חוץ מקליפתה חיצונה למ"ד מפני שמכשירה איכא למ"ד מפני שמפסידה ליכא:
« Mais si on l’a pris, il est valide » : pour celui qui dit : parce qu’il n’y a pas en lui de permission de le manger, voici qu’il y a en lui permission de le manger ; pour celui qui dit : parce qu’il n’y a pas en lui de statut de propriété, voici qu’il y a en lui un statut de propriété.
ואם נטל כשרה למ"ד מפני שאין בה היתר אכילה הרי יש בה היתר אכילה למ"ד לפי שאין בה דין ממון הרי יש בה דין ממון:
« Et celui de demaï » : quelle est la raison de Beit Hillel ? Puisque, s’il le voulait, il pourrait abandonner ses biens, devenir pauvre, et [le demaï] lui serait permis, maintenant aussi nous lui appliquons « pour vous ». Car nous avons appris : on donne à manger du demaï aux pauvres et du demaï aux soldats cantonnés.
ושל דמאי מ"ט דבית הלל כיון דאי בעי מפקר להו לנכסיה והוי עני וחזי ליה השתא נמי לכם קרינא ביה דתנן מאכילין את העניים דמאי ואת אכסניא דמאי
Et Beit Chammaï[pensent qu’]un pauvre ne mange pas de demaï. Car nous avons appris : on ne donne pas à manger du demaï aux pauvres ni du demaï aux soldats cantonnés. Et Rav Houna a dit : il a été enseigné : Beit Chammaï disent : on ne donne pas à manger de demaï aux pauvres ni aux soldats cantonnés ; et Beit Hillel disent : on donne à manger du demaï aux pauvres et du demaï aux soldats cantonnés.
וב"ש עני לא אכיל דמאי דתנן (אין) מאכילין העניים דמאי ואת האכסנאי' דמאי ואמר רב הונא תנא ב"ש אומרים אין מאכילין את העניים ואת האכסנאים דמאי וב"ה אומרים מאכילין את העניים דמאי ואת האכסנאים דמאי:
« Celui de second maasser à Jérusalem » : pour celui qui dit : parce qu’on le rend apte, voici qu’on le rend apte ; pour celui qui dit : parce qu’on le gâte, voici qu’on le gâte.
של מעשר שני שבירושלים: למ"ד מפני שמכשירה הרי מכשירה למ"ד מפני שמפסידה הרי מפסידה:
« Mais si on l’a pris, il est valide » : pour celui qui dit : parce qu’il n’y a pas en lui de permission de le manger, c’est l’avis de tous ; pour celui qui dit : parce qu’il n’y a pas en lui de statut de propriété, de qui est cette [michna] ? Des Sages.
ואם נטל כשרה: למ"ד מפני שאין בה היתר אכילה דברי הכל למ"ד לפי שאין בה דין ממון הא מני רבנן היא:
« Si une gale est apparue » : Rav ’Hisda a dit : cette chose, notre grand maître l’a dite – que le Lieu lui vienne en aide : on n’a enseigné cela que [si elle est] à un seul endroit ; mais à deux ou trois endroits, il est valide. Rava lui dit : au contraire, à deux ou trois endroits, il devient comme tacheté et il est invalide !
עלתה חזזית: אמר רב חסדא דבר זה רבינו הגדול אמרו המקום יהיה בעזרו לא שנו אלא במקום אחד אבל בשנים ושלשה מקומות כשר אמר ליה רבא אדרבה בשנים ושלשה מקומות הוה ליה כמנומר ופסול
Mais si cela a été dit, c’est sur la fin [de la michna] que cela a été dit : « sur une petite partie de sa surface, il est valide ». Rav ’Hisda a dit : cette chose, notre grand maître l’a dite – et que le Lieu lui vienne en aide : on n’a enseigné cela que [si elle est] à un seul endroit ; mais à deux ou trois endroits, il devient comme tacheté et il est invalide. Rava a dit : et sur son nez [, la partie supérieure], même la moindre [gale] le rend invalide.
אלא אי אתמר אסיפא אתמר על מיעוטו כשר אמר רב חסדא דבר זה רבינו הגדול אמרו והמקום יהיה בעזרו ל"ש אלא במקום אחד אבל בשנים ושלשה מקומות הוה ליה כמנומר ופסול אמר רבא ועל חוטמו ואפילו במשהו נמי פסול:
« S’il a été pelé » : Rava a dit : cet étrog qui a été pelé [et est devenu] comme une datte rouge est valide. Mais n’avons-nous pas appris : « S’il a été pelé, il est invalide » ? Ce n’est pas une difficulté :
נקלף אמר רבא האי אתרוגא דאגליד כאהינא סומקא כשרה והא אנן תנן נקלף פסול לא קשיא
Original : Sukkah 35b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.